צבא ישראל מכיר בהסלמה בטרור המתנחלים בגדה המערבית.

הצבא הישראלי הודה בעלייה חדה בטרור המתנחלים בגדה המערבית הכבושה. נתוניו הראו עלייה של 30% ב"פשעים לאומניים" שבוצעו על ידי יהודים בגדה המערבית הכבושה במהלך המחצית הראשונה של 2025, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

על פי נתוני הכיבוש הישראלי שדווחו על ידי רדיו צה"ל, נרשמו 414 פיגועי טרור שבוצעו על ידי מתנחלים מתחילת השנה, בהשוואה ל-318 בתקופה המקבילה בשנת 2024, ו-679 פיגועים בשנה שעברה כולה.

התקפות אלה כוללות הצתה, גרפיטי גזעני, יידויי אבנים, תקיפות פיזיות וונדליזם. קצין בכיר בצבא אישר כי "העלייה אינה מוגבלת למספר בלבד, אלא כוללת גם את חומרת האירועים", שהפכו לאלימים וקיצוניים יותר.

פרסום נתונים אלה מגיע בעקבות פיגועים אלימים שבוצעו על ידי מתנחלים וחברי "נוער הגבעה" בסוף השבוע האחרון באזור רמאללה, כנגד חיילים ישראלים, כך על פי דיווחים של גלי צה"ל וידיעות אחרונות ביום ראשון.

פרטי האירוע, על פי דיווח הצבא, כוללים קבוצות מתנחלים שניסו לדרוס חיילים, תקיפתם, חנקת אחד מהם, השחתת כלי רכב צבאיים, הצתת בניין משטרה באזור, כתיבת סיסמאות "נקמה" על הבניין וניקוב צמיגי ניידות משטרה.

"האירועים הללו חצו את כל הקווים האדומים", אמר קצין בכיר לגלי צה"ל, והזהיר כי הם "עלולים להצית גל אלימות ארוך טווח בגדה המערבית".

למרות שהצבא טוען כי כוחותיו "פעלו באיפוק והגבילו את עצמם לאמצעים לפיזור הפגנות, כולל ירי אזהרה באוויר", הנרטיב הרשמי ספג קמפיין של ספקנות מצד מנהיגים בימין הישראלי.

שר האוצר וחבר הקבינט בצלאל סמוטריץ' סבר כי "הירי החי המופנה לעבר יהודים הוא עבירה חמורה המחייבת חקירה יסודית ומסקנות פרטניות", למרות טענת הצבא כי "לא בוצעה ירי חי לעבר מתנחלים במקום".

החקירה הראשונית של הצבא הראתה כי "כוחות חטיבת המילואים לא ירו אש חיה", אך הצביעה על כך שייתכן שילד בן 14 נפצע במקום אחר, שם "גברים רעולי פנים יידו אבנים לעבר רכב צבאי, וחיילים הגיבו בירי שלוש יריות אזהרה באוויר".

לעומת זאת, מפקד גדוד המילואים (7114), אלוף משנה במילואים (ג'), מתח ביקורת על הגורמים הפוליטיים שמנסים לבקר את הצבא ולספק כיסוי פוליטי לפיגועים. הוא אמר ל"ידיעות אחרונות": "נפגענו באבנים, צעיר תקף אותי באופן אישי, ראינו אותם חונקים חייל, תוקפים רכב, מנקבים צמיגים של כלי רכב ומאיימים עלינו במוות".

הוא ציין כי הדיון עסק במתנחלים המעורבים בפיגוע בכפר כפר מאליק הסמוך לרמאללה, וטען כי "90% מזמנו של הגדוד כיום מוקדש למניעת מעשי אלימות מצד נוער הגבעות", במקום "להתמקד בהגנה על ההתנחלויות כפי שהוא אמור לעשות".

הוא הדגיש כי המתקפות לא היו מתקפה פתאומית, אלא "אותם אנשים שתיעדו בעבר את שריפת הכפר כפר מאליק השתתפו בהן", הוסיף כי "נעלב, ירקו עליו וכינו אותו נאצי", ושאל: "האם זו התמיכה שאנו מקבלים לאחר עשרות שנים של שירות?"

לדברי קצין צבא אחר, רוב התוקפים "אינם תושבי הגדה המערבית, אלא הגיעו מאזורים אחרים". הוא ציין כי המאחז הבלתי מורשה שהוקם ליד בסיס בעל חצור לפני שבועיים נבנה על אדמה פלסטינית פרטית. הוא הוסיף כי מתנחלים חמושים ורעולי פנים תקפו את הכפר הסמוך כפר מאליק בשבוע שעבר, ושרפו בתים למרות ניסיונות הצבא לעצור אותם. הדבר הוביל לעימות בו נעשה שימוש בתחמושת חיה, מה שהביא למותם של שלושה פלסטינים.

התקיפה עוררה זעם בקרב מערכת הביטחון הישראלית, אשר, על פי עיתון ידיעות אחרונות, הביעה "דאגה מהיעדר גינוי ברור מצד מנהיגי המתנחלים, בהשוואה לגינוי המהיר שלהם את הצבא על כך שירה לכאורה בילד יהודי לפני חקירת הנסיבות". השתיקה הרשמית תוארה כ"עידוד מרומז להמשך פעולות אלה".

לעומת זאת, שר הפנים משה ארבל (ש"ס) גינה את התקיפות ואמר: "כל מי שמרים יד על חייל או מנסה לדרוס אותו אינו ראוי להגנה". ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כץ והרמטכ"ל אייל זמיר גינו גם הם את התקיפה על צה"ל, כאשר האחרון אישר את "תמיכתו המלאה בכוחות".

הצבא הישראלי מפרסם לעתים קרובות מידע זה רק לאחר שחייליו מותקפים ישירות, תוך התעלמות מההסלמה השיטתית של אלימות נגד פלסטינים, כולל רצח, הצתה, ביזה ופיגועי "תג מחיר", אשר הולכים ומתגברים מזה חודשים תחת חסותו של הצבא עצמו.