ארצות הברית ואיראן חתמו על מזכר הבנות ב-18 ביוני 2026, ולמרות שהטקסטים הרשמיים שלו לא הזכירו את רצועת עזה, הסוגיה הפלסטינית נותרה הכוח המניע הנסתר מאחורי מסלולי המשא ומתן. הסכם זה מגיע בתקופה שבה המאמצים האמריקאים והישראלים המוצהרים להפיל את המשטר האיראני או לחסל לחלוטין את תיק הגרעין שלו נכשלו, מה שהוביל למצב של תסכול בחוגים הפוליטיים הישראליים.
המשטר הפוליטי האיראני הוכיח יכולת גבוהה של לכידות ויעילות למרות הפגיעות החוזרות ונשנות במנהיגיו הצבאיים והפוליטיים ובתשתיותיו. טהראן הצליחה לפצות על יכולותיה הטילים והימיות, ואף כפתה על הצד האמריקאי תנאים המביאים לסיום מצב המצור הכלכלי ופותחים את הדלת לייצוא נפט בחופשיות מלאה, מה שמחזק את מעמדה כשחקן אזורי שלא ניתן להתעלם ממנו.
המזכר כולל התחייבות אמריקאית לספק לפחות 300 מיליארד דולר לשיקום איראן בשיתוף פעולה עם שותפים אזוריים, בנוסף לשחרור נכסים מוקפאים. שינוי כלכלי זה ישחרר את טהראן מלחצים חיצוניים, ויספק לה עודף כספי שעשוי להיות מופנה לחיזוק רשת בעלות בריתה באזור, ובראשם ההתנגדות הפלסטינית.
איראן קישרה באופן הדוק בין הפסקת המלחמה בשטחיה לבין הפסקת ההסלמה בחזית הלבנונית, מה שמהווה הכרה אמריקאית מרומזת בתפקיד האזורי של איראן. מנגד, טהראן לא הציגה התחייבויות חדשות אמיתיות בנוגע לתיק הגרעין שלה או למצר הורמוז, והותירה את הפרטים הטכניים למשא ומתן עתידי שיתקיים במהלך שישים הימים הקרובים.
מצב של זעם שורר בתוך הישות הישראלית, כאשר האופוזיציה והקואליציה השלטת ראו במה שקרה כישלון אסטרטגי מהדהד של מדיניות בנימין נתניהו. הדרישות להתפטרות נתניהו מתגברות לאחר שההרפתקה הצבאית שלו נכשלה בהשגת יעדיה, ואף הובילה לבידוד בינלאומי גובר של הכיבוש על רקע המשך פשעי רצח העם.
ההשלכות האפשריות על רצועת עזה נעות בין שני תרחישים מנוגדים: הראשון חושש מירידה בעדיפות פלסטין באג'נדה האיראנית לטובת פרויקטים של פיתוח פנימי. גישה זו מניחה כי מעורבות איראן במערכת היציבות האזורית עשויה לדחוף אותה לצמצם את תמיכתה הצבאית בהתנגדות, מה שיפנה מקום להתבודדות ישראלית בתיק הפלסטיני.
התרחיש השני, לעומת זאת, רואה כי התעצמות כוחה של איראן וכישלון פרויקט 'המזרח התיכון החדש' יחזקו את מעמד ההתנגדות כקו הגנה ראשון נגד הפרויקט הציוני. על פי תפיסה זו, שיפור המצב הכלכלי האיראני יגביר את יכולתה לתמוך בבעלות בריתה, במיוחד לאחר שטהראן הבינה כי עימות ישיר עם הכיבוש הפך למציאות בלתי נמנעת.
מקורות דיווחו כי לחצים אמריקאים אינטנסיביים הצליחו לאחרונה למנוע מתקפה ישראלית קרובה שנועדה לפלוש לשארית האזורים ברצועת עזה. לחץ זה מגיע במסגרת ניסיונות ממשל טראמפ להצליח במזכר ההבנות עם איראן ולהעביר את פרויקט 'מועצת השלום' בעזה, הרחק מהסלמה צבאית כוללת.
נתניהו מנסה כעת לרוץ נגד הזמן כדי להשיג כל הישג צבאי לפני הבחירות הישראליות הבאות, אך סקרי דעת הקהל מצביעים על ירידה משמעותית בפופולריות שלו. משקיפים רואים כי כל ממשלה ישראלית עתידית עשויה להיות מציאותית יותר בהתמודדות עם העובדות בשטח, כדי למנוע עימות ישיר עם המגמות האמריקאיות החדשות באזור.
התיווך הקטרי, העומאני והפקיסטני מילא תפקיד מכריע בקירוב עמדות בין וושינגטון לטהראן, ועל כך שיבח הנשיא טראמפ במהלך פסגת ה-G7. תפקיד מתווך זה משקף רצון אזורי להפחית את ההסלמה ולמנוע מלחמה כוללת שהייתה פוגעת באספקת האנרגיה העולמית ובביטחון נתיבי המים.
הצלחת איראן בכפיית הפסקת אש בלבנון כחלק מההבנות שולחת איתות חזק לכיבוש כי חזיתות ההתנגדות עדיין קשורות זו לזו. קשר זה מחליש את יכולתה של ישראל לכפות את תנאיה בעזה, שכן תל אביב מבינה כי כל הסלמה בלתי מחושבת עלולה להצית מחדש את החזית הצפונית באופן מיידי.
בטווח הקצר, טהראן עשויה לנטות להעדיף מצב של רגיעה כדי להבטיח את יישום סעיפי מזכר ההבנות ולנצל את הסרת הסנקציות הכלכליות. עם זאת, אין זה אומר ויתור על העקרונות הפוליטיים כלפי ירושלים ופלסטין, אלא עשויה להיות תמרון אסטרטגי לארגון מחדש של הקלפים והכוחות מול ההגמוניה הישראלית.
האזור עובר תהליך של התארגנות מחדש, כאשר כמה מדינות ערביות החלו לבחון מחדש את כדאיות הברית עם ישראל על רקע הסיכונים הגוברים של ההתפשטות הציונית. שינוי זה עשוי ליצור בסיסים משותפים חדשים בין הכוחות האזוריים לבין ההתנגדות הפלסטינית, מה שיחזיר את מעמדה של הסוגיה הפלסטינית כמרכז היציבות במזרח התיכון.
לסיכום, סיכוני ההסלמה נותרים קיימים על רקע קיומה של ממשלת ימין קיצונית בישראל המנסה לסכל כל התקרבות אמריקאית-איראנית. עם זאת, העובדות החדשות בשטח מצביעות על כך שזמן ההתבודדות הישראלית באזור חלף, וכי עזה תישאר הגורם הקשה בכל משוואה אזורית עתידית.
כישלון היעדים האמריקאים והישראלים בהפלת המשטר האיראני הרחיק את וושינגטון ותל אביב והותיר אותן מתוסכלות יותר מהאפשרות להגשים את אסטרטגיית המזרח התיכון החדש.
שתף את דעתך
מזכר ההבנות האמריקאי-איראני: עזה בלב החישובים האזוריים המורכבים