טהראן ממתינה לחתימת הסכם עם וושינגטון: אתגרי האחדות הפנימית והשלכות הסוגיה הגרעינית

הצעדים הדיפלומטיים בין טהראן לוושינגטון מואצים בעקבות ההכרזה על מזכר הבנות שמטרתו לסיים את מצב המתיחות הצבאית ולפתוח שלב חדש של הבנות פוליטיות. מאפייני העמדה הרשמית האיראנית החלו להתבהר יותר, כאשר ההנהגה האיראנית מתמקדת כעת בצורך לשמור על אחדות החזית הפנימית כדי להתמודד עם האתגרים שעלולים להיווצר מההשלכות הקרובות.

בהקשר זה, נשיא איראן, מסעוד פזשקיאן, הדגיש במהלך פגישה מורחבת עם מנהיגי תקשורת מקומיים כי השלב הנוכחי דורש אחדות דעים והימנעות מפיצולים. פזשקיאן הבהיר כי ההחלטות הגדולות הנוגעות לביטחון הלאומי ולסוגיות מלחמה ושלום נתונות לפיקוח ישיר של המנהיג העליון והמועצה העליונה לביטחון לאומי, והן מחייבות את כל הצדדים הפוליטיים.

קריאות אלו לאחדות מגיעות על רקע קולות אופוזיציה פנימיים, כאשר בכמה ערים איראניות נערכו הפגנות שהעלו סיסמאות הדוחות את סעיפי מזכר ההבנות עם ארצות הברית. הביקורת הופנתה כלפי אישים בולטים במדינה, ביניהם שר החוץ עבאס עראקצ'י ויושב ראש הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, מה שמשקף מצב של ויכוח פוליטי סביב כדאיות ההסכם.

מצדן, החוגים הרשמיים בטהראן רואים במזכר זה פרי פוליטי של מה שהם מתארים כהישגים בשטח שהושגו במהלך תקופת ההסלמה האחרונה. הרשויות סבורות כי היעדים האסטרטגיים חרגו מהעימות הצבאי הישיר והגיעו לכדי כפיית מציאות חדשה המבטיחה את האינטרסים החיוניים של איראן באזור ובנתיבי המים הבינלאומיים שלה.

מקורות יודעי דבר מצביעים על כך שההסכם כולל סעיפים מהותיים הנוגעים להפעלה מחדש מלאה של הנמלים האיראניים והסרת ההגבלות שהוטלו עליהם, בנוסף להבטחת חופש השיט במצר הורמוז. טהראן רואה בצעדים אלה ביסוס של משוואה ביטחונית חדשה המשתרעת מהזירה הלבנונית ועד באב אל-מנדב, מה שמחזק את השפעתה האזורית.

ציר הזמן ליישום ההבנות מתחלק לשני שלבים עיקריים, כאשר השלב הראשון מתמקד בהיבטים הפרוצדורליים והביטחוניים הדחופים. שלב זה כולל ייצוב הפסקת האש בכל החזיתות הבוערות, והתחלת צעדים לבניית אמון בין הצדדים החתומים כדי להבטיח את המשך השקט בשטח.

השלב השני, מתואר כמורכב ורגיש ביותר, שכן הוא נוגע ישירות לפרטי הסוגיה הגרעינית האיראנית השנויה במחלוקת. המשא ומתן בשלב זה יעסוק ברמות העשרת האורניום, היקף המלאי הקיים בטהראן, בנוסף לקביעת גורלם של מספר הצנטריפוגות הפועלות במתקנים הגרעיניים.

טהראן עומדת על דרישות תקיפות הנוגעות לצורך בהסרה מקיפה של כל צורות הסנקציות האמריקאיות, בין אם ראשוניות או משניות, בנוסף לסנקציות הבינלאומיות שהופעלו מחדש. מקורות איראניים מדגישים כי כל הסכם סופי חייב לספק ערבויות העולות על אלו שנקבעו בהסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015.

בנוגע להיבט הטכני, איראן דוחה באופן מוחלט כל הצעות שמטרתן לפרק את התשתית הגרעינית שלה, ומדגישה את זכותה הלגיטימית להחזיק בטכנולוגיית העשרה למטרות שלום. צפוי כי נקודות אלו יחוו סבבי משא ומתן קשים וארוכים בין מומחים משני הצדדים בבירות אירופה.

במישור המהלכים הדיפלומטיים, דיווחים חשפו אפשרות לקיום פגישות מקדימות בבירת קטאר, דוחא, בין נציגים מוושינגטון ומטהראן לפני טקס החתימה הרשמי. סביר להניח כי פגישות אלו ילוו בסבב משא ומתן טכני מורחב בעיר ז'נבה שבשוויץ כדי להניח את הנגיעות האחרונות על מנגנוני היישום של ההסכם המקיף.

ההחלטות הגורליות הקשורות למלחמה ושלום מתקבלות באמצעות המוסדות הרלוונטיים, ובראשם המועצה העליונה לביטחון לאומי והמנהיג העליון, מה שמחייב ציות להן למרות חילוקי הדעות.