מאבק המנהיגות בקהילת 'איסמעיל אגא' הטורקית: טענותיו של 'ג'בלי אחמד' מעוררות מחלוקת רחבה

הדיונים בקרב החוגים האסלאמיים הטורקיים התלהטו בימים האחרונים, בעקבות הצהרות שנויות במחלוקת של המטיף הסופי המפורסם אחמד מחמוד אונלו, המכונה 'ג'בלי אחמד'. אונלו טען באחת מהרצאותיו כי יחסיו עם שייח' קהילת איסמעיל אגא הנקשבנדית המנוח, מחמוד אוסטא עות'מאן אוגלו, עדיין נמשכים למרות מותו לפני שנתיים.

המטיף הטורקי טען כי השייח' המנוח, הידוע בכינויו 'מחמוד אפנדי', לא מת במובן האמיתי אלא הוא 'חי ומתפרנס בקברו', וכי הוא מתקשר עמו באופן קבוע כדי לקבל הנחיות ופקודות. על פי טענות אלו, השייח' המנוח עדיין מנהל את ענייני הקהילה וחסידיה באמצעות 'ג'בלי אחמד' באופן אישי, מה שעורר גל של גינויים נרחבים.

התפתחויות אלו מגיעות לאחר דרך ארוכה של 'ג'בלי אחמד' בתוך קהילת איסמעיל אגא, שהסתיימה בהיפרדותו ממנה לאחר מותו של מחמוד אפנדי ביוני 2022. המטיף הקים ישות חדשה במאי 2024 בשם 'קהילת ח'דרה אל-מג'דד מחמוד אפנדי', וסירב להכיר בהנהגה החדשה שנבחרה על ידי בכירי הקהילה.

משקיפים רואים כי טענות אלו נועדו במהותן להשיג לגיטימציה דתית שתאפשר לו למשוך את חברי קהילת איסמעיל אגא, הנחשבת לאחד הכוחות הדתיים הגדולים בטורקיה. המאבק על המנהיגות אינו רק מחלוקת הלכתית, אלא קשור למעמדה של הקהילה ולהשפעתה הרוחנית והחברתית העמוקה בחברה הטורקית.

מצדה, קהילת איסמעיל אגא מיהרה לפרסם הודעה רשמית חריפה, שבה הדגישה כי הטענה שהשייח' מנהל את ענייני הקהילה מקברו היא סטייה מעקרונות האמונה. הקהילה הבהירה כי טענות כאלה מתנגשות עם עקרונות הסופיות הנכונה ועם דרך אנשי הסונה והקהילה, והזהירה מפני היגררות אחר רעיונות אלו.

התגובה לא נעצרה בקהילה בלבד, אלא התרחבה לכלול אקדמאים ומטיפים שדחו את טענותיו של 'ג'בלי אחמד' וראו בהן שקריות וחסרות בסיס בדת האסלאם. מנגד, המטיף התמודד עם מבקריו בהאשמות של 'והאביות', למרות שרוב מתנגדיו משתייכים למד'הב החנפי ולעקרונות המאטורידיה המגנים על הסופיות.

בהקשר של אזהרות מדעיות, פרופסור מהמט עלי בויק קארה, מרצה למד'הבים אסלאמיים באוניברסיטת מרמרה, השווה את דרכו של 'ג'בלי אחמד' לכתות הבאטיניות והקאדיאניות. בויק קארה הזהיר כי מגמות כאלה עלולות לכוון להרחיק מוסלמים מענייניהם הגורליים ומהג'יהאד בתקופה שבה האזור עובר תנאים פוליטיים וביטחוניים רגישים.

פילוגים אלו משקפים תופעה חוזרת ונשנית בדרכים הסופיות הטורקיות, שבהן לעיתים קרובות מתעוררים מאבקים חריפים על ההנהגה לאחר מות השייח'ים המייסדים. אנליסטים מציינים כי קבוצות אלו מחזיקות לעיתים בהשקעות כלכליות וכוח פיננסי ניכר, מה שהופך את תפקיד 'השייח'' למטרה עבור שואפי השפעה חומרית ומוסרית.

השלכות המאבק הזה אינן מוגבלות להיבט הדתי, אלא מתרחבות להטיל צל על הזירה הפוליטית הטורקית המורכבת. הקבוצות הגדולות מהוות 'מאגרי קולות' אלקטורליים שפוליטיקאים שואפים למשוך, לאור יכולתם של שייח'יהן לכוון מאות אלפי בוחרים לעבר מועמדים ספציפיים בבחירות.

דיווחים מצביעים על כך שחלק מהקבוצות נכנסות למשא ומתן ישיר עם מפלגות פוליטיות כדי להשיג הטבות או למנות נציגים מטעמן לפרלמנט. במקרה של קהילת איסמעיל אגא, היא נחשבת לתומכת מסורתית של 'ברית העם' בהנהגת מפלגת הצדק והפיתוח השלטת בראשות רג'פ טאיפ ארדואן.

בצעד בולט, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן קיבל את המטיף 'ג'בלי אחמד' ביום שישי האחרון במשרדו בארמון דולמאבהצ'ה באיסטנבול. המטיף פרסם תמונות מהפגישה בחשבונותיו הרשמיים, והביע את תמיכתו בנשיא, מה שעורר שאלות לגבי משמעות העיתוי לאור המחלוקות הקיימות.

למרות שלא פורסמה הודעה רשמית מנשיאות טורקיה לגבי תוכן הפגישה, הדלפות ממקורבים הצביעו על אפשרות של אזהרות שהופנו למטיף. השערות אלו טוענות כי הנשיא אולי הביע אי נוחות מההצהרות האחרונות המעוררות בלבול בשורות האסלאמיות התומכות בממשלה, ודרש ממנו לרסן את שיח הדתי שלו.

הדרישות בתוך טורקיה גוברות לגבי הצורך בהתערבות נשיאות הדתות (דיאנט) כדי להבהיר את העמדה ההלכתית בנוגע לאמונות אלו, שחלקן מתוארות כ'סוטות'. מבקרים סבורים כי הסתפקות באזהרות מאחורי דלתיים סגורות אינה מספיקה כדי להגן על החברה מפני רעיונות שעלולים להטעות את פשוטי העם.

המאבק בתוך מסדרונות הקהילות הסופיות בטורקיה צפוי לעוד אינטראקציות, במיוחד עם התקרבות כל אירוע פוליטי עתידי. השילוב בין נאמנות רוחנית לאינטרסים פוליטיים הופך את סוגיית 'ג'בלי אחמד' וקהילת איסמעיל אגא למבחן ליכולתה של המדינה לשלוט בזירה הדתית ולמנוע ניצול שלה במאבקי כוח.

הטענה שהשייח' המנוח מנהל את ענייני הקהילה מקברו סותרת את עקרונות אמונת אנשי הסונה ואת עקרונות הסופיות.