סוריה נכנסת לשלב החקיקה הזמנית: מועצת העם החדשה מתמודדת עם אתגרי הלגיטימיות ובניית המדינה מחדש

המדינה הסורית נכנסת לתחנה פוליטית מכרעת עם השלמת הקמת מועצת העם הראשונה לשלב המעבר, כשנה וחצי לאחר נפילת משטר בשאר אל-אסד. צעד זה מגיע על רקע אתגרים ביטחוניים וכלכליים עצומים המציבים את המוסד המחוקק החדש בפני מבחן אמיתי להוכחת יכולתו לתרום לבנייה מחדש של מוסדות המדינה ולביסוס עקרונות הממשל התקין.

יושב ראש הוועדה העליונה לבחירות למועצת העם, מוחמד טה אל-אחמד, קרא לחברי המועצה הנבחרים והממונים לקיים את ישיבת הפתיחה ביום שני, 6 ביולי 2026. כינוס זה מגיע לאחר פרסום הצו הנשיאותי שקבע את שמות החברים, ובכך החל שלב חדש של עבודה מוסדית שנעדרה מהמדינה מאז השינוי הפוליטי הגדול.

על פי ההצהרה החוקתית המסדירה את השלב, תקופת כהונתה של מועצה זו היא 30 חודשים, עם סמכות להאריך אותה אם הצורך הלאומי יחייב זאת. תקרת זמן זו נועדה להעניק לרשות המחוקקת הזדמנות מספקת לסדר את הניירות המשפטיים ולהכין את הקרקע לבחירות קבועות ומקיפות שישקפו את רצון הסורים במלואו.

הרכב המועצה כלל את מה שמכונה 'השליש המשלים', הליך שנועד להשיג איזון בין הכוחות שתרמו לשינוי הפוליטי לבין בעלי הכישורים הלאומיים. שליש זה כלל 70 חברים, מתוכם 15 נשים, בצעד שמטרתו לחזק את נוכחות הנשים במרכזי קבלת ההחלטות החקיקתיות במהלך תקופת המעבר.

על פי הנתונים הרשמיים שפורסמו על ידי מזכירות המועצה, רשימת המינויים כללה 23 אישים מנכבדים ו-47 בעלי ניסיון מדעי. הכישורים האקדמיים בולטים בבירור בהרכב זה, כאשר המועצה כוללת 12 חברים בעלי תואר שני ו-17 חברים בעלי תואר דוקטורט בתחומים מגוונים.

המשימה הדחופה של המועצה היא למלא את החלל החקיקתי שסוריה סבלה ממנו במשך שמונה עשר החודשים האחרונים. במהלך תקופה זו, הרשות המבצעת פעלה באופן בלעדי בהוצאת צווים והחלטות לניהול ענייני המדינה, מה שהפך את קיומו של פרלמנט לדחוף כדי להחזיר את האיזון בין הרשויות ולהשיג את הפיקוח הנדרש.

משקיפים רואים כי המועצה הנוכחית מייצגת את מה שמכונה בספרות הפוליטית 'החריג הזמני', מצב המעניק לממשלות זמניות מרווח בחירת מועצות. עם זאת, ביצועי המועצה נשארים נתונים לפיקוח עממי ובינלאומי קפדני כדי לוודא שהיא לא תהפוך לכלי פורמלי בלבד כפי שהיה בעשורים הקודמים.

אנליסטים פוליטיים מדגישים כי התפקיד המוטל על המועצה חורג מעבר לחקיקה שגרתית, וכולל עבודה כגשר מעבר למדינת חוק. הנדרש הוא להפוך את כיפת הפרלמנט לזירה אמיתית לדיאלוג ודיון פוליטי, הרחק ממדיניות 'המחיאות כפיים' שנקשרה לפרלמנטים בעידן הקודם.

אחד הנושאים הבולטים על שולחן המועצה הוא ההכנה לניסוח חוקה חדשה למדינה שתבטא את שאיפות כל שכבות החברה הסורית. כמו כן, מצופה ממנה לבחון מחדש את חוקי היסוד הפוליטיים, ובראשם חוק המפלגות וחוק הבחירות, כדי להבטיח סביבה תחרותית הוגנת בעתיד הקרוב.

למרות האופטימיות מקיומו של מוסד מחוקק, קיימת ביקורת רחבה על מנגנון ההקמה שהסתמך על מינויים בחלק גדול ממנו. מבקרים טוענים כי מנגנון זה עשוי שלא לספק ייצוג עממי אמיתי, במיוחד בהיעדר קלפיות מקיפות באזורים מסוימים והסתמכות על מחוזות מוגדרים.

מקורות יודעי דבר מצביעים על כך שהאתגר הגדול ביותר העומד בפני המועצה הוא רכישת אמון הציבור הסורי הסובל ממשברים כלכליים קשים. האזרח הסורי מצפה לפתרונות מעשיים לנושאים הדחופים והחברתיים, וייתכן שלא יעניק למועצה זמן רב לפני שיחל להעריך את יעילותה ויכולתה לחולל שינוי.

בהקשר קשור, מומחים משפטיים הזהירו מפני חפיפה בין הרשות המבצעת והמחוקקת כתוצאה ממינוי שליש מהחברים על ידי הנשיאות. הם ראו כי חפיפה זו עלולה להחליש את תפקיד הפיקוח של המועצה על פעולות הממשלה, מה שמחייב ערנות מצד החברים העצמאיים ובעלי הכישורים כדי להבטיח עצמאות ההחלטות.

הצלחת ניסוי חקיקתי זה תלויה באופן מהותי בתקנון הפנימי שהמועצה תאשר בישיבותיה הראשונות. תקנון זה הוא שיקבע את מרחב החופש הנתון לדיון, ואת מידת יכולתה של האופוזיציה הפנימית למלא את תפקידה בתיקון מסלולים פוליטיים וכלכליים שגויים.

לסיכום, מועצת העם הסורית החדשה עומדת בפני הזדמנות היסטורית להוכיח שסוריה אכן עזבה את עידן הטוטליטריות לעבר הפלורליזם. ביצועיה בבחינת החקיקה הירושה ואישור חוקים מודרניים יהיו המדד האמיתי למידת הצלחת שלב המעבר בהשגת יעדיו הגדולים.

המועצה הנוכחית היא 'חריג זמני' שמטרתו לשמש גשר שיחבר את הסורים לפרלמנט נבחר באופן מלא, ולא רק כלי למילוי חלל משפטי.