העצמת אוניברסיטאות ומכללות ממשלתיות פלסטיניות: הכרח לאומי וזכות אסטרטגית

העוצמה המדעית והידענית של פלסטין מתבטאת במבנה האקדמי המלוכד שלה, המשתרע על פני כ-56 אוניברסיטאות, מכללות אוניברסיטאיות ומכללות ביניים, ויוצר מערכת ידע חיה המעצבת את האדם הפלסטיני ומחזקת את עמידתו, והופכת את החינוך לפעולת התנגדות ובנייה בו זמנית. לאורך העשורים האחרונים, מוסדות אלו שימשו כמגדלורים של ידע ומבצרים של זהות לאומית. בין מוסדות אלו, בולט החינוך הגבוה הממשלתי כמנוף לאומי אסטרטגי המשתלב עם האוניברסיטאות הפלסטיניות האחרות, ותורם להכשרת כוחות אדם, בניית הון אנושי, ייצור ידע והרחבת אופקי המחקר המדעי, באופן המשרת את מסלול הפיתוח הכולל ומחזק את העמידה הלאומית. חשיבות זו מתבטאת בבירור באמצעות התפקידים האיכותיים שממלאות האוניברסיטאות הממשלתיות הפלסטיניות. אוניברסיטת אל-איסתקלאל תורמת להכשרה והסמכה של כוחות ביטחון ומשפט המסוגלים להגן על הביטחון הלאומי ולבסס את שלטון החוק, בעוד שאוניברסיטת פלסטין הטכנית – ח'דורי וסניפיה מהוות מנוף מרכזי בתחומי החינוך הטכני, ההנדסי והחקלאי, וקושרות את תוצרי החינוך לצרכי הפיתוח ושוק העבודה. כמו כן, אוניברסיטת שכם לחינוך מקצועי וטכני תמלא תפקיד מרכזי בתמיכה בחינוך מקצועי ויישומי ובהכשרת כוחות טכניים מומחים אם תינתן לה ההזדמנות והתמיכה הנדרשת. אוניברסיטת אל-אקצא ברצועת עזה, שספגה נזקים כבדים למבניה ולמתקני החינוך שלה במהלך המלחמה, מה שהוביל להשבתת תהליך החינוך ולירידה בחינוך הפרונטלי בתנאים הומניטריים וביטחוניים קשים. במקביל, המכללות השרעיות הממשלתיות תורמות להכשרת כוחות שרעיים ומשפטיים ובנקאות אסלאמית, ולביסוס ערכים דתיים אסלאמיים, סובלנות ושירות הקהילה, וכן מכללת האומה בעלת הייחודיות שלה. באמצעות אינטגרציה זו בין מוסדות אלו, מתחזק מעמד המוסדות האקדמיים הממשלתיים, ונסללת הדרך לעתיד מתקדם, יציב ועצמאי יותר. משרד החינוך וההשכלה הגבוהה הפלסטיני הבין עובדה זו מוקדם, והמשיך לפתח את מערכת ההשכלה הגבוהה למרות התנאים הפוליטיים, הכלכליים והביטחוניים המורכבים שבהם חיה פלסטין. כמו כן, רשות ההסמכה והאיכות השקיעה מאמצים רבים בביסוס סטנדרטים של מצוינות אקדמית והבטחת איכות תוכניות הלימוד, מה ששמר על מעמד התעודות הפלסטיניות וביסס את האמון במוסדות ההשכלה הגבוהה הלאומיים. במקביל, כל האוניברסיטאות הפלסטיניות כתבו לאורך עשורים ארוכים סיפור הצלחה לאומי הראוי להערכה. הן הכשירו עשרות אלפי בוגרים ומומחים מכל התחומים, אשר תרמו לבניית המוסדות הפלסטיניים ולשירות הקהילה בפנים, ותרומו להקמה וביסוס התשתית החינוכית של חלק מהקהילות הערביות. אוניברסיטאות אלו המשיכו למלא את שליחותן המדעית והלאומית למרות הכיבוש, המצור והמשברים המתמשכים, כדי לאשר שההשקעה בחינוך הייתה תמיד אחת מצורות העמידה הפלסטינית החשובות ביותר. למרות הישגים אלו, האוניברסיטאות והמכללות הממשלתיות עדיין זקוקות לחזון לאומי נועז והוגן יותר, הנובע מהתייחסות אליהן כמוסדות אסטרטגיים של המדינה ולא רק כמוסדות חינוך. הניסיון הבינלאומי הזר והערבי הוכיח כי האוניברסיטאות הממשלתיות היו תמיד החממה הראשונה לתחומים מודרניים ומרכזי מחקר וחדשנות, וכי המדינות שהשיגו את התחייה המדעית והכלכלית שלהן העניקו למוסדותיהן הממשלתיים עדיפות במימון, פיתוח והקמת תוכניות אקדמיות איכותיות. מכאן, שהצדק האקדמי והפיתוחי מחייב העצמת האוניברסיטאות והמכללות הממשלתיות הפלסטיניות להוביל את תהליך המודרניזציה המדעית, באמצעות מתן עדיפות להן בהקמת כל התמחויות העתיד, יחד עם הרחבת תוכניות המאסטר והדוקטורט כבסיס לייצור ידע ובניית הון אנושי לאומי, במיוחד החלטה מחודשת ויישום הקמת פקולטה לרפואה ממשלתית פלסטינית, שאינה עוד רק רעיון אקדמי או דרישה מוסדית, אלא הפכה להכרח לאומי ואסטרטגי ודרישה חברתית דחופה, שהמתינו לה אלפי סטודנטים ומשפחותיהם, במיוחד בעלי הכנסה נמוכה הרואים בלימודי רפואה חלום לגיטימי, אך לרוב הוא נתקל בשכר לימוד גבוה והזדמנויות מוגבלות. קיומה של פקולטה לרפואה ממשלתית יעניק לבני המשפחות הפלסטיניות הזדמנות הוגנת להגשים את שאיפותיהם המדעיות. חשיבותו של פרויקט זה גוברת לאור זמינותם של מרכיבים לאומיים רבים הדרושים להצלחתו, מאוניברסיטאות ממשלתיות בעלות ניסיון אקדמי וכוחות אדם מוסמכים, ובתי חולים ממשלתיים ומרכזי בריאות המסוגלים לספק סביבת הכשרה קלינית וחינוכית משולבת. הקמת פקולטה לרפואה ממשלתית תרחיב את הזדמנויות החינוך הרפואי בפני הסטודנטים, ותקל על הנטל הכלכלי של המשפחות הפלסטיניות. כמו כן, מגמה זו או כל התמחויות אחרות לא צריכות להיתקל במכשולים, הסתייגויות או "וטו" תחת שמות שונים ובלתי הגיוניים בטענה לקיומן של תוכניות דומות באוניברסיטאות אחרות. הניסיון העולמי מאשר כי תחרות חיובית והרחבה מחושבת תורמות להעלאת רמת האיכות ולהגדלת הזדמנויות החינוך ולהשגת צדק אקדמי, במיוחד כאשר מדובר במוסד ממשלתי שמטרתו לשרת את האינטרס הציבורי ולקדם את זכותם של האזרחים לגישה לחינוך גבוה איכותי. לא ניתן לדבר על פיתוח מוסדות ההשכלה הגבוהה הממשלתיים מבלי להעניק צדק לכוח האדם האקדמי והמנהלי הנושא על כתפיו את האחריות לחינוך, מחקר מדעי ושירות הקהילה. עובדים אלו ממשיכים למלא את שליחותם המקצועית והלאומית ללא הפסקה בתנאים כלכליים, ביטחוניים ומחייתיים קשים, ואי סדירות בתשלום משכורות, קצבאות וזכויות כספיות, מה שהופך את השגת יציבות תעסוקתית וצדק מוסדי להכרח לאומי לשמירה על איכות תהליך החינוך וקיימותו. מנקודת מבט זו, צדק והגינות ביישום הסגל האחיד על כל העובדים במוסדות ההשכלה הגבוהה הממשלתיים, ללא אפליה בין מוסד אחד למשנהו או קבוצה אחת למשנהו, מהווים זכות חוקית ותעסוקתית התואמת את עקרונות השוויון ושוויון ההזדמנויות בשירות הציבורי. כמו כן, הענקת צדק לחוקרים ולעובדים בעלי תואר דוקטור במוסדות הממשלתיים האזרחיים והביטחוניים מהווה הכרח חשוב לא פחות, שכן הם מייצגים עושר מדעי ולאומי. שיפור תנאי העובדים באוניברסיטאות ובמכללות הממשלתיות, והענקת צדק לבעלי תואר דוקטור במוסדות הממשלתיים האזרחיים והביטחוניים, ויישום הסגל האחיד בצדק ובשקיפות, אין לראות בהם דרישה קבוצתית, אלא הכרח חשוב והשקעה לאומית, וצעד מהותי לקראת בניית מינהל ציבורי המסוגל להתחרות, לחדש ולשרת את הפרויקט הלאומי. לבסוף, ההשקעה באוניברסיטאות ובמכללות הממשלתיות אינה עלות כספית נוספת לנטל התקציב הכללי, אלא השקעה ארוכת טווח באדם הפלסטיני, ואחת ההשקעות הלאומיות הרווחיות והקיימות ביותר. כל כסף המוצא על השכלה גבוהה ממשלתית חוזר פי כמה על הכלכלה, החברה והמדינה בצורת כישרונות, מומחיות, חדשנות ופיתוח. ומהגורמים הרלוונטיים מצפים לחיזוק עמידתם ובניית מוסדותיהם והשגת תחייתם הכלכלית והמדעית, התמיכה בהשכלה הגבוהה הממשלתית חייבת להפוך מבחירה מנהלית להחלטה לאומית אסטרטגית, שכן האוניברסיטאות והמכללות הממשלתיות אינן רק כיתות לימוד, אלא מפעלים למנהיגות, ידע ופיתוח, ומבצרים מתקדמים להגנה על הזהות הלאומית וליצירת העתיד הפלסטיני.