מותו של האמיר האב השייח' חמד בן ח'ליפה אל ת'אני: מסעו של מנהיג שהניח את יסודות הרנסנס המודרני של קטאר

מדינת קטאר והאומות הערביות והאסלאמיות נפרדו, ביום ראשון בבוקר, מהאמיר האב השייח' חמד בן ח'ליפה אל ת'אני, שהלך לעולמו בגיל 74. הדיוואן האמירי הקטארי הודיע על כך בהצהרה רשמית, בה ספד למנהיג ששמו נקשר לשינויים דרסטיים שהפכו את קטאר לגורם משמעותי במשוואה הבינלאומית.

המנוח נולד בעיר דוחא בתחילת שנת 1952, וגדל בסביבה שהסתמכה על משאבים מוגבלים לפני גילויי הגז הגדולים. הוא קיבל את השכלתו הראשונית בקטאר, ולאחר מכן הצטרף לאקדמיה הצבאית המלכותית 'סנדהרסט' בבריטניה, וסיים את לימודיו בשנת 1971, כדי לחזור למולדתו ולהתחיל את דרכו בבניית המוסד הצבאי הקטארי.

ב-31 במאי 1977, השייח' חמד הוכרז כיורש העצר ומונה לשר ההגנה, תקופה שבה הונחו היסודות הראשונים לפיתוח הכוחות המזוינים. חזונו התאפיין מלכתחילה ברצון לשינוי דרסטי ולהעביר את המדינה ממצב של תלות מסורתית לאופקים של מדינה מודרנית ומשולבת.

השייח' חמד קיבל את מושכות השלטון ב-27 ביוני 1995, כדי להתחיל שלב שתואר כ'הזינוק הגדול'. המדינה התמודדה באותה תקופה עם אתגרים כלכליים קשים וקופה כמעט ריקה, אך רצונו היה לנצל את משאבי הטבע באופן חסר תקדים כדי להבטיח את עתיד הדורות הבאים.

השייח' חמד נחשב למהנדס האמיתי של תעשיית הגז בקטאר, כאשר החליט להשקיע השקעה עצומה בשדה הצפון למרות הסיכונים הפיננסיים באותה עת. עד שנת 1996, קטאר החלה לייצא את משלוחי הגז הטבעי הנוזלי הראשונים, והפכה בתקופת שלטונו ליצואנית הגדולה ביותר של אנרגיה נקייה זו בעולם, מה שהביא לזרמים כספיים עצומים ששימשו לפיתוח.

התחייה בתקופת האמיר האב לא הייתה חומרית בלבד, אלא כללה בניית אדם ומוסדות, כאשר השיק את פרויקט 'עיר החינוך' שמשך את האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בעולם. כמו כן, בתקופת שלטונו פורסמה החוקה הקבועה הראשונה של המדינה בשנת 2003, מה שהניח את יסודות העבודה המוסדית וההשתתפות העממית בקבלת ההחלטות.

במישור הפוליטי, השייח' חמד אימץ מדיניות חוץ עצמאית ופעילה, שהפכה את דוחא למרכז לתיווך בינלאומי ופתרון סכסוכים. הוא שאף שקטאר תהיה שותפה פעילה על השולחן הבינלאומי, ולא רק נושא לדיון, מה שחיזק את נוכחותה בפורומים בינלאומיים ובארגונים עולמיים.

שמו של האמיר האב נקשר לתמיכה בסוגיות הערביות הצודקות, ובראשן הסוגיה הפלסטינית, כאשר היה בין המנהיגים הראשונים ששברו את המצור על רצועת עזה. כמו כן, לקטאר בתקופת שלטונו היה תפקיד מרכזי בשיקום דרום לבנון לאחר התוקפנות בשנת 2006, ובהגשת סיוע הומניטרי במשברים שונים.

שנות שלטונו ראו פריצה ספורטיבית ותרבותית חסרת תקדים, שהגיעה לשיאה בזכייה ההיסטורית של קטאר בזכות לארח את גמר גביע העולם 2022. הישג זה נחשב להמשך חזונו למקם את קטאר בלב תשומת הלב העולמית, ולשבור סטריאוטיפים על האזור הערבי ויכולותיו הארגוניות.

בצעד שתואר כהיסטורי וחסר תקדים באזור הערבי, השייח' חמד הודיע ב-25 ביוני 2013 על ויתורו על השלטון לבנו השייח' תמים בן חמד אל ת'אני. בנאום ההתפטרות הדגיש כי הגיע הזמן לפתוח את הדרך לדור חדש שיוביל את תהליך הבנייה ברוח צעירה וחזון מתחדש.

לאחר מסירת השלטון, נשא את התואר 'האמיר האב' ונשאר סמל לאומי שזכה לכבוד רב בתוך קטאר ומחוצה לה, כשהוא עוקב אחר תהליך הצמיחה שהחל. שנותיו האחרונות התאפיינו בשקט ונוכחות באירועים לאומיים גדולים, כשהוא צופה בפירות עמלו שהבשילו בכל התחומים.

חזונו של השייח' חמד התאפיין ביכולת לאזן בין מודרניות למסורת, כאשר שמר על הזהות הקטארית והערבית בצל הפתיחות העולמית. הוא שאף לאורך כל תקופת שלטונו להעלות את רמת ההכנסה של האזרח הקטארי להיות הגבוהה בעולם, תוך התמקדות באיכות החינוך והטיפול הרפואי.

מקורות מקורבים מאשרים כי המנוח האמין שהעושר צריך להיות אמצעי לשחרור לאומי ובניית רצון עצמאי, ולא רק מספרים בבנקים. זה מה שמסביר את העמדות הקטאריות הנועזות בתיקים אזוריים ובינלאומיים מורכבים, כאשר הדיאלוג והעדפת קול ההיגיון היו הגישה המקובלת.

עם מותו של השייח' חמד בן ח'ליפה אל ת'אני, נסגר דף מזהיר בהיסטוריה המודרנית של קטאר, אך השפעתו תישאר חרוטה במוסדות, בערים ובפרויקטים שבנה. זכרו יישאר קשור לדמות המנהיג שהעז לחלום והפך את המדבר למגדלור עולמי של גז, מדע וספורט.

הפרויקט הגדול של השייח' חמד היה שהאזור יהיה בלב העולם ולא בשוליו, שהעושר יהיה ברכה ולא קללה, ושקטאר תהיה בעלת החלטותיה וקולה העצמאי.