פגישת נתניהו-טראמפ מתווה את גבולות הפסקת האש: התחייבויות זמניות וסיכוי לא ודאיים

ד"ר חוסיין אל-דיק: הערבויות שחמאס דורש עדיין כמעט ואינן קיימות, למעט התחייבות אישית של טראמפ, המחזקת את המגמה לכיוון הפסקת אש זמנית ולא הסכם קבוע.
עוני אל-משני: הפסקת האש הזו עשויה להיות ההזדמנות הטובה ביותר עבור נתניהו לסיים את המלחמה ולהתקדם לקראת בחירות מוקדמות בהן יוכל לשווק את "הישגיו" הצבאיים והפוליטיים.
ד"ר קוסאי חאמד: חמאס שואף להבטיח את נסיגת הצבא הישראלי מרצועת עזה, אך עדיין אינו בטוח כי מטרה זו תושג.
פיראס יגי: נתניהו אינו רוצה לסיים את המלחמה באמת, אלא מבקש להפוך אותה מצורה אחת לאחרת תחת דגל "כפיית שלום בכוח", בהתאם לחזונו של טראמפ.
ד"ר תמרה חדאד: הפגישה האחרונה בין נתניהו לטראמפ מאשרת את תרחיש ה"יום שאחרי" עבור עזה, ומעניקה לישראל חופש תקיפה על פי המודל הלבנוני.
האני אבו אל-סבע: הפעם, להפסקת האש יש סיכוי גבוה יותר להישרדות מאשר בפעמים קודמות, לאור קיומן של הבנות בין ארה"ב לישראל בנוגע ליישוב משבר עזה.


על רקע ההסלמה הישראלית ברצועת עזה, הפגישה האחרונה בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נתפסה כצעד מפתח לקראת גיבוש הפסקת אש שעשויה להימשך שישים יום. זאת על רקע חששות כי הפסקת אש זמנית תגביר את הלחץ על חמאס וההתנגדות הפלסטינית בעזה.
בראיונות נפרדים עם "אני", סופרים, פרשנים פוליטיים, מומחים ופרופסורים באוניברסיטה סבורים כי פגישה זו, ששיקפה קונצנזוס על המשך השליטה הישראלית ברצועת עזה, מיקדה מחדש את תשומת הלב בתפקיד האמריקאי בניסיון לכינון הפסקת אש זמנית שבמהלכה תינתן לצדדים הזדמנות להסדיר את נשימתם ולארגן את ענייניהם הפוליטיים והשטחיים.
הספר מצביע על כך שנתניהו מבקש לנצל את הפסקת האש הזו כדי לחזק את מעמדו הפנימי לקראת בחירות מוקדמות אפשריות, בעוד שטראמפ מהמר על הצגתו מחדש כמתווך לשלום במזרח התיכון, למרות היעדר כל ערבויות ממשיות לכך שהתנאים הבסיסיים של הפלסטינים ייענו, ובראשם נסיגה מוחלטת של הצבא הישראלי והבטחה שהמלחמה לא תחודש לאחר תום הפסקת האש.
בעוד שהמשא ומתן נמשך בדוחא כדי להתגבר על המכשולים האחרונים, סופרים, אנליסטים, מומחים ופרופסורים באוניברסיטה מציינים כי נותרו שאלות רבות בנוגע לרצינות הפיכת הפסקת האש הזו להסכם קבע. תרחישים מצביעים על הטלת מודל ביטחון מחדש בדומה לזה המתרחש בגבול לבנון, בעוד שהנוף נותר פתוח לאפשרויות סותרות, החל מהפשרה זמנית ועד לחזרה לשפת המלחמה.

המאמץ הנוכחי אינו מכוון להפסקת אש קבועה.

ד"ר חוסיין אל-דיק, סופר, פרשן פוליטי ומומחה לענייני אמריקה ויחסים בינלאומיים, טוען כי כל האינדיקטורים הנוכחיים מצביעים על הפסקת אש זמנית ברצועת עזה שתמשך 60 יום. זאת לאור פגישות משא ומתן מתמשכות בדוחא, המתמקדות בהתגברות על מכשולים הקשורים להסתייגויות ההתנגדות הפלסטינית כדי להבטיח את השגת הפסקת האש הזו.
אל-דיק מסביר כי ההתנגדות הציבה שלוש דרישות עיקריות להצלחת הסכם זה: נסיגת הצבא הישראלי מרצועת עזה, מנגנון לחלוקת סיוע הומניטרי והבטחת אספקתו, וערבויות ממשיות למניעת מלחמה מחודשת לאחר תום תקופת שישים הימים. אל-דיק מציין כי הדיונים הנוכחיים מתמקדים בהבהרה נוספת של שלוש נקודות אלו, כך שיהיו מקובלות על כל הצדדים.
אל-דיק הסביר כי המאמץ הנוכחי אינו שואף להפסקת אש קבועה, אלא להפסקת אש למשך זמן מוגדר. האפשרות להמירה להפסקת אש קבועה תיבחן בתוך אותה תקופה של 60 יום אם יתקיימו תנאים פוליטיים וביטחוניים מתאימים.
עם זאת, אל-דיק מדגיש כי הערבויות שחמאס דורש עדיין כמעט ואינן קיימות, וקיימות רק בצורה של התחייבות אישית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מה שמחזק את האמונה שהתנועה מתקדמת לעבר הפסקת אש זמנית ולא הסכם קבוע.
אל-דיק מסביר כי היעדר חלופות אחרות הופך את הפסקת האש לאופציה מועילה הדדית לשני הצדדים. הוא מסביר כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו רואה בהפסקת האש הזדמנות לשפר את הפופולריות שלו מבית, במיוחד לאחר העימות האחרון עם איראן, בנוסף לרצונו להתקדם בבחירות באמצעות עסקת חילופי שבויים ועצורים מעזה.
אל-דיק מציין כי יוזמת נתניהו להציע את טראמפ לפרס נובל לשלום מאשרת את הסכמתם המלאה של שני הצדדים לקדם את העניינים לקראת הפסקת אש זמנית.

היעדר אופק פוליטי ממשי לאחר הפסקת האש

אל-דיק מסביר כי הצהרות אחרונות של טראמפ ונתניהו חיזקו את ההנחה הזו בדבר הפסקת אש זמנית בלבד. טראמפ דיבר בבירור על מתן חופש לפלסטינים לעזוב או להישאר ברצועת עזה, בעוד שנתניהו הדגיש כי השליטה הביטחונית תישאר בידי הצבא הישראלי. כשנשאל על פתרון שתי המדינות, הוא לא הציע תשובה חד משמעית, דבר המצביע על היעדר אופק פוליטי ממשי מעבר להפסקת האש.
אל-דיק מציין כי תרחיש אחד שמופץ כעת בעיתונות העברית כרוך בהפיכת ציר מורג לקו ההפרדה העיקרי של עזה, כאשר כוחות ישראליים ייסוגו ממסדרון פילדלפי וייצבו מחדש בציר מורג. דבר זה עלול להוביל לריכוז של יותר ממחצית אוכלוסיית עזה באזור החיץ בין שני הצירים, מה שיקל על תנועת חלק מהאוכלוסייה לכיוון מצרים ויסיר את המכשול לתנועה בין רפיח הפלסטינית לרפיח המצרית.
אל-דיק טוען כי המודל הלבנוני עשוי להיות ההשערה החזקה ביותר שניתן ליישם בעזה, כלומר ישראל תמשיך בפעולותיה הצבאיות תוך שמירה על שליטתה הביטחונית.
עם זאת, אל-דיק מציין במקביל כי האפשרות להגיע להפסקת אש קבועה לאחר תום תקופת שישים הימים נותרה בגדר אפשרות לא ודאית, וייתכן שתושג או לא תושג, בהתאם לעובדות בשטח.

השעות האחרונות של כל מלחמה הן בדרך כלל האלימות ביותר.

הסופרת והפרשנית הפוליטית עוני אל-משני סבורה כי הפסקת האש המוצעת הנוכחית בין ישראל להתנגדות אינה עוד אינטרס פלסטיני בלבד, אלא הפכה גם לאינטרס ישראלי מובהק. זאת בשל דלדול הצבא הישראלי המתמשך בחזיתות עזה, ורצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשמור על "תדמית הניצחון" שהציג לחברה הישראלית בעקבות העימות האחרון עם איראן.
אל-משני מאמין כי הפסקת אש זו עשויה להיות ההזדמנות הטובה ביותר עבור נתניהו לסיים את הלחימה בעזה ולצעוד לקראת בחירות מוקדמות, בהן יוכל לקדם את "הישגיו" הצבאיים והפוליטיים, תוך ניצול מפגש האינטרסים בין כל המפלגות, כולל ארצות הברית, אשר כעת דוחפת להפסקת אש שתסיים את ההסלמה.
עם זאת, אל-משני מזהיר כי השעות האחרונות של כל מלחמה הן לרוב האלימות ביותר, שכן כל צד מבקש להשיג הישגים נוספים ולתרגם את כוחו הצבאי למינוף פוליטי. זה מסביר את ההסלמה הנוכחית בעזה למרות הסכם הפסקת האש המתקרב.

המצב עלול להפוך למשהו הדומה ל"תרחיש הלבנוני".

הוא מסביר כי הפסקת אש פוטנציאלית אינה בהכרח משמעותה סיום המשבר, וצופה שהמצב יתפתח למשהו הדומה ל"תרחיש לבנוני", עם המשך התקפות והתנקשויות לסירוגין שמטרתן לשמור על עזה "בלתי ראויה למגורים".
אל-משני טוען כי רעיון עקירת הפלסטינים לא נעלם מתודעתם של מקבלי ההחלטות בישראל ויישאר גורם מניע מהותי במדיניות הישראלית הנוכחית והעתידית.
הוא מסביר כי המשך קיומה של ממשלת ישראל "הגזענית" הנוכחית הופך את הסיכויים להשגת הפסקת אש אמיתית או יציבות מתמשכת לכמעט בלתי קיימים, ומדגיש כי הימין הישראלי רואה בכישלון העקירה כישלון של תוכניותיו.
אל-משני מסביר כי ישראל תמשיך במדיניות ההסלמה שלה בעזה ובגדה המערבית כדי להימנע מהמטרה החשובה ביותר: פתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי. הוא מציין כי ניסיונות העקירה עשויים להיפסק זמנית בעזה, אך יימשכו בגדה המערבית. הוא מציין גם כי פתיחה מחדש של החזית הלבנונית נותרה אפשרות במסגרת הישראלית, נתמכת על ידי ביקורו האחרון של נתניהו בוושינגטון.

נתניהו לא יסכים להפסקה מוחלטת של הפעולות האיבה.

ד"ר קוסאי חאמד, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת אל-קודס הפתוחה, טוען כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לא יסכים להפסקת אש מלאה, אלא שואף לכונן מציאות גיאוגרפית חדשה שנוצרה לאחר 7 באוקטובר 2023.
חאמד מסביר כי מציאות זו מבוססת על שמירת כוחות הכיבוש בתוך חלקים מרצועת עזה, מה שמאפשר לישראל חופש לפתוח בפעולות צבאיות מתי שתרצה, בדומה למה שקורה בגדה המערבית.
חאמד מציין כי המטרה האסטרטגית הבולטת ביותר של נתניהו היא למגר לחלוטין את חמאס מרצועת עזה, בין אם מבחינה מנהלית, פוליטית או צבאית. דבר זה מציב דילמה מהותית בפני ישראל, שכן עד כה לא הצליחה למצוא נוסחת מנהיגות חלופית שהיא סומכת עליה לניהול הרצועה לאחר התפרקות חמאס.
הוא מסביר שנתניהו שואף להקים הנהגה פוליטית ומנהלית שתשלים את יישום מטרותיו ותמשיך לחסל את הכוח הצבאי והיכולות האסטרטגיות של חמאס.

לנתניהו עדיין חסרה נוסחת "היום שאחרי"

חאמד מציין כי נתניהו עדיין חסר "נוסחת היום שאחרי" לעזה, מה שמקשה על הצלחתו להשיג הפסקת אש ארוכת טווח. בינתיים, חאמד מאמין שנתניהו כנראה ינוט להפסקות אש זמניות לסירוגין שידלדלו את כוחותיו של חמאס, ובמיוחד בנושא האסירים החיים והמתים, במטרה להחליש את התנועה במשא ומתן ולכפות את תנאיה של ישראל בשלבים הקרובים.
חאמד מאמין שנתניהו שואף לשחרר את האסירים בעלויות והפסדים מינימליים, מבלי לפגוע בתוכניותיו האסטרטגיות ברצועת עזה.
הוא טוען כי ההישגים שנתניהו מקדם ברמה האזורית, כגון ניטרול חיזבאללה, צמצום כוחה של איראן והחלשת משטר אסד, יישארו חסרי ערך אם לא ישלים את הפרויקט שלו בעזה.
חאמד מזהיר כי התוכנית ארוכת הטווח של ישראל עלולה להוביל לעקירה הדרגתית של אוכלוסיית הרצועה על ידי הפיכת תנאי המחיה לקשים עד כדי כך שהם הופכים לבלתי ראויים למגורים, ותאלץ אנשים לעזוב.
חאמד מאמין כי התרחיש הלבנוני, לפיו ישראל תהיה חופשית להתערב צבאית בכל עת, נותר מטרה מועדפת עבור ישראל, שעשויה לשמור על שליטה חלקית על אזורים בעזה כדי להקים בסיסים צבאיים בהם תוכל להשתמש כדי לבצע תקיפות ממוקדות בכל עת שיידרש.

המשא ומתן הנוכחי אינו שונה מסבבים קודמים.

בנוגע למשא ומתן, חאמד סבור כי הוא אינו שונה מסבבי משא ומתן קודמים, כאשר הצד הישראלי שואף להשיג את מטרתו לעקור את חמאס מהשורש ולהבטיח שעזה לא תהפוך לאיום עתידי, בעוד שחמאס נאחז בכלי המשא ומתן שלו, ובראשם סוגיית האסירים.
חאמד מאמין שחמאס מבקש לפחות להבטיח את נסיגת הצבא הישראלי מרצועת עזה באמצעות ערבויות ערביות ואזוריות, אך עדיין אינו בטוח כי מטרה זו תושג.
חאמד טוען כי המצב עדיין רחוק מהפסקת אש סופית, וציין כי כל הפסקת אש פוטנציאלית תהיה חזרה על הפסקות אש קודמות, עם פרקי זמן קצרים וערבויות להמשך המשא ומתן בנוגע לעתיד רצועת עזה ולסיוע הומניטרי, בעוד שישראל ממשיכה במאמציה לערער את כוח המשא ומתן של חמאס ולהחליש את הלחץ הפנימי עליו.

סיבוכים עומדים בדרכו של כל הסכם סופי על המלחמה.

הסופר והפרשן הפוליטי פיראס יאגי מסביר כי הפגישה בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בוושינגטון שיקפה סתירות עמוקות החושפות את היקף המורכבויות העומדות בפני כל הסכם סופי בנוגע למלחמה ברצועת עזה. יאגי מציין כי טראמפ דיבר בבירור על קיומה של "עסקה" וכי יפעיל לחץ חזק לסיום המלחמה, בעוד שנתניהו, לעומת זאת, הדגיש את דחייתו המוחלטת של הקמת מדינה פלסטינית, ורמז כי המלחמה תסתיים רק תחת שליטה ישראלית מלאה.
יאגי מציין כי הצהרותיו של נתניהו לגבי צורת "היום שאחרי" המלחמה נותרות לא ברורות ומגבירות את העמימות הפוליטית בזירה. הוא מסביר כי נתניהו דוחה את רעיון הקמת "חמאסטאן" או "פתחסטן" בעזה, ונראה כי הוא מחפש נוסחה המתוארת על ידי יאגי כ"יוֹתְסטאן" בתוך הרצועה, בהתייחס לפעולותיו של יאסר אבו שבאב, אותן דוחה העם הפלסטיני הן בעזה והן בגדה המערבית.

להאיץ את הקמתה של ממשלת אחדות לאומית חזקה

הוא הדגיש כי התמודדות עם תוכנית זו דורשת הקמה מהירה של ממשלת אחדות לאומית פלסטינית חזקה המסוגלת לבסס את העמדה הפלסטינית, עם תמיכה וגיבוי ערבי אמיתיים. הוא הדגיש כי זוהי הדרך היחידה לשים קץ לניסיונות לפצל את העמדה הפלסטינית ולכפות פתרונות חלקיים תחת לחץ אמריקאי וישראלי.
בנוגע למשא ומתן על דוחא, יגי מסביר כי ארה"ב עדיין מתמקדת בהשגת "עסקת 60 הימים". עם זאת, יגי מבטא את חוסר האופטימיות שלו לגבי סיום המלחמה או פתרון סוגיות מרכזיות לאחר תקופה זמנית זו, ומדגיש כי גורל המשא ומתן לאחר מכן קשור לחלוטין למטרותיו של נתניהו ולמצבו הפנימי בישראל, במיוחד לאור האפשרות שיכריז על בחירות מוקדמות.
הוא הסביר כי נתניהו מנסה לנצל את הנושא הזה כדי להשיג "הישג כלשהו" במקרה של האסירים, כדי לחזק את מעמדו הפנימי לאחר "נרטיב הניצחון השקרי" נגד איראן. הוא ציין כי הוא מתכנן לסגת מחלקים מרצועת עזה ולהתפרס מחדש במסדרון פילדלפי ובאזורי החיץ מצפון וממזרח כדי לצור על עזה ולהחזיק אותה כ"בת ערובה" במסגרת מה שמכונה "העסקה המקיפה" שקידם טראמפ למזרח התיכון.
יאגי מאמין שנתניהו אינו באמת רוצה לסיים את המלחמה, אלא מבקש להפוך אותה מצורה אחת לאחרת תחת הכותרת של "כפיית שלום בכוח", בהתאם לחזונו של טראמפ. הוא מצביע על הפרדוקס המוסרי ביחסיהם, שכן טראמפ תיאר את נתניהו כ"איש גדול", למרות העובדה שהוא מבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי והורשע בפשעי מלחמה ובשחיתות פנים.
יאגי סבור כי מינויו של טראמפ לפרס נובל לשלום על ידי נתניהו חושף פרדוקס אבסורדי, ומתאר אותו כ"זלזול בעקרונות הצדק והאנושיות" שהופך את הפרס ממחווה לשלום ל"פרס נובל על רצח עם", כפי שניסח זאת.

הפגישה... וחשיפת מאפייני ה"יום שאחרי"

הסופרת והחוקרת הפוליטית ד"ר תמרה חדד סבורה כי הפגישה האחרונה בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ היא אחת המפגשים החושפניים ביותר עד כה שחשפו את "היום שאחרי" עבור רצועת עזה.
חדאד מסביר כי התרחיש הצפוי לעזה דומה מאוד ל"מודל הלבנוני", לפיו ישראל תמשיך לבצע תקיפות אוויריות בתירוץ של לחימה בקבוצות חמושות בתוך הרצועה, עם חופש פעולה צבאי בעת הצורך.
חדאד מציין כי דבריו של טראמפ במהלך הפגישה ביטאו בבירור את הזדהותו המלאה עם חזון ישראל, במיוחד כאשר קישר את נושא הקמת המדינה הפלסטינית לעמדת נתניהו והצהיר בבירור כי הקמת מדינה פלסטינית אינה על הפרק. במקום זאת, החלופה הייתה יישום תפיסת ה"יום שאחרי", שתחל מיד לאחר שובו של נתניהו מפגישתו עם טראמפ.
חדאד מאמין שתרחיש זה מבוסס בעיקר על המשך פעולות ביטחוניות וצבאיות עד לחיסולו וערעורו של חמאס מהשורשים, כולל פירוקו מנשקו והגליית מנהיגיו.
חדאד טוען כי המשא ומתן בדוחא עדיין נמשך, אך הוא ייקח זמן רב יותר לאור סירובו של חמאס לציית לסעיפים מרכזיים כמו פירוק נשק, סיום שלטונו או גירוש מנהיגיו. סעיפים אלה חיוניים לביסוס הסכם הפסקת האש הזמני והפיכתו להפסקת אש בת קיימא.
חדאד הסביר כי ישראל לא תיסוג לחלוטין מעזה, אלא תישאר מוצבת בצירים אסטרטגיים כמו ציר מוראג ברפיח, אזור החיץ והצפון. משמעות הדבר היא שהמלחמה תימשך בצורה חדשה המבוססת על אסטרטגיית "הגנה התקפית". אם יגיע מידע מודיעיני על איום כלשהו מעזה, ישראל תשתמש בהפצצות אוויריות ובלחץ הומניטרי לפי אותו מודל המיושם בגדה המערבית, או אולי מודל משולב עם המודל הלבנוני, שיאפשר לה להיכנס ולצאת ולבצע תקיפות מתי שתרצה.

שליטה ביטחונית ישראלית ושלטון עצמי פלסטיני

חדאד מדגיש כי "היום שאחרי" פירושו למעשה הטלת מחדש של השליטה הביטחונית והריבונות הישראלית על עזה, תוך מתן ניהול עצמי לפלסטינים בתנאי שיהיה בדרכי שלום וללא כל קשר לחמאס או כל צורה של התנגדות מזוינת. במקביל, ישראל תפעל ליצירת תנאים לעקירת פלסטינים על ידי הקלת היציאה מעזה ופתיחת מעבר רפיח, תוך הקמת אזור הומניטרי ברפיח שיאפשר תושבים של כ-600,000 פלסטינים שיופרדו מחמאס, ומתן אפשרות לאלו המעוניינים להגר לעשות זאת.
חדאד מציין כי ישראל עשויה לאפשר לחברי הרשות הפלסטינית, בתמיכה שבטית, לשלוט ברצועה במטרה לסיים לחלוטין את שלטון חמאס. עם זאת, ליבת החזון נותרה שליטה ביטחונית ישראלית ושלטון עצמי פלסטיני מפורז, כאשר ישראל שומרת לעצמה את הזכות לבצע תקיפות צבאיות אם יתעורר איום כלשהו על הביטחון הלאומי של ישראל.

הנקודות המהוותיות שהיו בגדר חילוקי דעות צומצמו לתיקונים קלים.

הסופר, הפרשן הפוליטי והמומחה לענייני ישראל, האני אבו אל-סבע, מסביר כי הפגישה בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעלה מספר סוגיות מרכזיות, ובראשן הדרישה הישראלית לחזק את עתודות הצבא בעקבות העימות האחרון עם איראן. הפגישה בוחנת גם את האפשרות לכריתת הסכם עם המשטר הסורי החדש והצטרפותו להסכמי אברהם, שמטרתם להרחיב את מעגל הנורמליזציה ולסיים את מצב העוינות והסכסוך באזור.
אבו אל-סבעא טוען כי הנושא הבולט ביותר בפגישה זו נותר הסכם הפסקת האש הנמצא כעת בתהליכי גיבוש בדוחא, בירת קטאר. הוא מציין כי האווירה מצביעה על כך שהכרזה קרובה, וכי היא עשויה להיות מוכרזת רשמית ביום חמישי הבא, בהתבסס על הצהרות שדלפו מהצדדים.
אבו אל-סבעא מסביר כי נקודות המחלוקת הבסיסיות בין הצדדים צומצמו לתיקונים קלים, מה שמגביר את הסיכויים להגיע להסכם ביניים שיכול לפתוח פתח להסכם מקיף ולהפסקה מוחלטת של הפעולות הצבאיות.
אבו אל-סאבע טוען כי להפסקת אש זו סיכויי הישרדות גבוהים יותר מאשר ניסיונות קודמים, וציין כי התמיכה המוחלטת של ארה"ב בישראל במתקפותיה האחרונות על איראן ובהפצצת הכורים הגרעיניים מעידה בבירור על קיומן של הבנות קודמות בנוגע לפתרון משבר עזה בשלב זה.

מניות הליכוד משתפרות, נתניהו עשוי לפנות לבחירות מוקדמות

הוא מציין כי סקרי דעת קהל אחרונים הראו שיפור במעמדה של מפלגת הליכוד, מה שגרם לנתניהו לשקול ברצינות להתמודד בבחירות מוקדמות בתחילת השנה הבאה, כשהוא חמוש במה שהוא מתפאר כהישגים פוליטיים וצבאיים - עמדה שלא תהיה שלמה אם המלחמה בעזה תימשך.
אבו אל-סבעה מציין כי דוחות ביטחון ישראליים אחרונים אישרו את חוסר האפשרות להשיג ניצחון צבאי מלא או להחזיר את האסירים בכוח. הוא מוסיף כי המשך המלחמה פירושו אבדות נוספות בקרב הצבא, כאשר מספר ההרוגים עולה ל-38 חיילים מאז חידוש הפעולות האחרונות.
הוא מציין כי ההתפתחויות המהירות בשטח מוכיחות כי ההתנגדות בעזה הצליחה לארגן מחדש את שורותיה ולהגביר את פעילותה למרות הנסיבות, מה שמחזק את אמונתם של מקבלי ההחלטות בישראל בצורך להרגיע את המצב בשטח באמצעות הפסקת אש חדשה.
אבו אל-סבעא מסביר כי המצב הפנימי בישראל דוחק כעת לסיום המלחמה, במיוחד לאחר שהאופוזיציה הישראלית הודיעה על נכונותה לספק רשת ביטחון לממשלת נתניהו, ולתת לו מרחב להתגבר על לחץ מצד שותפיו הקיצוניים יותר, כמו בן גביר וסמוטריץ'.
אבו אל-סבעא מסביר שטראמפ, בתורו, מבקש להציג את עצמו כ"איש שלום עולמי" עם שאיפות לפרס נובל לשלום, מה שגורם לו להוט לסיים במהירות את המלחמה בעזה כדי שיוכל להקדיש את עצמו לסוגיות בינלאומיות מורכבות יותר, ובראשן הסכסוך הכלכלי עם סין ומעקב אחר המצב בתוך ארצות הברית.