ניו יורקר: המלחמה באיראן היא כישלון אסטרטגי וניצול חסר תקדים של משאבי ארה"ב

מגזין "ניו יורקר" אישר בדו"ח אנליטי מקיף כי העימות הצבאי שמנהל ממשל טראמפ נגד איראן מהווה כישלון חרוץ עבור ארצות הברית בכל החזיתות. המגזין הבהיר כי מלחמה זו לא רק שהשיגה תוצאות פוליטיות צנועות, אלא גם הובילה לניצול אדיר של משאבים כספיים ומלאי תחמושת אסטרטגית שעליהם הסתמכה וושינגטון.

נתוני סקרים מצביעים על כך שמלחמה זו חסרה תמיכה ציבורית משמעותית בתוך החברה האמריקאית. סקר עדכני שערך מרכז המחקר "פיו" הראה כי כ-60% מהמבוגרים בארצות הברית מאמינים שההחלטה לתקוף את איראן הייתה טעות אסטרטגית, מה שמשקף פער גדול בין כיווני הממשל לבין דעת הקהל.

במישור הפיננסי, גורמים בפנטגון חשפו בחודש מאי האחרון כי חשבון המלחמה עלה למשלמי המסים האמריקאים קרוב ל-29 מיליארד דולר. סכומים עצומים אלה מגיעים בתקופה שבה התקציב הכללי סובל מלחצים גוברים, מה שמעלה שאלות לגבי כדאיות ההמשך בנתיב צבאי יקר זה.

בהקשר קשור, דיווחים עיתונאיים ציינו כי ארצות הברית צרכה חלק גדול ממלאי הטילים היירוטים ההגנתיים המתקדמים שלה. האירוניה היא שוושינגטון הוציאה מתחמושת חיונית זו בהגנה על הכיבוש הישראלי כמויות העולות על מה שהוציאו כוחות הכיבוש עצמם במהלך העימותים.

מצדו, טום פלטשר, מתאם לעניינים הומניטריים באו"ם, מתח ביקורת על היקף ההוצאות הצבאיות המופנות למה שכינה "המלחמה הפזיזה". פלטשר ציין כי כספים אלה יכלו לממן תוכניות סיוע בינלאומיות להצלת מיליוני בני אדם העומדים בפני סכנת מוות ורעב באזורי סכסוך ועוני ברחבי העולם.

השפעות הסכסוך לא הוגבלו לצד הצבאי, אלא התפשטו ופגעו בצמתים של הכלכלה העולמית, כאשר מדינות באסיה, אפריקה ואירופה סבלו מהשלכות חמורות. זאת בשל התלות הגדולה של יבשות אלו באספקת אנרגיה המגיעה מאזור המפרץ הערבי, אשר הושפעה ישירות מהמתחים הצבאיים.

פאטיח בירול, ראש סוכנות האנרגיה הבינלאומית, תיאר את משבר הנפט והגז הנוכחי כחמור ביותר מאז שנות השבעים של המאה הקודמת. בירול הדגיש כי העולם לא חווה בעבר הפסקה באספקת אנרגיה בהיקף כזה, מה שהעמיד את יציבות האנרגיה העולמית בסכנה והוביל לעליות שיא במחירים.

משבר זה דחף מדינות רבות לנקוט בצעדי צנע קשים כדי לייעל את צריכת הדלק וגז הבישול כדי להתמודד עם ירידת העתודות. במדינות כמו פקיסטן והפיליפינים, ממשלות נאלצו לסגור מוסדות חינוך ומסחר ולהטיל עבודה מהבית כדי להפחית את הלחץ על רשתות האנרגיה המתפוררות.

המלחמה גם גרמה להפרעות נרחבות בשרשרות האספקה של חומרים חיוניים כמו דשנים כימיים ופלסטיק, שהם מגזרים התלויים באופן מהותי בתוצרי נפט. שיבוש זה הוביל בתורו לעלייה בעלויות הייצור התעשייתי והחקלאי, מה שהחמיר את האינפלציה העולמית שפגעה בכולם.

ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) צפה האטה ניכרת בצמיחה העולמית, כאשר סביר להניח שהיא תרד מ-3.4% בשנת 2025 ל-2.8% בשנת 2026. הארגון ייחס את ההתכווצות הכלכלית הזו ישירות להשפעות הלוואי המתמשכות של המלחמה והמתחים הגיאופוליטיים באזור המזרח התיכון.

בניתוח פיננסי נוסף, מכון הכלכלה והשלום הזהיר כי המשך פעולות האיבה או הסלמתן עם איראן עלולים לגרום לכלכלה העולמית הפסדים שיגיעו ל-2.2 טריליון דולר. הערכות אלה מציבות את הקהילה הבינלאומית בפני אחריות גדולה לעצור את הדימום הכלכלי המאיים על יציבותן של מדינות מפותחות ומתפתחות כאחד.

האו"ם הזהיר מפני אסון הומניטרי מתקרב, כאשר 45 מיליון בני אדם ברחבי העולם עלולים לעמוד בפני סכנת רעב חמור אם המלחמה לא תיפסק עד יוני הנוכחי. הארגון הבינלאומי רואה בעלייה המטורפת במחירי המזון והאנרגיה גורם לכך שאבטחת הצרכים הבסיסיים הפכה לבלתי אפשרית עבור קהילות עניות רבות.

הדיווחים הדגישו כי המהלכים הצבאיים שנקט ממשל טראמפ ערערו את יסודות המערכת ההומניטרית העולמית היציבה מזה עשורים. משקיפים השוו את המצב הנוכחי לספינה שהרימה את עוגניה בים סוער, מה שהותיר את הנוסעים במצב של סחרחורת וחוסר יציבות מתמיד כתוצאה מהחלטות לא מחושבות.

לסיכום, אנליסטים רואים כי היציאה ממשבר זה דורשת בחינה מקיפה של מדיניות החוץ האמריקאית שהובילה לניצול זה. המלחמה, שנועדה להיות הפגנת כוח, הפכה לנטל אסטרטגי המאיים על הביטחון הלאומי האמריקאי ועל היציבות הכלכלית העולמית בו זמנית.

הסכומים שארצות הברית מוציאה על מלחמתה הפזיזה יכלו לממן את תוכנית האו"ם להצלת 87 מיליון בני אדם ברחבי העולם.