הפריימריז בניו יורק מהווים סטירת לחי ל'אייפאק' ולבעלי בריתם של נתניהו

דחוף: המסר מוושינגטון

ניצחונותיהם של הפרוגרסיבים הנתמכים על ידי זהראן ממדאני משקפים שינוי מהיר בתוך המפלגה הדמוקרטית כלפי עזה ופלסטין.

וושינגטון – סעיד עריקאת – 24/6/2026

תוצאות הפריימריז הדמוקרטיים שהתקיימו ב-23 ביוני במדינת ניו יורק הראו שינויים פוליטיים עמוקים בתוך המפלגה הדמוקרטית, כאשר מספר מועמדים פרוגרסיביים המבקרים את המדיניות הישראלית הצליחו להשיג ניצחונות בולטים על מועמדים הנחשבים לממסד המפלגתי המסורתי. תוצאות אלו נחשבו על ידי משקיפים כמכה פוליטית לקבוצות הלחץ הפרו-ישראליות, ובראשן הוועדה האמריקאית-ישראלית לענייני ציבור (אייפאק), ומסר ברור שההגנה על זכויות הפלסטינים אינה עוד נטל אלקטורלי כפי שנחשבה בעשורים האחרונים.

שמו של ראש עיריית ניו יורק, זהראן ממדאני, בלט כאישיות הפוליטית המשפיעה ביותר בבחירות אלו, לאחר שמילא תפקיד מרכזי בתמיכה ובגיוס בוחרים למען קבוצה של מועמדים פרוגרסיביים שאימצו עמדות ביקורתיות כלפי המלחמה הישראלית בעזה ותומכות בזכויות הפלסטינים.

הניצחון הבולט ביותר היה זכייתו של בראד לנדר במחוז הקונגרס העשירי, הכולל חלקים ממנהטן וברוקלין, על פני הנציג המכהן דן גולדמן, אחד המגינים הבולטים של ישראל בקונגרס. התחרות בין השניים הפכה לעימות פוליטי סביב עתיד המפלגה הדמוקרטית ועמדתה כלפי המלחמה בעזה, כאשר לנדר הצליח למשוך קולות של צעירים ופרוגרסיבים שהביעו אי שביעות רצון גוברת מהתמיכה האמריקאית הבלתי מותנית בישראל.

במחוז השלושה עשר, דארליזה אבילה שבלייה חוללה הפתעה גדולה כשהדיחה את הנציג הוותיק אדריאנו אספיילט, אחד מהפרצופים הבולטים של הממסד הדמוקרטי בניו יורק. משקיפים ראו בתוצאה זו שיקוף של השפעתה הגוברת של האגף הפרוגרסיבי בתוך המפלגה, במיוחד בקרב הבוחרים הלטינים והצעירים שהפכו את המלחמה בעזה לאחת הסוגיות המרכזיות בבחירותיהם.

קלייר ואלדז גם זכתה במועמדות המפלגה הדמוקרטית במחוז השביעי לאחר שהביסה את אנטוניו רינוסו, בהתבסס על קמפיין שהתמקד בצדק חברתי ובצורך להעריך מחדש את הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל, סוגיה שעד לאחרונה נחשבה לטאבו פוליטי בתוך מעגלים דמוקרטיים רבים.

בין התוצאות המשמעותיות ביותר, זכייתה של הפלסטינית-אמריקאית עביר קוואס במושב בסנאט של מדינת ניו יורק במחוז בקווינס, לאחר שהביסה יריב שנתמך על ידי הממסד המפלגתי. פעילים ראו בניצחון זה סמליות מיוחדת, שכן הוא משקף את עלייתו של דור חדש של פוליטיקאים ערבים ופלסטינים-אמריקאים המסוגלים לנצח בבחירות גדולות מבלי לוותר על זהותם או עמדותיהם התומכות בסוגיה הפלסטינית.

אנליסטים רואים במכנה המשותף בין ניצחונות אלו את התמיכה הפוליטית והארגונית שסיפק זהראן ממדאני, שהצליח מאז בחירתו לראש עיריית ניו יורק לבנות קואליציה רחבה של צעירים, איגודים ותנועות פרוגרסיביות. הרשת הפוליטית של ממדאני הפכה לכוח אלקטורלי משפיע בתוך העיר, המסוגל לגייס אלפי מתנדבים ובוחרים מאחורי מועמדים המאמצים אג'נדה פרוגרסיבית הכוללת צדק כלכלי, זכויות אזרח והגנה על הפלסטינים.

תוצאות אלו מקבלות חשיבות נוספת מכיוון שהן מגיעות על רקע המשך המלחמה הישראלית בעזה, והביקורת הבינלאומית הגוברת על ממשלת בנימין נתניהו בשל הפעולות הצבאיות שהותירו עשרות אלפי קורבנות פלסטינים, בנוסף להרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית הכבושה והמשך הכיבוש הישראלי של חלקים מדרום לבנון.

משקיפים אומרים שהמסר שהביאו בחירות ניו יורק חורג מגבולות המדינה עצמה, שכן הוא מצביע על שינוי מוחשי במצב הרוח הפוליטי בקרב מגזרים רחבים של המפלגה הדמוקרטית, במיוחד בקרב הבוחרים הצעירים שהפכו מוכנים יותר לבקר את המדיניות הישראלית מאשר הדורות הקודמים.

בחירות אלו חושפות ירידה ביעילות האסטרטגיה שאומצה על ידי 'אייפאק' במשך עשורים, המבוססת על שימוש בהוצאות בחירות עצומות כדי לבודד או להביס מועמדים המבקרים את ישראל. בעוד שהארגון עדיין מחזיק במשאבים כספיים אדירים ובהשפעה רחבה בוושינגטון, תוצאות ניו יורק מרמזות שכסף פוליטי אינו עוד הגורם המכריע היחיד בבחירות הדמוקרטיות. קמפיינים עממיים, ארגון שטח והסתמכות על מתנדבים הוכיחו יכולת גוברת להתחרות במימון עצום, במיוחד כאשר הם קשורים לסוגיות מוסריות והומניטריות המעסיקות את דעת הקהל, כמו המלחמה בעזה וזכויות הפלסטינים.

זהראן ממדאני גם בולט כאחד הפרצופים הפוליטיים העולים החשובים ביותר בארצות הברית. הצלחתו לא הוגבלה לזכייה בתפקיד ראש עיריית ניו יורק, אלא התרחבה לעיצוב מחדש של המפה הפוליטית בתוך העיר באמצעות בניית קואליציה פרוגרסיבית רב-גזעית ורב-תרבותית. הבחירות האחרונות הראו שהשפעתו חורגת מגבולות תפקידו הביצועי והופכת לגורם מכריע בהטיית הכף לטובת המועמדים שהוא תומך בהם. זה מעניק לו מעמד מתקדם בתוך המפלגה הדמוקרטית והופך אותו למודל חדש למנהיגות פוליטית המשלבת עבודה עירונית, ארגון עממי והשפעה אלקטורלית רחבה.

מעגלים הקרובים לנשיא טראמפ עשויים לראות בתוצאות אלו עניין פנימי הנוגע למפלגה הדמוקרטית, אך משמעויותיהן הלאומיות רחבות בהרבה. עלייתו המתמשכת של הזרם הפרוגרסיבי התומך בזכויות הפלסטינים מצביעה על שינוי הדרגתי בדעת הקהל האמריקאית כלפי הסכסוך הפלסטיני-ישראלי. אם מגמות אלו יימשכו בשנים הקרובות, ממשלות אמריקאיות עוקבות עשויות למצוא את עצמן נאלצות לבחון מחדש כמה מההנחות המסורתיות ששלטו ביחסים עם ישראל במשך עשורים, במיוחד עם הלחץ הציבורי הגובר הדורש לקשור את התמיכה האמריקאית בכיבוד החוק הבינלאומי וזכויות האדם.