ד"ר אחמד רפיק עוואד: מה שקרה עם הנבחרת המצרית חושף את עומק הקשר בין ספורט לניצולו להצגת כוח, כפיית השפעה והעברת מסרים תרבותיים.
נבהאן ח'רישה: הטיית השופט לטובת ארגנטינה הוכיחה כי פיפ"א רואה בכדורגל רק השקעה כספית והשפעה פוליטית החורגת מגבולות משחק הוגן.
סאמר ענבתאווי: הקמפיין נגד נבחרת מצרים קשור גם לעמדות המאמן שלה, חוסאם חסן, התומכות בסוגיה הפלסטינית והנפתו את הדגל הפלסטיני.
ד"ר אמג'ד בשכאר: יש לגבש עמדה אחידה הדורשת רפורמות אמיתיות הכוללות שינוי ההנהגה הנוכחית של פיפ"א, באופן שיבטיח השגת צדק ושוויון.
פאדי אבו בכר: צדק ספורטיבי מהווה חלק מהותי ממערכת הצדק הבינלאומית, וכבוד לזכויות כל הנבחרות והעמים הוא תנאי לשמירה על אמינות.
מוחמד אל-רג'וב: הטורנירים הגדולים אינם עוד רק תחרויות, אלא הפכו לזירות שבהן מצטלבים שיקולים פוליטיים, כלכליים, תקשורתיים ואינטרסים בינלאומיים.
רמאללה - מיוחד ל"אל-קודס"-
הספורט העולמי, ובמיוחד הכדורגל, אינו חסין עוד מפני משיכות פוליטיות וכלכליות, והפך לזירות שבהן מצטלבים חשבונות של השפעה, כוח ובניית תדמית, לאחר שהתחרויות חרגו מגבולות הבידור והפכו לכלי להעברת מסרים פוליטיים ותרבותיים.
הביקורת מתגברת בעקבות המחלוקת שליוותה את משחק מצרים וארגנטינה במונדיאל 2026, כאשר סופרים, אנליסטים פוליטיים ופרופסורים באוניברסיטאות, בשיחות נפרדות עם "אל-קודס", ראו כי החלטות השיפוט שהשפיעו על מהלך המשחק המצרי-ארגנטינאי פתחו דיון נרחב סביב ניטרליות התאחדות הכדורגל הבינלאומית "פיפ"א", ומידת ההפרדה האמיתית בין ספורט לפוליטיקה.
הם סבורים כי מה שקרה עם הנבחרת המצרית משקף, לדעתם, בעיה רחבה יותר הקשורה לכפל סטנדרטים בתוך מוסדות הספורט הבינלאומיים, וקוראים לחיזוק השקיפות, והרחבת השתתפות המדינות הערביות והאפריקאיות במרכזי קבלת ההחלטות, באופן שיבטיח יישום שוויוני של הכללים על כל הנבחרות, הרחק משיקולי השפעה פוליטית וכלכלית.
ספורט כאמצעי להצגת כוח והשפעה
הסופר והאנליסט הפוליטי ד"ר אחמד רפיק עוואד מדגיש כי הקשר בין ספורט לפוליטיקה אינו יליד העידן המודרני, אלא שורשיו נטועים בעת העתיקה, ומדגיש כי הספורט תמיד היה אמצעי להצגה, להפגנת כוח והשפעה ולהעברת מסרים פוליטיים ותרבותיים, ומעולם לא היה מנותק מהמאבק על השלטון או מההשפעה על ההמונים.
ספורט כחלק ממערכת כלכלית
עוואד מסביר כי קשר זה התפתח בעידן המודרני מעבר לממד הפוליטי, שכן הספורט הפך לחלק ממערכת כלכלית עולמית עצומה המבוססת על קידום צריכה, גלובליזציה והפקת רווחים, מה שהפך אותו עמוס במסרים פוליטיים, תרבותיים וכלכליים בו זמנית.
כלים לעיצוב דעת הקהל
עוואד מציין כי מוסדות הספורט הגדולים אינם עוד רק זירות תחרות, אלא כלים לעיצוב דעת הקהל, להכוונת ההמונים וליצירת דפוסי התנהגות וצריכה אחידים.
עוואד מסביר כי מה שקרה ברומא העתיקה, של שימוש במופעי ספורט להצגת גדולת הקיסר, לביסוס יוקרתו ולהכוונת דעת הקהל, אינו שונה במהותו ממה שקורה היום, כאשר הספורט משמש לגיוס ההמונים, להבלטת השפעה ולביסוס מאזני כוחות ברמה הבינלאומית.
הגמוניה של מדינות המערב
עוואד מציין כי תעשיית הספורט העולמית, סמליה, חוקיה וסטנדרטיה נתונים במידה רבה להגמוניה של מדינות המערב, וזה בא לידי ביטוי ביישום סטנדרטים שונים בין המדינות החזקות למדינות העולם השלישי, ומציין כי המערב מניף סיסמאות של ניטרליות ומקצועיות, אך בפועל מנצל את הספורט להעברת מסרים ועמדות פוליטיות המשרתות את האינטרסים שלו, בעוד שאחרים נמנעים מלהביע את ענייניהם הלאומיים או ההומניטריים בתוך המגרשים.
משחק מצרים וארגנטינה כמודל לסטנדרטים כפולים
עוואד סבור כי מה שקרה במשחק מצרים וארגנטינה היווה הוכחה ברורה לסטנדרטים הכפולים הללו, ואמר כי הדחת הנבחרת המצרית הייתה גלויה ומוטה, מכיוון שהיא הייתה מעניקה לסוגיה הפלסטינית נוכחות גדולה יותר באמצעות הנפת הדגל הפלסטיני והבעת סבלו של העם הפלסטיני, וראה כי ההחלטה הייתה פוליטית יותר מאשר ספורטיבית. עוואד מדגיש כי מה שקרה עם הנבחרת המצרית חושף את עומק הקשר בין ספורט לניצולו להצגת כוח, כפיית השפעה והעברת מסרים תרבותיים.
חשיבות החזקת אלמנטים של כוח בכל צורותיהם
עוואד קורא להתמודד עם מדיניות זו באמצעות החזקת אלמנטים של כוח בכל צורותיהם, לרבות כוח תרבותי, פסיכולוגי ותקשורתי, בנוסף לפעולה משפטית בפני הרשויות ובתי המשפט המוסמכים לחשוף כפל סטנדרטים.
חשיבות רפורמה במבנה הוועד האולימפי הבינלאומי
עוואד דורש לפעול לרפורמה במבנה הוועד האולימפי הבינלאומי באופן שיבטיח ייצוג רחב יותר לערבים, מוסלמים ומדינות הדרום, ומציע להקים משחקים אולימפיים מיוחדים למדינות הדרום שישברו את המונופול של מדינות המערב על מערכת הספורט העולמית וסטנדרטיה.
חריגה מגבולות התחרות הספורטיבית
העיתונאי והסופר נבהאן ח'רישה מדגיש כי המשחק בין נבחרות מצרים וארגנטינה במונדיאל 2026 חרג מגבולות התחרות הספורטיבית, וראה כי הוא חשף בבירור את התערבות השיקולים הפוליטיים והכלכליים בניהול הכדורגל הבינלאומי, והעלה שאלות לגבי מידת מחויבותה של התאחדות הכדורגל הבינלאומית (פיפ"א) לעקרונות הצדק והניטרליות שהיא מצהירה עליהם. ח'רישה סבור כי הטיית השופט לטובת ארגנטינה נגד מצרים במשחקי מונדיאל 2026 הוכיחה כי פיפ"א רואה בכדורגל רק השקעה כספית והשפעה פוליטית החורגת מגבולות משחק הוגן.
נפילת סיסמת ההפרדה בין ספורט לפוליטיקה
ח'רישה מסביר כי מהלך המשחק, וההטיה השיפוטית לטובת הנבחרת הארגנטינאית, הפילו את סיסמת ההפרדה בין ספורט לפוליטיקה, ומציין כי הביצוע השיפוטי לא הסתכם בטעויות שיקול דעת, אלא שיקף את טבע מאזני הכוחות השולטים במוסדות הספורט הבינלאומיים, הנשלטים על ידי מדינות המערב, מה שגורם להחלטות ספורטיביות להיות מושפעות לעיתים משיקולים החורגים מהמגרש.
ח'רישה מדגיש כי הממד הפוליטי אינו ניתן להפרדה מהקשר המשחק, ורואה כי מצרים מייצגת מדינה בעלת משקל פוליטי באזור, בעוד ארגנטינה, תחת הנהגתה הנוכחית, קשורה לעמדות תומכות בישראל, מה שיצר סביבה נוחה להטיה שהשתקפה במהלך המשחק, מה שהוביל לפגיעה בעקרון שוויון ההזדמנויות והיושרה הספורטיבית.
ח'רישה מציין כי השיקולים הכלכליים היוו גורם חשוב לא פחות מהממד הפוליטי, ומסביר כי יציאתה המוקדמת של הנבחרת הארגנטינאית מהטורניר הייתה מונעת מפיפ"א את התועלת המסחרית והתקשורתית הקשורה להמשך השתתפותו של הכוכב ליונל מסי בתחרויות, בהיותו אחד מגורמי המשיכה הקהלתיים והשיווקיים הבולטים ביותר, מה שמשתקף בשיעורי הצפייה העולמיים, בזכויות השידור הטלוויזיוניות, ובחוזי החסות והפרסום המכניסים מיליארדי דולרים לטורניר.
ח'רישה מדגיש כי הערך השיווקי הגבוה של שמו של מסי ומותגיו, המוערך בכ-140 מיליון דולר, משקף את היקף האינטרסים הכלכליים הקשורים להמשך השתתפותו בשלבים המתקדמים, ורואה כי פיפ"א רואה בטורניר פרויקט השקעה ענק באותה מידה שהוא תחרות ספורטיבית, מה שמעניק לנבחרות הכוללות כוכבים בינלאומיים יתרון עקיף על חשבון נבחרות אחרות.
הצורך בלחץ כדי לחייב את פיפ"א ליישם את העקרונות
ח'רישה קורא להתאחדויות הכדורגל במדינות "העולם השלישי" לתאם את מאמציהן ולהפעיל לחצים קולקטיביים, משפטיים ופוליטיים על התאחדות הכדורגל הבינלאומית, במטרה לחייב אותה ליישם את עקרונות הצדק והניטרליות באופן ממשי, ולהבטיח שהחלטות ספורטיביות לא יהיו כפופות למאזני השפעה פוליטית או אינטרסים כלכליים, באופן שיחזיר את האמון ביושר התחרויות הבינלאומיות וישמור על עקרון שוויון ההזדמנויות בין כל הנבחרות.
נוכחות הקשורה לאתגרים פוליטיים
הסופר והאנליסט הפוליטי סאמר ענבתאווי סבור כי הסוגיה הפלסטינית כפתה את עצמה על היבטים שונים של החיים, כולל הספורט, ורואה כי העם הפלסטיני, למרות ניסיונותיו לפנות לספורט, אמנות וספרות כמרחבים טבעיים לביטוי ולהתרחקות מלחצי הכיבוש, מוצא את עצמו מול מציאות שבה גם תחומים אלה נתונים למשיכות פוליטיות, בדומה לסוגיותיו הלאומיות.
ענבתאווי מסביר כי העמים הערביים מתמודדים, גם הם, עם נסיבות הגורמות לנוכחותם בזירות הבינלאומיות להיות קשורה לאתגרים פוליטיים ורצונות חיצוניים, ומציין כי הספורט העולמי, כמו תחומים אחרים, אינו חסין עוד מפני מאזני הכוחות הבינלאומיים. ענבתאווי מדגיש כי הנבחרות הערביות השיגו את הישגיהן למרות מגבלות האמצעים, ומציין כי הנבחרת המצרית מהווה דוגמה לכך, לאור המעמד לו זוכה הכדורגל בחברה המצרית והתמיכה הקהלתית הרחבה לה היא זוכה מהמצרים והערבים, בהיותה אחת הנציגות הבולטות ביותר של הכדורגל הערבי בזירה הבינלאומית.
ספקות לגבי עצמאות פיפ"א
ענבתאווי סבור כי מה שהתרחש במשחק מצרים וארגנטינה במונדיאל 2026 עורר ספקות לגבי עצמאותה וניטרליותה של התאחדות הכדורגל הבינלאומית "פיפ"א", ומדגיש כי העניין אינו קשור רק להחלטות השיפוט במהלך המשחק, אלא בא בהקשר רחב יותר של התערבות בין פוליטיקה לספורט, ומצטט את התערבותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בדרישה להחזיר שחקן אמריקאי שהורחק, ורואה בכך תקדים המשקף את היקף ההשפעה הפוליטית בענייני ספורט.
עמדת מאמן נבחרת מצרים
ענבתאווי מציין כי הקמפיין נגד נבחרת מצרים קשור גם לעמדות המאמן שלה, חוסאם חסן, התומכות בסוגיה הפלסטינית, והנפתו את הדגל הפלסטיני, בנוסף להצהרותיו שהדגישו את סולידריות העם המצרי עם העם הפלסטיני, ומדגיש כי הסוגיה הפלסטינית מהווה סוגיה הומניטרית החורגת מהממדים הפוליטיים והאזוריים, וכי סולידריות עמה אינה צריכה להיות סיבה לנקיטת עמדות נגד אף קבוצה.
ענבתאווי מציין כי השופט הצרפתי קיבל מספר החלטות שהשפיעו ישירות על מהלך המשחק ותוצאתו, ותרמו למניעת המשך דרכה של הנבחרת המצרית בטורניר. ענבתאווי מציין כי הדרישות המצריות לבחון את אירועי המשחק ולחקור אותם משקפות את היקף המחלוקת שליוותה אותו, במיוחד לאור קיומה של טכנולוגיית שופט הווידאו (VAR) שאמורה להפחית את טעויות השיפוט.
ענבתאווי סבור כי מה שהועלה לגבי קיומן של הימורים כספיים עצומים על ניצחון הנבחרת הארגנטינאית חיזק את הספקות לגבי יושר התמונה, ורואה כי הנבחרות הערביות ראויות להזדמנויות שוות להגיע לשלבים המתקדמים בטורנירים בינלאומיים, וכי הבטחת ניטרליות מלאה בשיפוט ויישום סטנדרטים שוויוניים על כל הנבחרות מהווים תנאי בסיסי לשמירה על אמינות התחרויות הספורטיביות הבינלאומיות.
סטנדרטים שונים בהתאם לזהות הנבחרות המתחרות
פרופסור למדעי המדינה ד"ר אמג'ד בשכאר מדגיש כי הכדורגל אינו עוד רק משחק לשעשוע ובידור, אלא הפך לזירה שבה מצטלבים שיקולים פוליטיים עם ספורטיביים, ורואה כי התאחדות הכדורגל הבינלאומית "פיפ"א" נוהגת בסטנדרטים שונים בהתאם לזהות הנבחרות המתחרות, מה שהשתקף בבירור במחלוקת שליוותה את משחק מצרים וארגנטינה במונדיאל 2026.
בשכאר מסביר כי הקשר בין ספורט לפוליטיקה הפך ברור יותר בשנים האחרונות, ומציין כי דרישותיהם של עשרות חברי פרלמנט אירופיים לפתוח בחקירה נגד נשיא פיפ"א ולקרוא להתפטרותו, באו כתוצאה מחוסר יכולתו של מוסד הספורט הבינלאומי להרחיק את הפוליטיקה מהכדורגל. בשכאר סבור כי המחלוקת התחזקה לאחר הצהרותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לגבי התערבותו בעניין הכרטיס האדום שקיבל שחקן אמריקאי, והכרזתו כי יצר קשר עם נשיא פיפ"א, מה שהעלה שאלות לגבי היקף ההתערבויות הפוליטיות בהחלטות ספורטיביות.
הנבחרת המצרית הייתה ראויה יותר לניצחון
בשכאר סבור כי מה שהתרחש במשחק מצרים וארגנטינה מייצג אחת מהסוגיות השנויות במחלוקת הבולטות ביותר בתולדות הכדורגל המודרני, ורואה כי הנבחרת המצרית הייתה ראויה יותר לניצחון, וכי ההחלטות שהתקבלו במהלך המשחק עוררו ספקות נרחבים לגבי ניטרליות השיפוט ויושר ניהול המשחק.
בשכאר מדגיש כי המחלוקת סביב המשחק חרגה מההיבטים הטכניים, והתקשרה לרקע פוליטי, לאור שוני העמדות של שני צדדי המשחק כלפי הסוגיה הפלסטינית, ומציין כי הנבחרת המצרית נודעה בתמיכתה בסוגיה הפלסטינית, בעוד הנבחרת הארגנטינאית קשורה לעמדות תומכות בישראל, ורואה כי נתונים אלה דחפו רבים מהפוליטיקאים והמשקיפים ברחבי העולם לדרוש חקירה האם שיקולים פוליטיים השפיעו על מהלך המשחק.
גיבוש עמדה אחידה
בשכאר מדגיש כי טיפול בבעיה זו דורש פעולה קולקטיבית של מדינות אסיה ואפריקה בתוך פיפ"א, ורואה כי שתי יבשות אלו נתונות להדרה ברורה בתוך המערכת הספורטיבית הבינלאומית. בשכאר קורא לגיבוש עמדה אחידה הדורשת רפורמות אמיתיות, הכוללות התנגדות להמשך הנהגת פיפ"א הנוכחית, ופעולה במהלך הבחירות הבאות לדחוף לשינוי בהנהלת ההתאחדות, באופן שיבטיח מידה גדולה יותר של צדק ושוויון בין כל הנבחרות, ומדגיש כי התמודדות עם כפל סטנדרטים לא תושג באמצעות התנגדויות פרטניות או הצהרות, אלא באמצעות עמדה קולקטיבית מאורגנת בעלת יכולת להשפיע על קבלת ההחלטות הספורטיביות הבינלאומיות.
אפרטהייד ספורטיבי
הסופר והאנליסט הפוליטי פאדי אבו בכר מדגיש כי מה שהתרחש במשחק מצרים וארגנטינה במונדיאל 2026 אינו ניתן לפירוש כטעויות שיפוט בלבד, אלא משקף את מה שכינה "אפרטהייד ספורטיבי" הנובע מכפל סטנדרטים ביחס התאחדות הכדורגל הבינלאומית "פיפ"א" לנבחרות, ובמיוחד הערביות, מה שעורר דיון נרחב סביב ניטרליות מוסד הספורט הגדול בעולם. אבו בכר מסביר כי החלטות השיפוט שליוו את המשחק, ובראשן ביטול שער הנבחרת המצרית לאחר פנייה לטכנולוגיית שופט הווידאו (VAR), מנעו ממצרים הזדמנות הוגנת להמשיך בתחרות, ועוררו גל סולידריות שחרג מהמסגרת הערבית וכלל אישים ספורטיביים, פוליטיים ודיפלומטיים ממדינות שונות, שראו כי מה שקרה ראוי לעצירה ולבחינה מחודשת.
גניבה לאור יום
אבו בכר מציין כי אחת העמדות הבולטות שמשכו תשומת לב הייתה תגובתו של המאמן הפורטוגלי ז'וזה מוריניו, שתיאר את מה שקרה כ"גניבה לאור יום", וראה כי טכנולוגיית שופט הווידאו נוצרה כדי להשיג צדק ולתקן טעויות שיפוט, ולא כדי להצדיק החלטות שנויות במחלוקת או ליישם סטנדרטים באופן לא שוויוני, ואבו בכר רואה בכך אינדיקציה לקיומו של משבר אמון גובר במנגנוני ניהול התחרויות הבינלאומיות. אבו בכר סבור כי הסוגיה חורגת מגבולות משחק אחד, שכן היא משקפת בעיה עמוקה יותר הקשורה לטבע ניהול המערכת הספורטיבית הבינלאומית, לאור ההתערבות הגוברת בין ספורט לפוליטיקה וכלכלה, ומציין כי תחושת אי השוויון ביישום כללי הצדק הספורטיבי פותחת פתח לשאלות הקשורות למאזני הכוח וההשפעה בתוך המוסדות הבינלאומיים, ולא רק לנכונות החלטות השיפוט.
פתיחת דיון מוסדי ופוליטי
אבו בכר קורא לא להסתפק בבחינת אירועי המשחק, אלא לפתוח דיון מוסדי ופוליטי רחב יותר סביב מנגנוני קבלת ההחלטות בתוך פיפ"א, באופן שיחזק את עקרונות השקיפות והאחריות ויבטיח ניטרול הספורט מכל שיקולים פוליטיים או מסחריים. אבו בכר דורש מהתאחדויות הערביות והאפריקאיות לעבור מתגובות פרטניות לבניית עמדה קולקטיבית הדורשת רפורמות אמיתיות בתוך המערכת הספורטיבית הבינלאומית, ומדגיש כי צדק ספורטיבי מהווה חלק מהותי ממערכת הצדק הבינלאומית, וכי כבוד לזכויות כל הנבחרות והעמים באופן שווה מהווה תנאי בסיסי לשמירה על אמינות התחרויות העולמיות.
ספורט ככלי העיקרי של כוח רך
האקדמאי והחוקר במנהל ציבורי ובמדעי המדינה מוחמד אל-רג'וב מדגיש כי הטעות הבסיסית בקריאת מה שהתרחש במהלך משחק מצרים וארגנטינה במונדיאל 2026 טמונה בהנחה שהספורט מנותק מהפוליטיקה, ומבהיר כי הפרדה זו לא הייתה קיימת ביחסים הבינלאומיים, וכי הספורט, ובמיוחד הכדורגל, הפך לאחד הכלים הבולטים של כוח רך שבו משתמשות מדינות לחיזוק השפעתן ולעיצוב תדמיתן ברמה הבינלאומית.
אל-רג'וב מסביר כי טורנירי הספורט הגדולים אינם עוד רק תחרויות בתוך המגרש הירוק, אלא הפכו לזירות שבהן מצטלבים שיקולים פוליטיים, כלכליים, תקשורתיים ואינטרסים בינלאומיים, מה שהופך כל אירוע ספורטיבי גדול לכפוף להקשר רחב יותר של תוצאות טכניות, ומחייב קריאת מה שקורה לאור הסביבה הפוליטית שבה מנוהלת מערכת הספורט העולמית.
אל-רג'וב מציין כי סיסמת התאחדות הכדורגל הבינלאומית "פיפ"א" הקוראת להרחיק את הפוליטיקה מהכדורגל מעלה שאלות לגבי מידת עקביות יישומה, ומציין כי ניסיונות השנים האחרונות הראו שוני ביחס לסוגיות פוליטיות בתוך המגרשים, כאשר ננקטים צעדים נחרצים ומהירים במקרים מסוימים, בעוד מקרים אחרים נתקלים בשתיקה, הצדקה או פרשנות גמישה, מה שפותח פתח לשאלות לגיטימיות לגבי ניטרליות מוסד הספורט הבינלאומי.
אל-רג'וב סבור כי המחלוקת שליוותה את משחק מצרים וארגנטינה אינה צריכה להיות מבודדת מסביבה זו, ומסביר כי הסוגיה אינה קשורה למשחק עצמו, אלא לאופן ניהול המשברים, יצירת הנרטיב התקשורתי, והיקף העניין הבינלאומי בתיקים מסוימים בהשוואה לאחרים, מה שמשקף כי הכדורגל הפך לחלק ממערכת ההשפעה העולמית, ואינו חסין מפני מאזני הכוחות הפוליטיים, הכלכליים והתקשורתיים.
חשיבות הכללת כולם ללא אפליה
אל-רג'וב מדגיש כי הבעיה הבסיסית אינה טמונה בקיום הפוליטיקה בתוך הספורט, בהיותה מציאות קיימת, אלא בכפל סטנדרטים ביישום הכללים, ומדגיש כי אם כלל מניעת הפוליטיזציה מיושם, עליו לכלול את כל הצדדים ללא יוצא מן הכלל, אך אם מדינות או התאחדויות מסוימות מסוגלות לעקוף אותו בזכות השפעתן הפוליטית, הכלכלית או התקשורתית, הרי שזה אומר, לדעתו, כי ניהול המערכת הספורטיבית הפך סלקטיבי ולא ניטרלי. אל-רג'וב מציין כי פיפ"א, למרות הצהרת עצמאותה, פועלת בתוך מערכת עולמית המושפעת ממאזני הכוחות הבינלאומיים, אינטרסים של נותני חסות ורשתות השפעה בתוך מוסד הספורט, מה שגורם להחלטות רבות להיקרא לאור הסביבה המייצרת את התקנות, מפרשת אותן ומיישמת אותן, ולא רק מנקודת מבט של הטקסטים המשפטיים בלבד.
חולשת הנוכחות הערבית במעגלי קבלת ההחלטות
אל-רג'וב מציין כי הבעיה הערבית אינה מסתכמת בתלונות על אפשרות של כפל סטנדרטים, אלא מתרחבת לחולשת הנוכחות הערבית במעגלי קבלת ההחלטות הספורטיביות הבינלאומיות, ומסביר כי התפקיד הערבי מסתכם לרוב בתגובות לאחר התרחשות משברים, בעוד המדיניות מנוסחת ומאזני הכוחות מוכרעים בתוך הוועדות המבצעות, הגופים המשפטיים ומרכזי ההשפעה הרחק מאור הזרקורים.
אימוץ אסטרטגיה ערבית ארוכת טווח
אל-רג'וב קורא לאמץ אסטרטגיה ערבית ארוכת טווח המבוססת על פעולה קולקטיבית בתוך פיפ"א והתאחדויות היבשות, והשקעה בכישרונות משפטיים וספורטיביים, ובניית שיח זכויות אדם המבוסס על ראיות ותקנות, בנוסף לחיזוק הנוכחות הערבית בעמדות קבלת ההחלטות, ופיתוח הכוח הרך התקשורתי באמצעות הפקת תוכן מקצועי בשפות מרובות הפונה לדעת הקהל העולמית.
אל-רג'וב מדגיש כי השגת צדק במערכת הספורט הבינלאומית קשורה להחזקת כלי השפעה בתוך המוסדות, שכן זכויות, כמו ביחסים בינלאומיים, זקוקות להשפעה שתגן עליהן, אחרת מדינות בעלות השפעה פחותה ימשיכו להתמודד עם אתגרים הקשורים לכפל סטנדרטים.
شارك برأيك
משחק מצרים וארגנטינה\r\n\r\n:מאפיית פיפ\"א.. היסטוריה ארוכה של חשדות לשחיתות