שינויים בדעת הקהל הבריטית כלפי ה'ברקזיט' ורצח התינוק סם מזעזע את מצפון הכיבוש

הוויכוח הפוליטי בבריטניה סביב כדאיות הנסיגה מהאיחוד האירופי שב ועלה בעוצמה, כאשר הפוליטיקאי השמרן הבולט מייקל הייזלטין קרא לבחינה מקיפה של החלטת ה'ברקזיט'. סגן ראש הממשלה לשעבר האשים את מנהיגי קמפיין היציאה בהצגת הבטחות שווא ומטעות לבוחרים, וציין כי המציאות הכלכלית והפוליטית הוכיחה את כישלון המגמות הללו לאחר שנים של יישום רשמי.

קריאות מתגברות אלו מבוססות על שינויים מוחשיים במצב הרוח הציבורי הבריטי, כאשר סקרי דעת קהל עדכניים הראו עלייה בספקנות לגבי היתרונות שקודמו על ידי תומכי ההיפרדות. משקיפים רואים כי בריטניה, שעזבה רשמית את הגוש בתחילת 2020, סובלת כעת מהשלכות הבידוד הכלכלי שלא צפויה הייתה בהיקף כזה בקרב פלח רחב של המצביעים.

בהתפתחות בולטת שהתרחשה במאי 2026, תיאר שר הבריאות לשעבר, ווס סטריטינג, את החלטת היציאה כ'טעות קטסטרופלית' שיש לתקן באמצעות חזרה לחיק האירופי. תפיסה זו התחזקה על ידי תוצאות סקר של מכון 'יוגוב' באפריל האחרון, שחשף כי 63% מהאזרחים דורשים הידוק קשרים עם בריסל, בעוד 55% תומכים בחזרה מלאה לחברות באיחוד.

בנושא אחר, דיווחים תקשורתיים שפכו אור על פשע מזעזע שבוצע על ידי כוחות הכיבוש הישראלי בגדה המערבית, שהביא למותו של התינוק סם אבו הייכל בן השבעה חודשים. האירוע, שהתרחש בשכונת תל רומיידה בעיר חברון, עורר גל של זעם לאחר חשיפת פרטי הירי האקראי על משפחה פלסטינית בתוך רכבה.

ארגון זכויות האדם 'בצלם' תיעד באמצעות סרטונים את הרגעים הקשים שלאחר הירי, כאשר אבי התינוק, פהד אבו הייכל, נראה מנסה נואשות להציל את בנו הפצוע מקליע בראשו. הארגון אישר כי המכונית האטה בתגובה לפקודות החיילים ולא היוותה כל איום ביטחוני, מה שהופך את הירי בה לפשע הוצאה להורג בשטח ברור לחלוטין.

מקורות עיתונאיים ציינו כי פשע זה יצר סדק במצב ההכחשה שבו שרוי החברה הישראלית כלפי מעשי צבאה בשטחים הכבושים. למרות שהעניין הישראלי בזוועות המבוצעות בעזה ובגדה עדיין קטן, אכזריות רצח התינוק סם אילצה כמה כלי תקשורת עבריים לעסוק באלימות החיילים והמתנחלים באופן גלוי יותר.

אנליסטים רואים כי הופעת עובדות אלו עשויה לסמן תחילתה של נסיגה מוגבלת במדיניות ההעלמה עין מפשעים יומיומיים, אך הם מפקפקים ביכולת של הלם זה לחולל שינוי מבני בתפיסה הצבאית הישראלית. האירוע, שהתרחש ב-5 ביוני הנוכחי, מצטרף לרשימה ארוכה של הפרות שעוברות לעיתים קרובות ללא דין וחשבון אמיתי לעבריינים.

בהקשר של מלחמות מתמשכות, דיווחים צרפתיים חשפו טרגדיה אנושית העומדת בפני הצבא האוקראיני, כאשר מספר החיילים קטועי הגפיים עלה לכ-120 אלף חיילים. מספרים מזעזעים אלו משקפים את המחיר האנושי הכבד של הסכסוך עם רוסיה, ומטילים לחצים עצומים על המערכת הרפואית והחברתית באוקראינה לשיקום פצועים אלו.

עמותות רפואיות באוקראינה שואפות לחדש שיטות טיפול המבוססות על ספורט, כמו טיפוס, כדי לעזור לחיילים להסתגל לגפיהם התותבות החדשות. יוזמות אלו נועדו לספק תמיכה פסיכולוגית ופיזית לקטועי הגפיים, בניסיון לשלבם מחדש בחברה לאחר שהמלחמה שינתה את מסלול חייהם באופן קיצוני וקבוע.

בנוגע לתיק פירוק הקולוניאליזם, ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו החלה בפעולות דיפלומטיות אינטנסיביות להשבת ארכיוניה ההיסטוריים מבלגיה. קינשאסה דורשת לקבל מפות ומסמכים סודיים הנוגעים לשדות העושר המינרלי שנסקרו ונשדדו בתקופת הקולוניאליזם הבלגי, ואשר עדיין שמורים במוזיאונים בבריסל.

שר המכרות הקונגולי קיים פגישות עם גורמים אירופיים כדי לדרוש דיגיטציה של מסמכים אלו ומסירתם הרשמית, בטענה שמידע זה הוא זכות ריבונית של העם הקונגולי. צעד זה מגיע במסגרת מאמצי מדינות אפריקה להחזיר את השליטה על משאביהן הטבעיים ולהבין את ההיסטוריה הכלכלית שלהן שעיצבו המעצמות הקולוניאליות.

שורשי סוגיה זו נעוצים בוועידת ברלין בשנת 1884, שזומנה על ידי המנהיג הגרמני ביסמרק לחלוקת היבשת האפריקאית בין המעצמות האירופיות הגדולות. ועידה זו אישרה את השתלטות המלך ליאופולד השני על קונגו, שהפך את המדינה לרכוש פרטי תחת מסווה של עבודה הומניטרית ומיסיונרית לכאורה.

תקופה היסטורית זו הובילה לניצול עצום של עושר קונגו, כאשר המלך הבלגי השתמש בטיעונים לאומיים וכלכליים כדי להצדיק את קולוניזציה של שטחים עצומים העולים על שטח בלגיה פי עשרות מונים. כיום, קונגו שואפת לסגור דף זה באמצעות השבת מסמכיה המתעדים את היקף השוד המאורגן שאליו נחשפו אדמותיה.

תיקים בינלאומיים אלו משתלבים יחד כדי לצייר תמונה של עולם המתמודד עם השלכות החלטותיו בעבר, בין אם הן נוגעות לקולוניאליזם ישן או לבריתות פוליטיות מודרניות כמו הברקזיט. ובעוד עמים מחפשים צדק ואמת, פשעי השטח בפלסטין נשארים תזכורת מתמדת לצורך בהתערבות בינלאומית כדי להגן על אזרחים מפני מכונת המלחמה והכיבוש.

ההקלטות המצולמות מתעדות חייל ישראלי יורה על רכב המשפחה בזמן שהאט כדי לעצור, והרכב לא היווה כל סכנה ברגע הירי.