ההתנקשות באיסמעיל הנייה...התפתחות חשובה אך לא חד משמעית

אין ספק שרצח ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, הוא אירוע חשוב. הנייה הוביל את חמאס מאז 2017, אז נבחר לראשונה לנשיא, ולאחר מכן שוב ב-2021 כשנבחר בפעם השנייה.

עדיין מוקדם לקבוע את מידת ההשפעה של חיסולו על המלחמה ועל חמאס כתנועה, אך העיתוי שלה בעיצומה של המלחמה, ולאחר רצח בכיר חיזבאללה פואד שוכר בלבנון, וכן לסגנו של הנייה, שייח' סאלח אל-ערורי, לפני מספר חודשים, עשויה להיות השפעה מצטברת.

עלינו לזכור שהניה מעולם לא היה האיש הראשון בתנועה. בתולדות חמאס לא מצאנו אדם אחד שמחזיק בתפקיד יוקרתי ומקובל כגבוה מכולם, למעט אחמד יאסין. זה גם מסביר את אופי התנועה ואולי את סוד הישרדותה: החזקתה בבסיס עממי רחב מאוד וקבלת החלטות בסיסיות בהסכמה ובאחריות משותפת. חמאס ימצא במהירות תחליף להניה, וימשיך את דרכו תוך התאמה לצרכי השעה.

ראוי לציין שלאחר רצח השייח' אחמד יאסין חל תפנית שהובילה להשתתפות חמאס בבחירות 2006, בניגוד להתנגדותו להשתתפות בבחירות 1996. השאלה היא האם אירוע מסוג זה יכול להוביל , אחרי עשרה חודשים של מלחמה עקובה מדם, לדרך חשיבה חדשה בחמאס? עדיין מוקדם לומר זאת, וכל הערכה בעניין זה לפני שחרור החטופים וסיום המלחמה תהיה מוקדמת מדי. אבל כפי שציינו, חשובה גם ההשפעה המצטברת שיכולה להשפיע על ישראל בכיוון חיובי.

באשר לאיראן, רצח הנייה חושף את חולשותיה כמדינת חסות, שאינה מסוגלת להגן על בעלות בריתה שהיא מארחת, ואת חולשותיה המודיעיניות.