הכיבוש מאשר תוכניות לחידוש התוקפנות בעזה ומבוי סתום במשא ומתן בקהיר על תיק הנשק

מקורות תקשורת עבריים חשפו כי ראש המטה הכללי של צבא הכיבוש הישראלי, אייל זמיר, אישר תוכניות מבצעיות חדשות שמטרתן לחדש פעולות צבאיות רחבות היקף ברצועת עזה. מהלכים צבאיים אלה מתרחשים בתקופה רגישה שבה בירת מצרים, קהיר, עדה לסבבי משא ומתן אינטנסיביים בין הפלגים הפלסטיניים ומתווכים בינלאומיים בניסיון לייצב את הרגיעה השברירית.

הדיווחים הבהירו כי התוכניות שאושרו על ידי זמיר הוגשו על ידי מפקד פיקוד הדרום, אלוף יניב עשור, שהדגיש את הצורך בפעולה צבאית קרובה. מפקדי צבא הכיבוש רואים בחידוש הלחימה הכרח אסטרטגי בהיעדר כל כוח בינלאומי המסוגל ליישם את סעיפי פירוק נשק ההתנגדות ברצועה.

מקורות ביטחוניים ישראליים טענו כי תנועת חמאס הצליחה במהלך חודשי הרגיעה האחרונים לשקם את יכולותיה הצבאיות והארגוניות באופן ניכר. מקורות אלה טענו כי התנועה בנתה מחדש את רשתות המנהרות שנפגעו, בנוסף להפעלת מפקדות פיקוד ושליטה שהיו יעד בסבבי ההסלמה הקודמים.

בהקשר של ההכנות בשטח, צבא הכיבוש נערך לאפשרות של חזרה ללחימה רחבת היקף, תוך ניצול השקט היחסי בחזיתות לבנון ואיראן. בכירים בפיקוד הדרום שואפים להאיץ את קצב יישום התוכניות שאושרו כדי להבטיח שלא יינתן לפלגים זמן נוסף לחיזוק הגנותיהם.

למרות הלחצים הצבאיים, המקורות ציינו כי ההנהגה המדינית בתל אביב לא נתנה אור ירוק סופי לתחילת המתקפה הרחבה עד כה. עם זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש להאיץ את ההכנות הלוגיסטיות והשטחיות לקראת כל החלטה מדינית קרובה להרחבת היקף הפעולות.

בשטח, הכיבוש ממשיך לשלוט במה שמכונה 'הקו הצהוב' המבודד שטחים נרחבים ברצועת עזה ומחלק אותה גיאוגרפית. ישראל משתלטת באמצעות קו חיץ זה על כ-60% משטח הרצועה, מה שמצר את צעדיהם של הפלסטינים ומונע חזרה לחיים נורמליים באזורים המזרחיים.

במישור המדיני, מקורות המעורים בשיחות קהיר דיווחו כי הפלגים הפלסטיניים גילו גמישות לגבי עקרון 'הגבלת הנשק' בעזה. הפלגים הסכימו שהנשק יהיה תחת פיקוח של גוף פלסטיני לאומי מוסכם, כצעד לחסום את התירוצים הישראליים להמשך התוקפנות.

אולם, התקדמות זו נתקלת בעקשנות ישראלית הנתמכת בתנאים בינלאומיים, כאשר תל אביב מתעקשת על מסירת כל הנשק לכוחות ייצוב בינלאומיים. ישראל מסתמכת בדרישה זו על החזון שהוצג על ידי הממשל האמריקאי הקודם במסגרת מה שמכונה תוכנית טראמפ, דבר שהפלגים דוחים מכל וכל.

גורם פלסטיני בכיר אישר כי תיק הנשק מהווה כיום את נקודת המחלוקת היחידה והמהותית המונעת הגעה להסכם סופי ומקיף. הוא הבהיר כי המתווכים במצרים, קטאר וטורקיה מנסים לקרב עמדות באמצעות ניסוחים מותנים, אך הפער עדיין רחב בין חזון ההתנגדות לדרישות הישראליות.

מצדו, דובר תנועת חמאס הצהיר כי התנועה התייחסה בחיוב ובגמישות רבה להצעות שהוגשו על ידי המתווכים במהלך הפגישות האחרונות. הוא ציין כי התנועה שואפת לסיים את המלחמה ולהבטיח ניהול לאומי של הרצועה, והדגיש כי הושגו גישות אותן תיאר כמקובלות אלמלא ההתערבויות המעכבות את היישום.

הדובר הדגיש כי יישום בפועל של כל הבנות מחייב הפעלת לחצים אמיתיים על הכיבוש כדי לעצור את הפרותיו המתמשכות של הרגיעה. הוא הוסיף כי הכיבוש נדרש לעמוד בהשלמת סעיפי השלב הראשון של ההסכם לפני המעבר לכל מסלול הקשור לעתיד הביטחוני של הרצועה.

התפתחויות אלה מתרחשות על רקע מציאות הומניטרית קטסטרופלית, כאשר נתוני משרד התקשורת הממשלתי מצביעים על נפילת כאלף הרוגים מאז תחילת הרגיעה המשוערת באוקטובר האחרון. מספרים אלה משקפים את היקף ההפרות הישראליות המתמשכות שלא פסקו למרות נוכחות המתווכים וההסכמים הראשוניים.

בהתחשב במניין הכולל של מלחמת ההשמדה המתמשכת מאז שנת 2023, מספר ההרוגים הגיע לכ-73 אלף, רובם נשים וילדים. כמו כן, המכונה הצבאית הישראלית הרסה יותר מ-90% מהתשתיות ברצועה, מה שהפך את החיים בה לאתגר יומיומי עבור מיליוני העקורים.

התמונה בעזה נותרת תלויה בין אפשרות ההסלמה הצבאית המאיימת על ידי מנהיגי הכיבוש, לבין סיכויי ההצלחה הדלים של משא ומתן בקהיר. על רקע התעקשות ההתנגדות להגן על נשקה וסירוב הכיבוש לכל נוסחה לאומית, הסבירות להתפרצות מחודשת של המצב היא הקרובה ביותר למציאות בשטח.

ישראל אינה יכולה להסתפק במצב הקיים על רקע הפעילות לאורך קווי החיץ, והצבא ייאלץ לפתוח במתקפה רחבה במוקדם או במאוחר.