מומחים ואנליסטים פוליטיים אישרו כי חידוש היחסים הדיפלומטיים בין אלג'יריה למאלי, לאחר נתק שנמשך כ-14 חודשים, לא היה רק הליך פרוטוקולרי, אלא בא בתגובה ללחצים ביטחוניים וגיאופוליטיים גוברים. משקיפים הסבירו כי ההתפתחויות המהירות בשטח בצפון מאלי אילצו את שני הצדדים להפעיל מחדש ערוצי תקשורת ישירים כדי להבטיח את האינטרסים החיוניים שלהם.
אלג'יריה ומאלי הודיעו ב-10 ביולי על חזרת השגרירים לתפקידיהם וחידוש הטיסות בין המדינות. צעד זה מסיים משבר דיפלומטי חמור שפרץ באפריל אשתקד, כאשר אלג'יריה החליטה לסגור את המרחב האווירי שלה בפני טיסות מאלי בתגובה למה שתיארה כהפרות חוזרות ונשנות של ריבונותה האווירית.
חוקר לעניינים גיאואסטרטגיים, גאזי מועלה, סבור כי ההסלמה הצבאית האחרונה באזורים הצפוניים של מאלי הייתה המניע העיקרי של אלג'יריה להחזיר את נוכחותה הרשמית בבמקו. הוא ראה בהיעדר ערוצים רשמיים מגבלה על יכולתה של אלג'יריה להשפיע על המצב הביטחוני בגבול, במיוחד עם הסלמת התקפות התנועות הבדלניות והקבוצות החמושות.
מועלה ציין כי חזרת השגרירים אינה בהכרח סגירת דף המחלוקות באופן סופי, שכן עדיין קיימים תיקים סבוכים תלויים ועומדים בין שתי הבירות. בין התיקים הבולטים הללו ניתן למנות את התביעה שהגישה מאלי בנוגע להפלת כטב"ם, בנוסף למצב של חוסר אמון כלפי העמדות הפוליטיות ההדדיות של הקבוצות החמושות באזור.
מבחינה כלכלית, הצורך של המועצה הצבאית השלטת בבמקו באלג'יריה בולט כעורק חיים לוגיסטי ומסחרי הכרחי. בהיותה מדינה ללא מוצא לים, מאלי תלויה במידה רבה בגבול האלג'יראי כדי להבטיח אספקת מוצרי יסוד ותנועת תחבורה יבשתית ואווירית שנפגעה במהלך תקופת הנתק.
בהקשר קשור, פרופסור למדע המדינה עמאר סיגה סבור כי הנסיגה הצבאית של צבא מאלי מול הקבוצות החמושות דחפה את במקו לבחון מחדש את חישוביה. למרות התמיכה הצבאית הרוסית שמקבלת מאלי, המציאות בשטח הוכיחה את הקושי להשיג יציבות בצפון ללא תיאום עם הצד האלג'יראי, שלו ניסיון רב שנים בתחום זה.
סיגה הוסיף כי לאלג'יריה השפעה היסטורית ויחסים ארוכי טווח עם הגורמים השונים הפעילים במשבר הפיננסי, מה שהופך את תפקידה למרכזי בכל מסלול פוליטי עתידי. הוא סבור שבמקו הבינה לבסוף כי התעלמות מתפקידה של אלג'יריה עלולה להוביל לחוסר ביטחון נוסף שעלול לאיים על יציבות הבירה עצמה.
מצידו, כמאל בן יונס, מנהל מוסד אבן רושד למחקרים אסטרטגיים, ציין כי המשבר במאלי אינו עוד עניין פנימי אלא הפך לזירת תחרות בינלאומית. באזור זה מצטלבים אינטרסים של מעצמות גדולות כמו רוסיה, צרפת וטורקיה, מה שדחף את אלג'יריה לפעול במהירות כדי להגן על ביטחונה הלאומי ולמנוע את שולי תפקידה האזורי במדינות הסאחל.
בן יונס הסביר כי אלג'יריה שואפת כעת להשקיע בבנייה מחדש של יחסיה עם שכנותיה הדרומיות, ובמיוחד מאלי וניז'ר, כדי להתמודד עם ההשפעה הגוברת של מעצמות בינלאומיות אחרות. מגמה זו משקפת רצון אלג'יראי להחזיר לעצמה את היוזמה באזור הסאחל, הנחשב לעומק האסטרטגי הראשון של הביטחון האלג'יראי.
משקיפים צופים כי חזרה דיפלומטית זו תסלול את הדרך להחייאת המסלול הפוליטי שנעצר מאז הכרזת המועצה הצבאית במאלי על סיום הסכם השלום שנחתם באלג'יריה בשנת 2015. ייתכן שאלג'יריה תאמץ גישה חדשה שתתחשב במשתנים הנוכחיים בשטח תוך שמירה על מהות הסכם הפיוס הלאומי.
למרות האופטימיות הזהירה, מומחים מדגישים כי מסלול היחסים יישאר מותנה ביכולתם של שני הצדדים להתגבר על החשדות ההדדיים. המועצה הצבאית במאלי עדיין מביעה הסתייגויות לגבי יחסיה של אלג'יריה עם חלק מהתנועות הצפוניות, בעוד אלג'יריה עוקבת בזהירות אחר הבריתות הצבאיות החדשות של במקו.
חידוש הטיסות מהווה צעד מעשי להקלת הלחץ הכלכלי על העם המאלי ולהקל על תנועת אנשים וסחר בין-מדינתי. צעד לוגיסטי זה נחשב הכרחי לכל הבנות פוליטיות או ביטחוניות עמוקות יותר שעשויות להתרחש בשלב הבא בין שתי המדינות השכנות.
היסטורית, אלג'יריה מילאה תפקיד של מתווך הוגן במשברים העוקבים של מאלי, ושיא זה היה בהסכם 2015 שקבע את שילוב הבדלנים בצבא והענקת אוטונומיה לאזורי הצפון. למרות הכרזת במקו על סיום הסכם זה בתחילת השנה, המציאות מחייבת חזרה לשולחן הדיונים בחסות אזורית.
לסיכום, ההתקרבות הנוכחית בין אלג'יריה למאלי נותרה נישואי נוחות שנכפו על ידי הגיאוגרפיה והאיומים הביטחוניים המשותפים יותר מאשר הסכמה פוליטית מלאה. החודשים הקרובים יחשפו את מידת יכולתה של הדיפלומטיה להפוך את ההפוגה הזמנית הזו ליציבות בת קיימא שתגן על גבולות שתי המדינות מפני סכנות הטרור והבדלנות.
חידוש היחסים נשלט על ידי שיקולים גיאופוליטיים יותר מאשר פיוס מלא בין הצדדים, לאור המשך קיומם של תיקים תלויים וחשדות הדדיים.
شارك برأيك
מניעים ביטחוניים וגיאופוליטיים מסיימים 14 חודשי נתק בין אלג'יריה למאלי