מפלגת 'הדמוקרטים': האם ברית השמאל הציוני תצליח לסיים את עידן נתניהו?

הזירה הפוליטית הישראלית עדה לשינוי חדש עם עלייתה של מפלגת 'הדמוקרטים', שנולדה מתוך ברית של כוחות שמאל היסטוריים, בראשות מפלגות 'מרצ' ו'העבודה'. את ההרכב החדש מוביל סגן הרמטכ"ל לשעבר, יאיר גולן, בהשתתפות דמויות בולטות כמו מרב מיכאלי והרב גלעד קריב, במאמץ רציני לשקם את מחנה השמאל הציוני.

המפלגה מציגה את עצמה כחלופה ליברלית וחילונית שמטרתה להגן על המוסדות הדמוקרטיים ועל עצמאות מערכת המשפט מול התיקונים שמקדמת הממשלה הנוכחית. בשיח הפוליטי שלה, היא מתמקדת גם בהתמודדות עם השפעת המפלגות הדתיות הקיצוניות, ומכריזה על התנגדותה המפורשת לאלימות המתנחלים ועל קריאתה להסדר מדיני המבוסס על עקרון פתרון שתי המדינות.

משקיפים סבורים כי המפלגה עשויה להפוך לגורם משמעותי בכל קואליציה עתידית שמטרתה להפיל את בנימין נתניהו, במיוחד אם תצליח להחזיר לעצמה את הבסיס העממי שאבד לשמאל בעשור האחרון. עם זאת, הסיכויים לחזור למרכז הבמה רצופים באתגרים, לאור ההסטה המתמשכת של החברה הישראלית ימינה, לכיוון הימין הלאומי והדתי.

שמו של הרב גלעד קריב בולט כאחד המנהיגים בברית זו, בהיותו הרב הלא-אורתודוקסי הראשון שהגיע לכנסת, שם הוביל במשך שנים את התנועה הרפורמית בישראל. קריב נודע בפעילותו הפרלמנטרית האינטנסיבית בוועדות החוקה והביטחון הלאומי, והיה קול בולט במחאות העממיות נגד מדיניות הממשלה הימנית.

קריב מילא תפקיד מרכזי במיזוג מפלגות העבודה ומרצ, והדגיש את הצורך לאחד את הכוחות הליברליים כדי למנוע פיצול קולות כפי שקרה בבחירות הקודמות. חזונו הפוליטי מתמקד בצורך לחדש את תהליך השלום עם הפלסטינים במסגרת אזורית, תוך שמירה על זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בו-זמנית.

מקורות דיווחו כי כוחה של הברית החדשה שואב את מומנטום מדמותו של יאיר גולן, שמעמדו ברחוב הישראלי התחזק לאחר אירועי השבעה באוקטובר. גולן נתפס כמנהיג צבאי שטח שהצליח לשלב ניסיון ביטחוני עם חזון פוליטי ליברלי, מה שהופך אותו לאטרקטיבי עבור מגזרים רחבים של בוחרים המחפשים חלופה חזקה.

סקרים מצביעים על כך שמפלגת 'הדמוקרטים' עשויה לזכות בכ-10 מנדטים בכנסת הבאה, מה שמהווה איום ישיר על יכולתו של מחנה הימין להקים ממשלה יציבה. למרות שהליכוד עשוי להישאר המפלגה הגדולה ביותר, צמיחתה של ברית זו מצמצמת את האפשרויות העומדות בפני נתניהו להישאר בשלטון לפרק זמן ארוך יותר.

עם זאת, חלק מהאנליסטים מפקפקים ביכולתה של הברית לחולל שינוי מהותי במדיניות החוץ הישראלית, במיוחד בכל הנוגע לסכסוך עם הפלסטינים. ההתמקדות העיקרית של המפלגה היא במשברים פנימיים ובהפלת נתניהו, מבלי להציג חזון מקיף או שונה לחלוטין מהתפיסות הביטחוניות המסורתיות שאומצו על ידי הממסד הצבאי.

עמדותיהם של חלק ממנהיגי המפלגה כלפי ההתנחלויות ואלימות המתנחלים בגדה המערבית נובעות מההכרה כי פרקטיקות אלו פוגעות במעמדה הבינלאומי של ישראל ובתדמיתה כמדינת חוק. אך ביקורות אלו אינן מעידות בהכרח על מעבר לשמאל אוניברסלי, אלא הן ניסיון להציג מחדש את 'הציונות הליברלית' שעליה הוקמה המדינה בעשורים הראשונים שלה.

מצד שני, חוקרים לענייני ישראל סבורים כי המונח 'חזרת השמאל' דורש דיוק, שכן זרם זה נסוג ממרכזי קבלת ההחלטות מאז כישלון ועידת קמפ דייוויד בשנת 2000. הברית הנוכחית אינה בהכרח חזרה לעקרונות האידיאולוגיים הישנים, אלא 'מיקום מחדש' פוליטי הנכפה על ידי הצורך בהישרדות אלקטורלית ואיחוד השורות נגד הימין הקיצוני.

נאומו של יאיר גולן מתמקד באופן אינטנסיבי בסוגיות ביטחוניות, מה שהופך אותו למקובל על פלחי 'המרכז' הפוליטי החוששים מחולשת הביצועים הממשלתיים בניהול מלחמות. גישה זו מעניקה למפלגה גוון ביטחוני שעשוי לתרום להסרת שטיח 'הביטחון' שבו השתמשו נתניהו ובני בריתו בימין הלאומי במשך זמן רב.

למרות העליונות שמראים הסקרים לטובת האופוזיציה, המעניקים לה כ-61 מנדטים, נתניהו עדיין מחזיק בקלפים לתמרון פוליטי. ראש הממשלה הנוכחי עשוי לנקוט בתרחישים כמו הרחבת היקף המלחמה כדי להכריז על מצב חירום ולדחות את הבחירות, או לנסות לפצל את שורות האופוזיציה על ידי צירוף מפלגות ממנה לקואליציה שלו.

האתגר הגדול ביותר העומד בפני מפלגת 'הדמוקרטים' הוא שמירה על לכידותה של ברית שברירית זו בין זרמים שונים בתוך השמאל והמרכז הליברלי. ההיסטוריה הפוליטית הישראלית מלאה בבריתות שהוקמו לפני הבחירות ולאחר מכן התפרקו ברגע שנכנסו למשא ומתן על הקמת ממשלה או התמודדו עם משברים ביטחוניים גדולים.

בסופו של דבר, הופעתה של מפלגה זו מייצגת ניסיון אחרון להציל את מה שנותר ממורשת מפלגת העבודה ומרצ מהיעלמות פוליטית מוחלטת. בין אם תצליח להפיל את נתניהו ובין אם לאו, קיומה ללא ספק יעלה מחדש את סוגיות הזהות, הדמוקרטיה והסכסוך לשולחן הדיון הציבורי בישראל באופן חריף יותר.

הברית החדשה מייצגת ניסיון לבנות מחדש את מחנה השמאל הציוני הליברלי לאחר שנים של נסיגה והצטמקות.