מרואן ברגותי הוא האיש המשותף הגדול ביותר

מוקדם עדיין לדון בעתידה המדיני של עזה, בהתחשב בכך שהעדיפות המדינית, ההומניטרית והמוסרית מתמקדת בעצירת התוקפנות הברברית מחד וריפוי פצעיהם של מאות אלפי בני אדם מאידך גיסא. נכון שהחלו להופיע סימנים בעד ההתנגדות, אבל אנחנו מחכים כבר זמן מה לראות את דגלה מתנוסס במקום דגל ישראל, שנותר עומד בלי להתנוסס כבר יותר מחמש עשרה שנה במצור הדוק של עם בין שני שערים, הראשון ישראלי והשני ישראלי-ערבי. אבל הפוליטיקאים, ובראשם אמריקה, החלו להתנשף, ונראה שאין להשיג הצעה אחת שעליה הם יכולים להסכים. ישראל רצתה בתחילה להשמיד את העם העזתי בטענה שהם בסך הכל חיות או מפלצות אנושיות ושכולם, ללא יוצא מן הכלל, כולל ילדיהם, הם חמאס, מכאן הצעת פצצת האטום, וכשגילו שזה בלתי אפשרי, הם בכוונה ופעלו לעקור אותם למצרים, ואז ל"כספת". דרום, ולאחר מכן למקום בו אנו נמצאים היום. אין רצח עם או עקירה, אלא החזרת אלה שנעקרו בלחץ ההפצצות וההרג לבתיהם.
ישראל דוחה את החזרת השלטון בראשות אבו מאזן כי הוא לא גינה את "המבול". מדינות ערב סירבו לשלוט בעזה וגם דחו את רעיון הכוחות הבינלאומיים. ההתנגדות שמתכוננת להניף את דגלה דחתה כל התרחישים האלה, אבל זה לא יסרב למרואן ברגותי לקחת על עצמו את המשימה המורכבת הזו. לפחות שמו של מרואן הועלה במשא ומתן לחילופי דברים בתמורה לגנרל הישראלי המוחזק בשבי אל-קסאם, בנוסף לסעדאת, אל-סייד, אל-ברגותי אל-חמסאוי עבדאללה, חאמד וסלמה, בנוסף לכארבעים. אסירים שקיבלו מאסרי עולם, והכי חשוב "ששת גיבורי מנהרת הגלבוע", עם הפסקת אש לחודש. זה נראה קשה, אבל "כל שביתת נשק תהיה קשה", אומר הסופר הישראלי הוותיק נחום ברנע, ואני אוסיף למה שברנע לא ידע לומר: כל שביתת נשק קשה למנוצחים, ולפי נפוליאון בונפרטה: אוי למנוצחים אם יבוא המנצח. לא יהיה קשה לשחרר את מרואן ברגותי, בין אם ב"עסקת הגנרל" ובין אם בכל עסקה אחרת כמו עסקת "הכל בשביל כולם" שלמדנו לראות כסיסמה בהפגנות של ישראלים עם משפחות אסירים. מדוע השם מרואן אינו עולה בראשם של פוליטיקאים כמכנה המשותף הגדול ביותר המוביל בתהום הללו? תקופה של שנה או שנתיים, כך שיתקיימו בחירות כלליות בכל השטחים הפלסטיניים הכבושים כהקדמה ל- מדינה פלסטינית עצמאית. זה ייראה יותר כחלום מאשר מציאות, למרות שהמדינות הערביות הבולטות תומכות בדרך החוצה. אולי השלטונות לא יסכימו לכך, אבל תנועת "הפתח", אליה משתייך מרואן כאחד ממנהיגיה ההיסטוריים הבולטים, אשר בילה יותר מעשרים שנה בכלא מתוך חמישה מאסרי עולם, יהיה בעל דעה. היא משפיעה, שלא לדבר על כך שהיא תחזיר את אחדות התנועה, עם נאצר אל-קודווה, מוחמד דחלאן וגדודי חללי אל-אקצא. ג'יהאד והחזית העממית אולי לא יסכימו לפתרון שתי המדינות, אבל התנגדותם תהיה משחררת על הנייר.