ישראל דוחפת את וושינגטון אל סף מלחמה עם דו"ח מודיעין שנוי במחלוקת

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקאת – 10/7/2026

דו"ח מודיעין ישראלי חדש, המדבר על מזימה איראנית לכאורה להתנקש בחיי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, עורר גל של שאלות בקרב החוגים הפוליטיים והמודיעיניים בוושינגטון, לא רק לגבי אמיתות המידע הכלול בו, אלא גם לגבי עיתויו, והאם הוא מהווה ניסיון חדש להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות האמריקאי, ולדחוף את ארצות הברית להסלמה צבאית רחבה יותר נגד איראן, בזמן שערוצי המשא ומתן בין שתי המדינות עדיין פתוחים למרות הסלמת המתיחות.

רשת "CNN" ציטטה שני מקורות יודעי דבר שאמרו כי ישראל הודיעה לארצות הברית השבוע על מידע מודיעיני הטוען שאיראן פיתחה תוכנית חדשה למקד את טראמפ, והוסיפה כי אזהרה זו הגיעה על רקע התערערות הפסקת האש והחלפת האיומים והמכות בין וושינגטון לטהראן.

אחד המקורות אמר כי האזהרה הישראלית כללה מידע על מזימה ספציפית, בעוד מקור אחר הבהיר כי שירותי המודיעין האמריקאים עקבו מזה שבועות אחר אינדיקטורים כלליים לאיומים פוטנציאליים נגד טראמפ, אך הדו"ח הישראלי הוסיף נרטיב חדש המדבר על מבצע ספציפי.

אולם, לדברי גורמים אמריקאים, הדבר הבולט הוא שוושינגטון לא הצליחה עד כה לאמת באופן עצמאי את אמיתות המידע הישראלי, וכן ששירותי המודיעין האמריקאים לא עקבו אחר תרחיש זה לפני קבלת האזהרה, מה שגרם למספר גורמים להתייחס אליו בזהירות רבה.

חלק מהגורמים האמריקאים אף הרחיקו לכת, וראו בדו"ח הישראלי חלק מניסיון להשפיע על שיקוליו של הנשיא טראמפ, בעודו בוחן את אפשרויותיו בין הרחבת הפעולות הצבאיות נגד איראן, לבין מתן הזדמנות אחרונה למאמצים הדיפלומטיים להגיע להסכם חדש.

למרות שארצות הברית הזהירה זה מכבר מפני האפשרות שאיראן תבקש לנקום בטראמפ בשל החלטתו בשנת 2020 להתנקש בחיי מפקד "כוח קודס" האיראני קאסם סולימאני, גורמים רשמיים אישרו כי המידע החדש טרם עמד בהליכי האימות המודיעיניים האמריקאים הרגילים.

כשנשאל הבית הלבן על האזהרה הישראלית, הוא הפנה להצהרות שמסר טראמפ בהן אמר שאיראן מבקשת להתנקש בחייו, והוסיף: "הם רוצים להיפטר ממנהיג ארצות הברית... אני נמצא בכל הרשימות שלהם", ותיאר את האיראנים כ"מטורפים, אנשים רעים וחולים".

טראמפ אמר מאוחר יותר כי ראה רשימה חדשה המציבה אותו בראש רשימת האישים הממוקדים על ידי איראן, מבלי להבהיר אם התכוון למידע שהועבר על ידי ישראל.

התפתחויות אלו הגיעו ימים לאחר קריאות שהשמיעו משתתפים בטקס הלווייתו של המנהיג העליון האיראני המנוח עלי ח'אמנאי, שקראו להרוג את טראמפ, בזמן ששירותי המודיעין האמריקאים מאשרים שהם עוקבים אחר מספר אנשים וגורמים שדנו בביצוע התקפות אפשריות, אך טרם זיהו צעדים מבצעיים בפועל.

במקביל, נמשכים חילוקי הדעות בין טראמפ לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לגבי אופן הטיפול באיראן. בעוד נתניהו דוחף להחמיר את האופציה הצבאית, הממשל האמריקאי עדיין משאיר את הדלת פתוחה למשא ומתן, למרות הכרזתו של טראמפ על סיום תוקף מזכר ההבנות עם טהראן.

גורמים אמריקאים אישרו כי המגעים הלא מוצהרים בין וושינגטון לטהראן עדיין נמשכים במטרה להגיע להסכם גרעין חדש לפני אמצע אוגוסט, בעוד הכוחות האמריקאים הציבו תוכניות לתקיפות אפשריות, אך דחו את ביצוען כדי לאפשר פתרונות דיפלומטיים.

הדו"ח הישראלי מעלה שאלות החורגות מתוכן המידע המודיעיני עצמו, ונוגעות לאופי היחסים בין וושינגטון לתל אביב ולגבולות השפעתה של האחרונה על קבלת ההחלטות האמריקאית. בתוך המוסדות האמריקאים גוברת ההבנה כי מידע המתקבל מכל בעל ברית, יהא חשיבותו של בעל ברית זה אשר יהא, אינו יכול להפוך לבסיס להחלטה על מלחמה לפני אימותו באופן עצמאי. נראה כי הספקות שאפפו את הדו"ח הישראלי משקפים מגמה זו, במיוחד עם הודאת גורמים אמריקאים כי לא היו להם ראיות עצמאיות המאשרות את אמיתות הטענות הישראליות לפני קבלת האזהרה.

במהלך העשורים האחרונים, ישראל התמודדה עם ביקורת בתוך ארצות הברית בשל ניסיונותיה המתמשכים לדחוף את הממשלים האמריקאים לאמץ מדיניות קשוחה יותר במזרח התיכון. ויכוח זה מעלה תיקים רבים, ביניהם קידום הסכנה של נשק השמדה המוני עיראקי לפני הפלישה בשנת 2003, וכן מסעות לחץ חוזרים ונשנים לביצוע תקיפות צבאיות נגד איראן. מנקודת מבט זו, מספר אנליסטים אמריקאים רואים בדו"ח האחרון חלק מהקשר רחב יותר של שימוש במידע מודיעיני כאמצעי להשפיע על בחירות הבית הלבן, באופן המשרת את סדרי העדיפויות הביטחוניים של ממשלת ישראל, גם אם הדבר כרוך במעורבות ארצות הברית בסכסוכים שאת עלותם הפוליטית, הצבאית והכלכלית היא נושאת.

התפתחויות אלו מחזירות לחיים דיון ישן בתוך ארצות הברית לגבי האם המדיניות האמריקאית במזרח התיכון מעוצבת בהתאם לאינטרסים הלאומיים האמריקאים, או שהיא מושפעת לעיתים משיקולי בעלות ברית, ובראשן ישראל. ניסיון המלחמות הקודמות, ובמיוחד מלחמת עיראק, דחף מגזרים רחבים של פוליטיקאים ומומחים לקרוא לא להיגרר אחר מידע או הערכות לא מאומתות שעלולות לשמש להצדקת התערבויות צבאיות חדשות. לכן, הזהירות שמגלים מוסדות המודיעין האמריקאים כלפי הדו"ח הישראלי משקפת מגמה גוברת לעבר עצמאות רבה יותר בהערכת מידע, והעדפת האינטרסים האמריקאים הישירים על פני לחצים פוליטיים ואזוריים, יהא מקורם אשר יהא.