בתיווך עיראקי.. איראן דוחה הצעה אמריקאית להפסקת אש ומתנה זאת בהכרעה בסוגיית מצר הורמוז

דיווחים עיתונאיים בינלאומיים חשפו כי הרפובליקה האסלאמית של איראן דחתה הצעה אמריקאית רשמית שמטרתה הפסקת אש, אשר הועברה באמצעות ראש ממשלת עיראק, עלי אל-זיידי, בביקורו האחרון בטהראן. מהלך זה מגיע על רקע הסלמה במתיחות הצבאית והשטחית בין וושינגטון לטהראן, כאשר הממשל האמריקאי שואף להכיל את המצב הנפיץ באזור באמצעות ערוצים דיפלומטיים ישירים.

מקורות יודעי דבר דיווחו כי ההצעה שהגיש אל-זיידי מייצגת יוזמה ראשונה שנוסחה על ידי וושינגטון באופן חד-צדדי ללא התערבות מסורתית של מתווכים שהיו רגילים להציג נוסחאות פשרה. מהלכים אלו הגיעו בעקבות ביקור שערך ראש ממשלת עיראק בארצות הברית, במהלכו נפגש עם הנשיא דונלד טראמפ ובכירים במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, מה ששיקף הסתמכות אמריקאית הולכת וגוברת על בגדד כערוץ תקשורת אמין.

במהלך ביקורו בבירה האיראנית, קיים אל-זיידי סדרת פגישות רמות דרג שכללו את נשיא איראן מסעוד פזשקיאן, יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, וכן את שר החוץ עבאס עראקצ'י. המשלחת העיראקית דנה באפשרויות להפחתת ההסלמה הצבאית, אך הצד האיראני הביע הסתייגויות עמוקות מתוכן המסמך האמריקאי שהוצג לדיון כעת.

המקורות הדגישו כי טהראן לא גילתה עניין בהפסקת אש זמנית שאינה מטפלת בסוגיות הליבה הנוגעות לביטחונה הלאומי, ובראשן סוגיית השליטה על מצר הורמוז. ההנהגה האיראנית רואה בכל הסדר מדיני שאינו כולל הבנות ברורות לגבי שיט וריבונות במצר כחסר ולא עונה על שאיפותיה האסטרטגיות באזור.

בתגובה רשמית ראשונה להתפתחויות אלו, הבהיר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י כי ראש ממשלת עיראק אכן העביר את רשמיו מהמצב בוושינגטון. עם זאת, עראקצ'י הדגיש כי ארצו אינה סובלת ממחסור בערוצי תקשורת או במתווכים, וציין כי המכשול האמיתי טמון בהתנהגות האמריקאית אותה תיאר כ"בלתי הגיונית".

ראש הדיפלומטיה האיראנית סבר כי המשבר הנוכחי אינו קשור לאמצעי העברת המסרים, אלא לתוכן ההתחייבויות שוושינגטון מראה נכונות ליישם. הוא ציין כי "החמדנות והחתירה להגמוניה" מצד הממשל האמריקאי הן אלו שמעכבות הגעה להבנות אמיתיות שיסיימו את מצב הסכסוך הצבאי הקיים כיום.

הקריאה האיראנית ליוזמה האמריקאית מצביעה על ספקות עמוקים לגבי מידת הרצינות של וושינגטון בקיום התחייבויות עתידיות במקרה של חידוש המשא ומתן. מקורות סבורים כי טהראן מעדיפה להמתין ולעקוב אחר הפעולות האמריקאיות בשטח, במיוחד לאור האיומים המתמשכים על מתקנים חיוניים ותשתיות בתוך שטחי איראן.

במישור השטח, מקורות חשפו כי הכוחות המזוינים האיראניים הציבו תוכניות מבצעיות מקיפות להתמודדות עם כל מתקפה אמריקאית אפשרית שתכוון למרכזי אנרגיה או תחבורה. תוכניות אלו כוללות תרחישי תגובה מהירה שמטרתם להרתיע את הצד האמריקאי ולמנוע ממנו להרחיב את היקף תקיפותיו האוויריות שפגעו לאחרונה בשדות תעופה, גשרים ונמלים חיוניים.

טהראן הזהירה כי היא עשויה לנקוט בהרחבת העימות אזורית במקרה שתשתיותיה ייפגעו באופן חמור, כולל הכוונת מכות ישירות לעבר מטרות בתל אביב. האיומים האיראניים כללו גם אפשרות להורות לבעלות בריתה בתימן, ובמיוחד לקבוצת החות'ים, לסגור את מצר באב אל-מנדב בפני שיט בינלאומי ככלי לחץ אסטרטגי.

התפתחויות אלו מגיעות לאחר שבועות של הסלמה צבאית הדדית, כאשר כוחות אמריקאים ביצעו תקיפות ממוקדות נגד בסיסים צבאיים ומסילות ברזל איראניות. בתגובה, טהראן הגיבה בשיגור מטחי טילים בליסטיים וכטב"מים מתאבדים לעבר עמדות צבאיות אמריקאיות באזור, מה שהעלה את רמת הדאגה הבינלאומית מפני פרוץ מלחמה כוללת.

משקיפים סבורים כי הסתמכות וושינגטון על בגדד בהעברת מסרים משקפת את מעמדה של ממשלת עיראק כבת ברית השומרת על יחסים מאוזנים עם שני הצדדים הנצים. למרות שעיראק עומדת במרחק המאפשר לה לשחק תפקיד של מתווך מקובל, מורכבות הסוגיות התלויות ועומדות בין טהראן לוושינגטון הופכת את משימתו של אל-זיידי למלאת קשיים עצומים.

לסיכום, נראה שערוצי התקשורת עדיין פתוחים למרות הדי הפיצוצים, אך הפער בתנאי הפסקת האש עדיין רחב מאוד. עתיד מצר הורמוז והערבויות הביטחוניות ההדדיות נותרים אבן הנגף העיקרית בפני כל פריצת דרך דיפלומטית שעשויה לסיים את סבב ההסלמה הנוכחי בין שתי המעצמות.

הבעיה אינה בהעברת המסרים, שכן מתווכים קיימים וערוצי דיאלוג פתוחים, אלא בתפיסה הבלתי הגיונית, החמדנית והחתרנית להגמוניה של ארצות הברית.