קרב בדרך לשחרור

במשך היום השלושים וחמישה ומסביב לשעון, הקרב עדיין מתנהל בין שני כוחות לא שווים: כוח הימין וזכות הכוח. השאלה הדחופה היא: עד מתי תימשך המלחמה הגלויה של רצח עם ושואה נגד האדם הפלסטיני, הגיאוגרפיה הפלסטינית, ההיסטוריה והזמן הפלסטיניים?
מספר תרחישים, וכל תרחיש פתוח לאפשרויות שונות, והאפשרות הסבירה ביותר ברמת ישות הכיבוש הישראלית היא להמשיך במלחמה עד שישראל תחזיר לעצמה חלק מפניה ומפני הצבא החזק ביותר שלה באזור. הצבא הרביעי בעוצמתו בעולם, לאחר שההתנגדות בעזה שברה את יוקרתה ופשטה ממנה את אמון הקהל הישראלי שלו.
ישראל תמשיך במלחמתה ברצח העם עד - ולפי מטרתה המוצהרת - לחיסול תנועת חמאס ככוח התנגדות שאושר על ידי מגילת המשפט הבינלאומי בדבר זכותם של החיים תחת כיבוש להתנגד לכובשם.
זאת מצד אחד, ומצד שני, הישות הכובשת שואפת להכין את הגיאוגרפיה הפוליטית והגיאוגרפיה להתקדם עם יישום פרויקט תעלת "בן גוריון" בשטח וההשלכות הרות האסון שהדבר יגרום על האזור, מבחינה כלכלית ברמה המצרית והדומיננטיות שלו על המדינות השכנות. תוסיפו לכך את שדות הגז הנחשקים על ידי ישראל בים עזה ושליטתה.
אז, המטרה הישראלית הברורה והכמעט מוצהרת היא מה שהוזכר, אבל מה שלא נאמר במפורש וברור, אלא נהוג, הוא לפעול לעקירת הפלסטיני מעזה תחילה לכיוון מצרים והגדה הפלסטינית לכיוון ירדן. 
תמיד עלתה השאלה: מה הרשות הפלסטינית מתכוונת לעשות? עליה להיות תפקיד פעיל, לפחות מבחינת הטיפול, ואני לא אומר להגן על אזרחיה, שכן היא לא יכולה לעשות זאת! מה תפקידה בהתמודדות עם הפלישות וההפרות של צבא הכיבוש ומתנחליו, שלא נעצרו בערים ובכל אזורי הגדה המערבית הפלסטינית הכבושה, הנמצאים תחת מינהל וסמכותו לכאורה? אדרבא, איפה העמדה הערבית הבינלאומית שאמורה להחזיק בקלפי לחץ שאפשר להניף באמונה הכי חלשה?
הפלסטיני נותר לעמוד מול גורלו והוא ינצח כי הוא נטוע בפלסטין זו ממימיה למימיה ואינו מיובא ואין לו זהות אחרת מזו הפלסטינית שלו. הוא לא יעזוב את הארץ הזו מנופף דרכון חלופי: צרפתי, קנדי, גרמני או... או...