ועדת חקירה של האו"ם מאשימה את ישראל בביצוע רצח עם בעזה באמצעות התמקדות מכוונת בילדים

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקאת -23/6/2026

ועדת חקירה בינלאומית עצמאית של מועצת זכויות האדם של האו"ם הצהירה כי יש לה סיבות סבירות להאמין שישראל ביצעה מעשים המהווים רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה ברצועת עזה, באמצעות התמקדות מכוונת בילדים פלסטינים וגרימת מותם ופציעתם של מאות אלפים מהם.

הוועדה הבהירה, בדו"ח חדש שפורסם ביום שלישי, כי הרשויות הישראליות וכוחות הביטחון שלה "ביצעו בכוונה פעולות שהובילו למוות ולגרימת נזק פיזי ונפשי חמור למאות אלפי ילדים פלסטינים", וציינה כי ההרג נמשך גם לאחר הפסקת האש שהייתה בעזה בחודשים האחרונים.

הדו"ח הוסיף כי הוועדה הגיעה למסקנה שיש בסיס סביר להאמין כי פעולות אלו מהוות חלק מ"אסטרטגיה מכוונת להשמדת עתיד הפלסטינים בעזה באמצעות התמקדות בילדיהם", וקבעה כי מה שאירע אינו מוגבל להפרות בודדות, אלא נכלל בדפוס רחב ושיטתי של פרקטיקות המכוונות למבנה הדמוגרפי והחברתי של החברה הפלסטינית.

הדו"ח גם האשים את הכוחות הישראליים בביצוע פשעי מלחמה בגדה המערבית הכבושה, בנוסף להפרות המיוחסות להם ברצועת עזה, וציין כי ילדים היו בין הקבוצות שנפגעו ביותר מהפעולות הצבאיות המתמשכות.

משרד החוץ הישראלי דחה את הדו"ח מכל וכל, ותיאר את ממצאיו כ"בטלים ושקריים", וקבע כי הוא מהווה "מסמך תעמולה" חסר אמינות ואובייקטיביות, בעמדה המשקפת את המשך המחלוקת בין ישראל למנגנוני החקירה של האו"ם בנוגע למלחמה בעזה.

האשמות אלו מגיעות בהקשר של המלחמה שישראל פתחה ברצועת עזה בעקבות מתקפת השבעה באוקטובר 2023, שהובלה על ידי תנועת חמאס ופלגים פלסטינים אחרים נגד יישובים ואתרים צבאיים באזור עוטף עזה, והביאה למותם של כ-1200 בני אדם, בהם 391 חיילים, ולשביית 251 נוספים, על פי הגרסה הישראלית.

מאז, נהרגו לפחות 73,035 פלסטינים ברצועת עזה, בהם יותר מ-21,280 ילדים, על פי משרד הבריאות הפלסטיני בעזה. האו"ם וארגונים בינלאומיים רבים רואים במספרים אלו רמת אמינות גבוהה למרות הוויכוח הפוליטי המתמשך סביבם.

ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית לענייני השטחים הפלסטיניים הכבושים וישראל הוקמה בשנת 2021 בהחלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקור הפרות לכאורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ודיני זכויות האדם הבינלאומיים. למרות שהוועדה אינה מדברת רשמית בשם האו"ם, הדו"חות שלה זוכים לתשומת לב רחבה במוסדות בינלאומיים ובפורומים משפטיים מוסמכים.

דו"ח ועדת החקירה של האו"ם מהווה את הפרק האחרון בוויכוח המשפטי והפוליטי הגובר סביב אופי המלחמה הישראלית בעזה. בעוד שישראל מתמקדת בזכותה להגנה עצמית לאחר מתקפות השבעה באוקטובר, קולות בינלאומיים הולכים ומתרבים הרואים כי היקף האבדות האנושיות העצום, במיוחד בקרב ילדים, חורג מגבולות הפעולות הצבאיות המסורתיות ונכנס לתחום ההפרות החמורות של המשפט הבינלאומי. הדו"ח מקבל חשיבות מיוחדת מכיוון שהוא מקשר בין התמקדות בילדים לבין מושג רצח העם, תיאור בעל השלכות משפטיות ופוליטיות חמורות שעשויות להשפיע על מסלול האחריות הבינלאומית בעתיד.

הדו"ח מגיע בתקופה שבה ישראל נתונה ללחצים דיפלומטיים ומשפטיים גוברים מצד מוסדות בינלאומיים וארגוני זכויות אדם עולמיים. בחודשים האחרונים, גברו הקריאות לחקירות עצמאיות בנוגע להתמקדות באזרחים ובתשתיות אזרחיות, כולל בתי ספר, בתי חולים ומרכזי מחסה. ההתמקדות בילדים משקפת שינוי חשוב בשיח זכויות האדם הבינלאומי, שכן הדיון אינו מוגבל עוד למספר הקורבנות, אלא עוסק בהשפעות ארוכות הטווח של המלחמה על עתיד החברה הפלסטינית ויכולתה להתאושש ולבנות מחדש לאחר סיום הפעולות הצבאיות.

למרות הדחייה הישראלית המוחלטת של תוכן הדו"ח, השלכותיו עשויות לחרוג מהוויכוח הפוליטי והתקשורתי ולהשפיע על הדיונים המשפטיים המתנהלים בפני גופים שיפוטיים בינלאומיים. הדו"ח עשוי גם להוסיף תנופה לדרישות להפעלת לחץ נוסף על ישראל כדי להפסיק את הפעולות הצבאיות ולהבטיח הגנה על אזרחים. מנגד, תומכי ישראל רואים כי דו"חות מסוג זה מתעלמים ממורכבות הסכסוך ומתפקיד הקבוצות החמושות הפלסטיניות. בין שתי עמדות מנוגדות אלו, האזרחים הפלסטינים, ובמיוחד הילדים, נשארים הצד המשלם את המחיר הגבוה ביותר של המלחמה המתמשכת מזה כמעט שלוש שנים.