האם מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן קרס? ומהם התרחישים לשלב הבא?

התחדשות התקיפות הצבאיות ההדדיות בין ארצות הברית לאיראן, זו היום השני ברציפות, מצביעה על כך שמזכר ההבנות, שהצליח זמנית להכיל את ההסלמה, איבד את יעילותו המעשית. עם חזרת התקיפות האמריקאיות על יעדים בתוך איראן, ותגובת טהראן בתקיפת בסיסים אמריקאיים במדינות המפרץ, עבר המשבר משלב ההכלה לשלב בחינת הרצונות הצבאיים והפוליטיים.

בהקשר זה, נראה שוושינגטון שואפת לבסס מחדש את כוח ההרתעה, ולהעביר מסר לפיו תקיפת כוחותיה או האינטרסים שלה תיתקל בתגובה ישירה. מנגד, איראן מנסה להוכיח שהיא עדיין מסוגלת להגיב, וכי לחצים צבאיים לא ידחפו אותה לוותר על ויתורים אסטרטגיים, במיוחד בכל הנוגע לנוכחותה האזורית ולתוכנית הטילים שלה.

אך למרות ההסלמה, אין עדיין אינדיקציות מכריעות לרצון של אף אחד מהצדדים להידרדר למלחמה כוללת. ארצות הברית מבינה שמלחמה פתוחה עם איראן עלולה לאיים על ביטחון הבסיסים האמריקאיים במפרץ, להעלות את מחירי האנרגיה בעולם, ולהרחיב את מעגל העימות לעיראק, סוריה, תימן ואולי גם לבנון. גם איראן מבינה שעימות ישיר וארוך עם ארצות הברית עלול לרוקן את יכולותיה הצבאיות והכלכליות באופן משמעותי.

לפיכך, התמונה הנוכחית קרובה יותר ל"מלחמת הרתעה הדדית" מאשר למלחמה כוללת; כאשר כל צד מנסה לכפות משוואות חדשות מבלי לחצות את הקווים שעלולים להוביל לפיצוץ אזורי רחב.

באשר למדינות המפרץ, תקיפת הבסיסים האמריקאיים בשטחן מציבה אותן בפני אתגר ביטחוני ופוליטי הולך וגובר, שכן הן מוצאות את עצמן בלב העימות למרות מאמציהן בשנים האחרונות להפחית את המתיחות עם איראן. סביר להניח שמדינות אלו יגבירו את מאמציהן הדיפלומטיים למנוע את הרחבת הסכסוך, במקביל לחיזוק אמצעי הביטחון שלהן.

בנוגע לישראל, המשך העימות האמריקאי-איראני עשוי להעניק לה מרווח תמרון רחב יותר להמשיך ללחוץ על איראן ובעלות בריתה, אך יחד עם זאת היא תהיה בכוננות גבוהה מחשש למעבר העימות לחזיתות אחרות, בין אם דרך לבנון או סוריה או אפילו התקפות ארוכות טווח.

התרחישים האפשריים:

התרחיש הראשון (הסביר ביותר): המשך תקיפות מוגבלות והדדיות, עם מאמצי תיווך אזוריים ובינלאומיים להחזרת הרגיעה.

התרחיש השני: הסלמה הדרגתית הכוללת תקיפות רחבות יותר על בסיסים אמריקאיים או על השיט במפרץ, מה שעלול לדחוף את וושינגטון להרחיב את פעולותיה הצבאיות.

התרחיש השלישי (הפחות סביר): הצלחת תיווך פוליטי בימים הקרובים שיוביל להסכם חדש להפסקת ההסלמה ולהחייאת ערוצי המשא ומתן.

הסיכום: הנתונים הנוכחיים מצביעים על כך שמזכר ההבנות הקודם אינו ישים עוד בפועל, וכי האזור נכנס לשלב חדש שכותרתו "הרתעה באש". עם זאת, שני הצדדים עדיין נראים נחושים לשמור על העימות בגבולות מחושבים, שכן עלות המלחמה הכוללת תהיה גבוהה עבור כולם, כולל ארצות הברית, איראן, מדינות המפרץ וישראל. אולם, המשך התקיפות מגביר את הסבירות לטעות בחישובים שעלולה לדחוף את האזור להסלמה רחבה יותר שקשה להכיל.