מרכז המורשת בקלנדיה.. ניסיון לכפות נרטיב תנ"כי מפוברק

ד"ר עבד אל-נאצר מכי: התוכנית כוללת הקמת תחנה למיחזור פסולת שתגרום ליצירת סביבה דוחה לפלסטינים, מה שעלול לדחוף אלפים לעזוב במסגרת מדיניות הגירוש. מערוף אל-רפאעי: הצעד מייצג מעבר ברור לשלב היישום המעשי וכפיית עובדות באחד האזורים הרגישים והאסטרטגיים ביותר מצפון לירושלים. סוהיל ח'ליליה: השתתפותו האישית של נתניהו מעניקה לפרויקט ממד ריבוני בכך שהוא מתייחס לאתר כחלק מ"ירושלים המאוחדת" הנתונה לריבונות ישראלית. ד"ר חוסני שילו: נתניהו החל בצעד זה קמפיין בחירות מוקדם, מניח יסודות הקשורים לאג'נדת הימין הקיצוני שיהיה קשה לכל ממשלה ישראלית עתידית לבטלם. עבד אל-האדי חנתש: מדיניות זו נועדה לטשטש את הזהות הפלסטינית, ובכך לאפשר לכיבוש לשווק את נרטיבו ההיסטורי וההתיישבותי בפני הקהילה הבינלאומית. ניזאר נזאל: הפיכת שדה התעופה של ירושלים לפרויקט בעל אופי מורשתי נועדה לשחזר את הנרטיב הישראלי של המקום ולמחוק את הממד הפלסטיני ההיסטורי והריבוני הקשור אליו. רמאללה - מיוחד ל"אל-קודס" - גוברות האזהרות כי הנחת אבן הפינה לפני ימים אחדים על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו למה שמכונה "מרכז המורשת" באתר שדה התעופה הבינלאומי ההיסטורי של ירושלים בקלנדיה, מהווה צעד החורג מהאופי התרבותי המוצהר, ומשתלב בפרויקט התיישבותי משולב שמטרתו לכפות עובדות חדשות בשטח, לחזק את סיפוח ירושלים, ולעצב מחדש את זהות המקום ונרטיבו ההיסטורי באופן המשרת את הנרטיב הישראלי. מומחים להתנחלויות וסופרים, בשיחות נפרדות עם "אל-קודס", רואים כי הפרויקט קשור לחבילה רחבה של תוכניות התיישבות בצפון ירושלים, הכוללות הרחבה אורבנית, חיבור התנחלויות, ובידוד העיר מסביבתה הפלסטינית, בנוסף להפיכת אחד הסמלים הריבוניים הפלסטיניים הבולטים למתקן המשרת את הפרויקט הישראלי, באופן המשפיע על עתיד כל הסדר מדיני הנוגע לירושלים ולגבולות. הם מזהירים כי התוכנית כוללת פרויקטים מקבילים, ביניהם הקמת תחנה למיחזור פסולת, הרחבת הבנייה ההתיישבותית, וחיזוק התשתיות להתנחלויות, במסגרת מדיניות שמטרתה לשנות את המציאות הגיאוגרפית והדמוגרפית, וללחוץ על הפלסטינים לדחוף אותם לעזוב, באופן המקבע את הסיפוח ומערער את הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית רציפה גיאוגרפית שבירתה מזרח ירושלים, והשקת פרויקט הסיפוח. כפיית עובדות חדשות המומחה לענייני התנחלויות ד"ר עבד אל-נאצר מכי רואה כי הנחת אבן הפינה על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו למה שמכונה "מרכז המורשת" באזור שדה התעופה הבינלאומי קלנדיה, באה במסגרת תוכנית ישראלית משולבת שמטרתה לכפות עובדות חדשות בשטח, לבסס את הסיפוח, ולעצב מחדש את הנרטיב ההיסטורי באופן המשרת את הנרטיב הישראלי. מכי מסביר כי הפרויקט מבוסס על שלושה צירים עיקריים; הראשון הוא הנצחת אחיו של נתניהו שנהרג במבצע "אנטבה" בשנת 1976, השני הוא השקת פרויקט התיישבותי רחב הכולל התחלת הקמת כ-9,000 יחידות דיור באזור קלנדיה במסגרת פרויקט "עטרות", והשלישי הוא הקמת מרכז המקדם את הנרטיב הישראלי הקשור לתולדות התעופה הישראלית בתוך בניין שדה התעופה הבינלאומי קלנדיה, אשר הפלסטינים מדגישים כי הוא חלק מהריבונות הפלסטינית, ונשא את השם שדה התעופה הבינלאומי ירושלים לפני הקמת ישראל. שינוי האופי הגיאוגרפי והמדיני של האזור מכי מדגיש כי חומרת הפרויקט אינה מוגבלת להקמת מרכז בעל אופי מורשתי, אלא מתרחבת לשינוי האופי הגיאוגרפי והמדיני של האזור באמצעות הקמת אלפי יחידות דיור באתר אסטרטגי פלסטיני, באופן הכופה מציאות חדשה שיהיה קשה לשנותה בעתיד, ומשפיע באופן ישיר על כל הסדר מדיני הנוגע לירושלים, לגבולות ולריבונות. מיחזור פסולת ליצירת סביבה דוחה לתושבים מכי מציין כי התוכנית כוללת גם הקמת תחנה למיחזור פסולת ישראלית על שטח המוערך בכ-1,178 דונם, ורואה כי צעד זה יוביל ליצירת סביבה דוחה לפלסטינים כתוצאה מהריחות והנזקים הסביבתיים, מה שעלול לדחוף אלפי תושבים לעזוב את האזור באופן עקיף, וזה נכלל במסגרת מדיניות גירוש הדרגתי שמטרתה לפגוע בנוכחות הפלסטינית. הפרדת צפון ירושלים מהרצף הטבעי שלה מכי מדגיש כי הפרויקט מכוון גם להפריד את צפון ירושלים מהרצף הטבעי שלה במחוז רמאללה, ולערער את האפשרות שירושלים תהיה בירת מדינה פלסטינית עתידית, בנוסף לטשטוש אחד הסמלים הריבוניים הפלסטיניים הבולטים המיוצגים בשדה התעופה הבינלאומי קלנדיה. מכי מציין כי שדה התעופה לפני כמאה שנה קיבל מטוסים בשם פלסטין, מה שמעניק לו ערך היסטורי וריבוני החורג מתפקידו כמתקן לתחבורה אווירית. מרכזי מורשת נוספים מכי מציין כי הקמת מרכז המורשת בקלנדיה באה במסגרת מגמה ישראלית רחבה יותר להקמת מרכזי מורשת באזורים שונים בגדה המערבית, במטרה לבסס את הנרטיב הישראלי ולהציג את השטחים הפלסטיניים כחלק מההיסטוריה הישראלית, וזה עומד בסתירה לנרטיב הפלסטיני המדגיש כי ארץ זו פלסטינית וכי הכיבוש הוקם עליה בכוח לאחר גירוש תושביה. הפרדת צפון הגדה מדרומה מכי מקשר את הפרויקט לשורה של תוכניות התיישבותיות אחרות, ביניהן פרויקט "E1", ניסיונות גירוש תושבי חאן אל-אחמר, והתיישבות מחדש באזורים שפונו בשנת 2005, ורואה כי כל הפרויקטים הללו משתלבים במסגרת תוכנית משולבת להפרדת צפון הגדה המערבית מדרומה, בידוד ירושלים מסביבתה הפלסטינית, והקמת קנטונים נפרדים המקיפים את הערים והעיירות הפלסטיניות. הוא מציין כי ממשלת ישראל שואפת, לפני הבחירות המתוכננות באוקטובר/נובמבר הקרוב, להאיץ את צעדי הסיפוח וכפיית הריבונות המשפטית והמנהלית על הגדה המערבית, באמצעות הפיכת פרויקטי הסיפוח לחוקים שיאושרו על ידי הכנסת, באופן החורג מההסכמים הבינלאומיים ומקבע את השליטה הישראלית על השטח. מכי מסביר כי התפשטות מאות מחסומים צבאיים, כבישים עוקפים והתנחלויות מובילה לבידוד הקהילות הפלסטיניות זו מזו, ויוצרת רצף גיאוגרפי בין גושי ההתנחלויות, לעומת פירוק הרצף הגיאוגרפי הפלסטיני ולחץ על התושבים לדחוף אותם לעזוב. ערעור הסמלים הריבוניים הפלסטיניים מכי מדגיש כי פרויקט "מרכז המורשת" מייצג, במהותו, צעד אסטרטגי רב-ממדי שמטרתו לערער את הסמלים הריבוניים הפלסטיניים, ובראשם שדה התעופה הבינלאומי קלנדיה, ולעצב מחדש את הנרטיב ההיסטורי, ולהרחיב את הבנייה ההתיישבותית ליהודים דתיים, וליצור סביבה דוחה לפלסטינים, באופן המשרת, בסופו של דבר, את פרויקט סיפוח הגדה המערבית וביסוס מה שישראל מכנה "ישראל הגדולה". מעבר לשלב היישום המעשי היועץ התקשורתי של מושל ירושלים, מערוף אל-רפאעי, מדגיש כי הנחת אבן הפינה על ידי ממשלת ישראל למה שמכונה "מרכז המורשת" באתר שדה התעופה הבינלאומי ירושלים נושאת ממדים פוליטיים ואסטרטגיים החורגים מהקמת מתקן בעל אופי תרבותי או מורשתי. אל-רפאעי רואה כי הצעד מייצג מעבר ברור משלב ההכרזה על התוכניות לשלב היישום המעשי וכפיית עובדות חדשות בשטח, באחד האזורים הרגישים והאסטרטגיים ביותר מצפון לעיר ירושלים. אל-רפאעי מסביר כי בחירת אתר שדה התעופה הבינלאומי ירושלים לביצוע הפרויקט לא הייתה החלטה אקראית, אלא באה בשל קשר שדה התעופה לסמליות לאומית וריבונית פלסטינית, בהיותו אחד המאפיינים הבולטים המגלמים את הזהות הפלסטינית. עיצוב מחדש של זהות המקום אל-רפאעי מדגיש כי הפיכת האתר למה שמכונה "מרכז מורשת" נועדה לעצב מחדש את זהות המקום ולשנות את מאפייניו ההיסטוריים, באמצעות הקדשת נרטיב ישראלי חלופי המבוסס על קישור האזור לתולדות ההתיישבות ודמויות צבאיות ישראליות, באופן השואף לטשטש את הנרטיב הפלסטיני ולהחליף אותו בנרטיב אחר. הנדסה גיאוגרפית ומדינית מקיפה אל-רפאעי מציין כי לא ניתן להתייחס לפרויקט במנותק ממערכת הפרויקטים ההתיישבותיים הגדולים שישראל מבצעת בצפון ירושלים, ובראשם פרויקט ההתנחלות "עטרות", פרויקט מיחזור הפסולת, ופרויקט בית הדין הצבאי, בנוסף למתקנים ותשתיות ההתנחלות המפותחים בסביבת האזור. אל-רפאעי רואה כי השלמת פרויקטים אלה משקפת תהליך הנדסה גיאוגרפית ומדינית מקיפה, שמטרתה לבסס את השליטה הישראלית ארוכת הטווח על ירושלים ולחזק את טבעת ההתנחלויות המוטלת על העיר וסביבתה. פגיעה בסמליות שדה התעופה הבינלאומי ירושלים החוקר לענייני התנחלויות, סוהיל ח'ליליה, מדגיש כי הנחת אבן הפינה על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו למה שמכונה "מרכז המורשת" באתר שדה התעופה הבינלאומי ההיסטורי ירושלים (שדה התעופה קלנדיה) אינה יכולה להיחשב כצעד פרוטוקולרי או פרויקט תרבותי רגיל, אלא מייצגת תחנה חדשה בפרויקט מדיני והתיישבותי משולב שמטרתו לעצב מחדש את הגיאוגרפיה, הזהות והסמליות בירושלים הכבושה, ולהפוך אחד המאפיינים הריבוניים הפלסטיניים הבולטים לכלי לביסוס הנרטיב והריבונות הישראלית. ח'ליליה מסביר כי שדה התעופה הבינלאומי ירושלים נחשב לאחד הסמלים הריבוניים הפלסטיניים הבולטים, שכן הוא היה שדה התעופה היחיד ששירת את העיר ירושלים בתקופת המנדט הבריטי והממשל הירדני, ושימש כשער העיר לעולם עד לכיבוש הגדה המערבית בשנת 1967, לפני שישראל שינתה את שמו ל"שדה התעופה עטרות" והפסיקה את פעילותו עם פרוץ האינתיפאדה הפלסטינית השנייה, כדי להפוך מאוחר יותר לחלק מהתוכניות הישראליות שמטרתן להשתמש בו מחדש באופן המשרת את פרויקט ההתנחלות שלה בצפון ירושלים. השתתפות נתניהו - מסר מדיני ברור ח'ליליה מציין כי השתתפותו האישית של נתניהו בהנחת אבן הפינה מעניקה לפרויקט ממד ריבוני ומסר מדיני ברור, לפיו ממשלת ישראל מתייחסת לאתר כחלק מ"ירושלים המאוחדת" הנתונה לריבונות ישראלית, תוך התעלמות מהמעמד המשפטי של מזרח ירושלים כשטח כבוש על פי החוק הבינלאומי. ח'ליליה רואה כי הפרויקט משקף מעבר של ישראל משלב התכנון לשלב היישום, במסגרת מדיניות כפיית עובדות בשטח, באמצעות שיקום האתר והקמת מרכז המציג נרטיב היסטורי ישראלי, באופן המוביל לשינוי תפקיד המקום וסמליותו, והפיכתו ממאפיין הקשור לתולדות התעופה הפלסטינית וירושלים הערבית למרחב המקדם את הנרטיב הציוני הקשור לתעופה והתנחלות, בהקשר של מדיניות רחבה יותר לעיצוב מחדש של הזיכרון הקולקטיבי והחלפת הנרטיב הישראלי בנרטיב הפלסטיני. במסגרת חזון "ירושלים רבתי" ח'ליליה מדגיש כי הפרויקט קשור לתוכנית ההתיישבותית הכוללת יותר באזור "עטרות", המהווה חוליה גיאוגרפית מקשרת בין ירושלים לרמאללה, ונכלל במסגרת חזון "ירושלים רבתי" שמטרתו להרחיב את המרחב העירוני הישראלי ולשלב את גושי ההתנחלויות הסובבים את העיר במרקם עירוני ותפקודי אחד, באופן המחזק את הרצף הגיאוגרפי עם ההתנחלות "גבעת זאב" באמצעות השלמת רשתות הכבישים והתשתיות, ומצמצם את הרצף הפלסטיני בין ירושלים לרמאללה, והופך את אזור שדה התעופה מעתודה אסטרטגית שיכולה לשרת את המדינה הפלסטינית בעתיד למתקן ישראלי קבוע המקבע את הסיפוח בפועל של ירושלים. שחזור זהות ירושלים ח'ליליה מציין כי הפרויקט נכלל גם במסגרת מדיניות ישראלית רחבה יותר שמטרתה לשחזר את זהות ירושלים ולבנות מחדש את מציאותה הגיאוגרפית והדמוגרפית, באמצעות הפיכת אחד הסמלים הבולטים של הנוכחות הפלסטינית לחלק מהנרטיב הישראלי, וביסוס השליטה על האזורים האסטרטגיים, והפיכת האדמות שיכולות להוות מרכיבים לבירה פלסטינית עתידית למתקנים אזרחיים ותרבותיים ישראליים קבועים. ח'ליליה מדגיש כי הפרויקט משקף שינוי בכלי הפרויקט ההתיישבותי, שכן השליטה אינה מוגבלת עוד לאדמה ולבנייה ההתיישבותית, אלא התרחבה לפגיעה בזיכרון, בזהות ובנרטיב ההיסטורי, במסגרת אסטרטגיה שמטרתה להנדס מחדש את הגיאוגרפיה הפלסטינית, ולהעמיק את הפרדת ירושלים מסביבתה הפלסטינית, וכפיית מציאות מדינית ודמוגרפית שתהפוך כל הסדר עתידי המבוסס על מזרח ירושלים כבירת מדינה פלסטינית למורכב יותר. ערעור הרצף הגיאוגרפי לאפשרות הקמת מדינה פלסטינית הסופר, האנליסט המדיני והמומחה ליחסים בינלאומיים, ד"ר חוסני שילו, רואה כי הנחת אבן הפינה על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו למה שמכונה "מרכז המורשת" באתר שדה התעופה הבינלאומי ירושלים (קלנדיה) מהווה הסלמה מדינית והתיישבותית חמורה ביותר, בהיותה חלק מפרויקט משולב שמטרתו ליהד את ירושלים ולבסס את השליטה הישראלית על שטחי הגדה המערבית ומזרח ירושלים, עד כדי ערעור כל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית רציפה גיאוגרפית. שילו מסביר כי לא ניתן להפריד את הפרויקט ממה שמכונה מדיניות "הכרעת הסכסוך", ומציין כי הצעדים שממשלת נתניהו מבצעת, במקביל להתקפות המתנחלים, הובילו בפועל לכפיית שליטה הולכת וגוברת על שטחי "C", וכיתור הערים והעיירות הפלסטיניות בחגורות התנחלות ורשתות כבישים, באופן היוצר מציאות חדשה שיהיה קשה לכל ממשלה ישראלית עתידית לסגת ממנה. תוכנית כיתור ירושלים והפרדתה שילו מציין כי הפרויקט מייצג חוליה חדשה בתוכנית כיתור ירושלים והפרדתה מהרצף הפלסטיני שלה, ומשתלב עם פרויקטים תשתיתיים והתיישבותיים, ביניהם פרויקט "E1" ופרויקט "מרקם החיים", באופן המחזק את בידוד העיר בהדרגה. כמו כן, האתר נושא, לדברי שילו, משמעות לאומית וסמלית לפלסטינים בהיותו שדה תעופה היסטורי, ולכן הפיכתו למה שמכונה "מרכז מורשת" נועדה לטשטש את זהותו הפלסטינית ולהעביר מסר לפיו לפלסטינים אין מקום בכל פרויקט ריבוני עתידי, וכי המדינה הפלסטינית עם מרכיביה, כולל שדה התעופה, אינה עומדת עוד על הפרק. ביסוס הריבונות הישראלית שילו מדגיש כי הפרויקט שואף לשנות את המציאות הגיאוגרפית והדמוגרפית באמצעות הפיכת שדה התעופה לאזור משיכה תיירותי והתיישבותי וקישורו להתנחלויות הגדולות, באופן המקבע את הריבונות הישראלית ומעניק לפרויקט ממד אידיאולוגי ותנ"כי. שילו רואה כי נתניהו החל בצעד זה קמפיין בחירות מוקדם, מניח יסודות הקשורים לאג'נדת הימין הקיצוני, ויהיה קשה לכל ממשלה ישראלית עתידית לבטלם. שילו מזהיר כי הגדה המערבית עדה כעת לתהליך סיפוח זוחל המבוצע באמצעות הרחבת ההתנחלויות, רשתות הכבישים והמחסומים, ושליטה על משאבי הטבע, בנוסף למניעת בנייה אפילו בחלק מאזורי "A" ו-"B". שילו רואה כי הכפרים הפלסטיניים הפכו לזירה פתוחה להתקפות המתנחלים, וכי מה שאירע בקהילות הבדואיות מייצג "חזרה גנרלית לגירוש", בזמן שבו החלו להופיע אינדיקציות ל"גירוש מרצון" כתוצאה מסגרים ומחסומים שדחפו משפחות לעזוב את הכפרים לכיוון הערים. שילו מציין כי הדבר המסוכן ביותר העומד בפני הפלסטינים הוא האפשרות להעביר הסדרים בחירות החורגים מירושלים תחת לחצים בינלאומיים, באמצעות הסתפקות בהשתתפות תושבי ירושלים מחוץ לעיר, ורואה כי זה מהווה ויתור עקיף על מעמדה של ירושלים. שילו סבור כי התמונה הפלסטינית, לאור ההרס שנגרם לרצועת עזה, בידוד ירושלים, והאצת הסיפוח בגדה המערבית, מובילה לכיוון ביסוס אוטונומיה מוגבלת בצפיפות הגיאוגרפית והריבונית, וזה מגלם את מהות פרויקט "הכרעת הסכסוך". התעקשות על ביסוס הפרויקט ההתיישבותי המומחה לענייני קרקעות והתנחלויות, עבד אל-האדי חנתש, מדגיש כי הנחת אבן הפינה על ידי נתניהו למה שמכונה "מרכז המורשת" באתר שדה התעופה הבינלאומי ההיסטורי ירושלים בקלנדיה אינה יכולה להיחשב כפרויקט תרבותי או אורבני, אלא מייצגת צעד מדיני והתיישבותי הבא במסגרת תוכנית מתמשכת לכפיית עובדות חדשות בשטח, וביסוס השליטה הישראלית על אחד האתרים הפלסטיניים הבולטים בעלי סמליות היסטורית ולאומית. הוא מסביר כי שלטונות הכיבוש הכריזו לפני שנים על סיפוח אזור שדה התעופה קלנדיה למה שהם רואים כגבולות העיר ירושלים, וכללו אותו במסגרת פרויקטים התיישבותיים שמטרתם להקים מאות יחידות דיור, מה שמשמעותו בפועל טשטוש מאפייני שדה התעופה והסרת סמליותו כחלק מהמורשת הפלסטינית. חנתש מציין כי הקמת מה שמכונה "מרכז המורשת" באתר מדגישה את התעקשות הכיבוש על ביסוס הפרויקט ההתיישבותי, וכפיית עובדות חדשות בשטח, באופן המשרת את תוכניות חלוקת האדמה הפלסטינית והשתלטות על משאביה, בנוסף לשליטה על האתרים ההיסטוריים והארכיאולוגיים בירושלים ובאזורים אחרים. עיצוב מחדש של הנרטיב ההיסטורי חנתש מציין כי הפרויקט נכלל במסגרת מדיניות ישראלית רחבה יותר המבוססת על עיצוב מחדש של הנרטיב ההיסטורי, ומציין כי הכיבוש סיווג כ-400 אתרים במסגרת מה שהוא מכנה "המורשת הישראלית", למרות שאלה אתרים המהווים חלק בלתי נפרד מהמורשת הלאומית הפלסטינית. חנתש מדגיש כי מדיניות זו נועדה לטשטש את הזהות הפלסטינית ולהעלים את שורשי העם הפלסטיני בארצו, באופן המאפשר לכיבוש לשווק את נרטיבו ההיסטורי וההתיישבותי בפני הקהילה הבינלאומית, בניסיון להציג נוכחות היסטורית לכאורה באזור, ומדגיש כי הפלסטיני הוא בעל השורשים ההיסטוריים בארץ זו, וכי הטענות הישראליות בעניין זה אינן מבוססות על עובדות. ביסוס סיפוח ירושלים חנתש מסביר כי הפרויקט קשור ישירות לתוכניות ביסוס סיפוח ירושלים, ומציין כי הכיבוש פועל מזה שנים לחיזוק הפרדת העיר ירושלים מסביבתה הפלסטינית, באמצעות הרחבת גבולות מה שמכונה "ירושלים רבתי" וסיפוחה לשטחי 1948, באמצעות סיפוח שטחים חדשים והגברת ההתנחלות סביב העיר. חנתש מדגיש כי הכיבוש שואף לסגור את כל הפערים סביב ירושלים, באופן המחזק את בידודה מהגדה המערבית ומגביל את תנועת הפלסטינים אליה וממנה באמצעות צעדים צבאיים ושרירותיים. הוא מסביר כי תוכנית זו משתלבת עם פרויקטים לחיבור ההתנחלויות הישראליות הסובבות את ירושלים באמצעות כבישים עוקפים, מנהרות ופרויקטי רכבת קלה, באופן ההופך אותן לגוש התיישבותי רציף. חנתש מציין כי חידוש הצווים הצבאיים המיוחדים לאזור חאן אל-אחמר משקף את המשך ביצוע פרויקט (E1), שמטרתו לספח את האזור, לגרש את תושביו הפלסטינים, ולחבר את ירושלים להתנחלויות המזרחיות עד לאזור ים המלח, במסגרת תוכנית כוללת לעיצוב מחדש של גבולות מה שמכונה "ירושלים רבתי" וביסוס סיפוחה בפועל. ביסוס הריבונות על אזור רגיש החוקר לענייני ישראל וסכסוכים, ניזאר נזאל, רואה כי הנחת אבן הפינה על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו למה שמכונה "מרכז המורשת" באתר שדה התעופה קלנדיה, או שדה התעופה הבינלאומי ההיסטורי ירושלים, מייצגת צעד בעל ממדים מדיניים והתיישבותיים עמוקים החורגים מהאופי התרבותי או הסמלי שממשלת ישראל מקדמת, ורואה כי הפרויקט בא במסגרת תוכנית משולבת לעיצוב מחדש של הגיאוגרפיה, הזהות והריבונות בירושלים וסביבתה, וביסוס השליטה הישראלית על אחד האזורים הרגישים ביותר בסכסוך הפלסטיני-ישראלי. נזאל מסביר כי המשמעות העיקרית של הפרויקט היא ניסיון ישראל לבסס את ריבונותה בפועל ובאופן סמלי על אזור קלנדיה הממוקם בין ירושלים לרמאללה, אזור בעל חשיבות אסטרטגית לעתיד העיר ירושלים. מחיקת הממד הפלסטיני ההיסטורי נזאל מציין כי שדה התעופה ההיסטורי ירושלים מהווה חלק מהזיכרון הפלסטיני והערבי, וקשור לריבונות הפלסטינית על העיר, ולכן הפיכתו לפרויקט בעל אופי מורשתי ישראלי נועדה לשחזר את הנרטיב הישראלי של המקום, ולמחוק את הממד הפלסטיני ההיסטורי והריבוני הקשור אליו. נזאל מסביר כי צעד זה בא במסגרת מדיניות ישראלית המשתמשת בממדים הדתיים, התרבותיים והביטחוניים לחיזוק השילוב ההדרגתי של ירושלים וסביבתה בתוך המערכת הישראלית, באופן המערער כל אפשרות עתידית להפרדת מזרח ירושלים כדי שתהיה בירת המדינה הפלסטינית העצמאית. נזאל מציין כי הפרויקט קשור ישירות לתוכניות ההתיישבותיות הרחבות יותר המכוונות לאזור הצפוני של ירושלים, ובמיוחד פרויקטי הבנייה ההתיישבותית בסביבת קלנדיה ואזור עטרות, שמטרתם ליצור רצף התיישבותי המחבר את ירושלים להתנחלויות הסובבות, ומונע כל רצף אורבני פלסטיני טבעי בין ירושלים לרמאללה, ומדגיש כי לא ניתן להתייחס לפרויקט כפרויקט תרבותי נפרד, אלא הוא מהווה חלק מהנדסה מדינית וגיאוגרפית ארוכת טווח. תרגום פרויקט הסיפוח הישראלי נזאל מדגיש כי חומרת הפרויקט טמונה גם בכך שהוא מתרגם את פרויקט הסיפוח הישראלי לעובדות חומריות ומוסדיות בשטח, באמצעות הקמת פרויקטים רשמיים ישראליים בתוך הרצף הגיאוגרפי של מזרח ירושלים הכבושה, מה שהופך את הסיפוח מהחלטה מדינית למציאות יומיומית קבועה, ומחזק את השליטה הישראלית על האזור. נזאל מסביר כי הפרויקט מכוון לזהות הפלסטינית של ירושלים באמצעות עיצוב מחדש של הסמלים והמאפיינים ההיסטוריים, שכן שדה התעופה ירושלים, ששימש בשלב היסטורי חלון פלסטיני לעולם, הופך לאתר המשקף את הנרטיב הישראלי, במסגרת מדיניות רחבה יותר המבוססת על ישראליזציה של המקום ושינוי מאפייניו, שמותיו ותפקידיו. השפעות גיאוגרפיות ודמוגרפיות ארוכות טווח נזאל מדגיש כי לפרויקט יהיו השפעות גיאוגרפיות ודמוגרפיות ארוכות טווח, שכן הוא תורם להעמקת הפרדת ירושלים מסביבתה הפלסטינית, ובמיוחד מרמאללה וצפון הגדה המערבית, באמצעות חיזוק טבעת ההתנחלויות והתשתיות הישראליות, באופן המגביל את ההתפשטות האורבנית הפלסטינית, ומגביר את הפקעת האדמות והצמצום על הנוכחות הפלסטינית, ומשתלב בסופו של דבר במסגרת שינוי המאזן הדמוגרפי בירושלים וערעור הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בעלת רצף גיאוגרפי.