ארגון Human Rights Watch אמר כי ממשלת ישראל משתמשת ברעב של אזרחים כשיטת מלחמה ברצועת עזה הכבושה, המהווה "פשע מלחמה".

הארגון ציין בהצהרה שפרסם היום, שני, כי הצבא הישראלי מונע בכוונה אספקת מים, מזון ודלק, תוך חסימת סיוע הומניטארי במכוון, ונראה שהוא דוחף שטחים חקלאיים, מונע מהאוכלוסייה האזרחית חומרים שהם חיוני להישרדותם.

עומר שאקר, מנהל לענייני ישראל ופלסטין ב-Human Rights Watch, אמר: "זה יותר מחודשיים שישראל מונעת מתושבי עזה מזון ומים, מדיניות שנדחקה או נתמכה על ידי בכירים ישראלים, ומשקפת כוונה להרעיב אזרחים כשיטת מלחמה", קורא למנהיגי העולם להרים את קולם. נגד פשע המלחמה המתועב הזה, שיש לו השפעות הרסניות על תושבי עזה.

שאקר הוסיף: "ממשלת ישראל מכפילה את הענישה הקולקטיבית שלה על אזרחים פלסטינים ומונעת סיוע הומניטרי על ידי שימוש אכזרי ברעב כנשק מלחמה", והדגישה כי האסון ההומניטרי המחריף בעזה מחייב תגובה דחופה ואפקטיבית מהעולם הבינלאומי. קהילה.

בהודעתו סבר הארגון כי על ממשלת ישראל להפסיק לאלתר את השימוש בהרעבה של אזרחים כאמצעי מלחמה, בדרישה מממשלת הכיבוש להחזיר את אספקת המים והחשמל, ולאפשר כניסת מזון, סיוע רפואי ועזרה דחופה. דלק לעזה דרך המעברים, כולל כרם שלום.

ארצות הברית, בריטניה, קנדה, גרמניה ואחרות קראו להשהות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק לישראל, כל עוד צבאה ימשיך לבצע הפרות חמורות ונרחבות העומדות בגדר פשעי מלחמה נגד אזרחים ללא עונש.

ארגון Human Rights Watch ראיין 11 אזרחים עקורים בעזה בין ה-24 בנובמבר ל-4 בדצמבר, שתיארו את הקשיים הקשים שהם מתמודדים איתם באבטחת הצרכים הבסיסיים. אדם אחד שעזב את צפון עזה אמר: "לא היה לנו אוכל, לא חשמל, לא... אינטרנט, כלום בכלל, אנחנו לא יודעים איך שרדנו".

בדרום עזה תיארו מרואיינים מחסור במים ראויים לשתייה, מחסור במזון שהוביל לחנויות ריקות ותורים ארוכים ומחירים מופקעים.

"אתה כל הזמן מחפש דברים כדי לשרוד", אמר אב לשניים.

לפי תוכנית המזון העולמית של האו"ם, ב-6 בדצמבר, 9 מתוך 10 משפחות בצפון עזה, ושתיים מכל שלוש משפחות בדרום עזה, בילו לפחות יום שלם ולילה שלם ללא אוכל.

המשפט ההומניטארי הבינלאומי, או דיני המלחמה, אוסר על הרעבה של אזרחים כשיטת לחימה. אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי קובעת כי הרעבת אזרחים בכוונה "על ידי מניעת פריטים חיוניים להישרדותם, כולל מניעת אספקת סיוע בכוונה" היא פשע מלחמה.

ממשלת הכיבוש המשיכה למנוע את כניסת הדלק עד ה-15 בנובמבר, למרות אזהרות מפני השלכות קשות, שגרמו לסגירת מאפיות, בתי חולים, תחנות שאיבה לביוב, מתקני התפלת מים ובארות. מתקנים אלו אינם ראויים יותר לשימוש, למרות התרתם. כמויות מוגבלות להיכנס. של דלק מאוחר יותר, אבל המתאם ההומניטרי של האו"ם לשטחים הפלסטיניים הכבושים, לין הייסטינגס, תיארה זאת ב-4 בדצמבר כ"לא מספיק בכלל".

מומחי האו"ם אמרו ב-16 בנובמבר כי הנזק החמור "מאיים על חוסר האפשרות להמשיך בחיים של העם הפלסטיני בעזה". צבא הכיבוש הפציץ את טחנת החיטה האחרונה הפועלת בעזה ב-15 בנובמבר.

משרד האו"ם לשירות פרויקטים אמר כי הרס רשתות הכבישים מקשה על ארגונים הומניטריים לספק סיוע למי שזקוק לכך.

גם לפעולות הצבאיות הישראליות בעזה הייתה השפעה הרסנית על המגזר החקלאי שלה, ולפי אוקספם: "עקב ההפצצות המתמשכות, לצד המחסור בדלק ובמים, ועקירתם של יותר מ-1.6 מיליון בני אדם לדרום עזה, החקלאות הפך כמעט בלתי אפשרי".