ישראל מצפה ללחץ אמריקאי לנסיגה הדרגתית מדרום לבנון ונתניהו דבק ב'אזור הביטחון'

מקורות עבריים דיווחו כי הממסד הביטחוני בישראל לוקח בחשבון את האפשרות של החלטה אמריקאית לנסיגה הדרגתית של כוחות ישראליים מאזורים בדרום לבנון. מגמה זו מגיעה במקביל לתחילתו של סבב שיחות עקיפות חדש, שמטרתו לגבש תפיסות ראשוניות לפריסת צבא לבנון באזורים אלה במסגרת תוכנית ניסיונית הנתמכת בינלאומית.

הדיונים הללו צפויים להתקיים בוושינגטון בהשתתפות שגרירי שני הצדדים וקצינים בכירים בדרגת תת-אלוף, ובחסות אמריקאית ישירה. הפגישות, שיימשכו עד ה-25 ביוני, נועדו לגשר על הפער בין הדרישות הביטחוניות הישראליות לבין הלחצים הבינלאומיים שמטרתם לסיים את הנוכחות הצבאית בעומק לבנון.

הערכות ישראליות מצביעות על כך שהממשל האמריקאי עשוי לדרוש מצה"ל לסגת מכמה עמדות הממוקמות במה שמכונה 'אזור הביטחון' כצעד לבניית אמון. צעד זה יסלול את הדרך ליחידות צבא לבנון להיפרס ולקחת על עצמן משימות ביטחוניות, מה שוושינגטון רואה כצעד הכרחי לייצוב אזור הגבול.

בשטח, דיווחים עקבו אחר תנועות צה"ל במהלך עשרים וארבע השעות האחרונות, כאשר היחידות החלו לארגן מחדש את שורותיהן ולהזיז כמה גזרות שטח. כוחות אלה ממתינים להחלטות הדרג המדיני שיקבעו את צורת הפריסה הצבאית העתידית לאור הלחצים הדיפלומטיים הגוברים.

מקורות תקשורתיים ציטטו גורם ישראלי בכיר שאמר כי המסרים שהגיעו מוושינגטון בשבועות האחרונים היו נחרצים וברורים. הגורם הדגיש כי ההרשאה הקודמת שהעניקה לישראל חופש פעולה צבאי ללא הגבלות בשטח לבנון הסתיימה למעשה, מה שמכתיב מציאות חדשה על שולחן המשא ומתן.

בהקשר קשור, דיווחים עיתונאיים חשפו פער עמוק בתפיסות בין תל אביב לוושינגטון לגבי עתיד דרום לבנון. בעוד שהממשל האמריקאי רואה את הנושא מנקודת מבט אזורית הכוללת ביטחון שיט ואנרגיה, ישראל מתמקדת במניעת כל רווחים פוליטיים או מורליים שחיזבאללה עשוי להשיג כתוצאה מהנסיגה.

ממשל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ שואף להשיג הישג דיפלומטי מהיר במזרח התיכון שיקשר בין נושאים מורכבים הכוללים את איראן וביטחון נתיבי המים. שאיפה אמריקאית זו מתנגשת עם תפיסה ישראלית הרואה בנסיגה מוקדמת אינדיקציה לנסיגה צבאית וחולשת העמדה בשטח מול הפלגים הלבנוניים.

למרות לחצים אלה, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון שלו ישראל כץ פרסמו הצהרה משותפת שבה אישרו את המשך הכיבוש של מה שמכונה 'אזור הביטחון'. ההצהרה, שבה השתתף הרמטכ"ל אייל זמיר, הדגישה כי הצבא ימשיך לפעול למניעת כל איומים המכוונים ליישובים הצפוניים או לכוחות המוצבים שם.

עמדה ישראלית נוקשה זו מגיעה למרות כניסתה לתוקף של התזכיר האמריקאי-איראני, הקובע במפורש את כיבוד ריבונות לבנון ושלמותה הטריטוריאלית. נראה שההנהגה הישראלית מנסה לאזן בין לחצים חיצוניים לבין ביקורת פנימית המאשימה את הממשלה בהגבלת חופש הפעולה של הצבא בחזית הצפונית.

מקורות יודעי דבר הבהירו כי הפגישה האחרונה שכללה את פיקוד פיקוד הצפון התמקדה בצורך לשמור על עליונות ביטחונית בשטח, ללא קשר לתוצאות המשא ומתן המדיני. נתניהו הדגיש כי ביטחון הישראלים נותר בראש סדר העדיפויות, וציין כי לא יינתנו ויתורים שיפגעו ביכולת ההרתעה של הצבא מול איומי הגבול.

לסיכום, התפתחויות אלה משקפות מצב של ציפייה זהירה בחוגים הפוליטיים והצבאיים, כאשר כולם ממתינים לתוצאות סבב וושינגטון החמישי. בעוד שישראל מתעקשת על הישארות כוחותיה, הכוחות הבינלאומיים לוחצים לכפות מציאות חדשה המבוססת על ההסכמים שנחתמו לאחרונה, מה שמעמיד את האזור בפני תרחישים פתוחים.

המסרים האמריקאים שהגיעו לתל אביב הבהירו כי ההרשאה הקודמת לפעול ללא הגבלות בלבנון הסתיימה.