בריחה מחיפה ותל אביב: הגירה הפוכה מבלבלת את המדינה העברית

לישראלים יש קשר הדוק עם הים. הם חצו אותו בספינות, שחלקן היו רעועות, וחלקן טבעו לפני שהגיעו ל"ארץ המובטחת", אשר איחדה את היהודים המפוזרים ברחבי העולם לאחר ששכנעו אותם שהם ילדי "מולדת אחת" ומוצא אתני אחד.
כיום, מערכת היחסים של הישראלים עם הים מקבלת מימד חדש. דרכה הם נמלטים מהארץ המובטחת, כאשר תל אביב, חיפה וערים אחרות מהוות כיום מטרה יומיומית לטילים איראניים.
טילים איראניים, ולפניהם, טילים של פלגים פלסטיניים וטילים של חיזבאללה הלבנוני, גם אלה שיורטו או שלא גרמו נזק לישראל באזורים חיוניים או גרמו למקרי מוות, הפיצו טרור בחברה הישראלית, שהגיעה פעם לפלסטין לאחר הבטחות לפיהן חלף לנצח הזמן של תחושת פחד או סכנה.


קדימה... ברח
"רשע יברח גם כשאין רודף אחריו, וצדיק כאריה צעיר ובטוח." פתגם עברי
לאחר שדונלד טראמפ איים על איראן, וקרא לתושבי טהרן לפנות את עירם מבלי לפרט את אופי האיום, כלי תקשורת שידרו תמונות של איראנים נמלטים ממה שלדעתם איום אמריקאי לתקוף את הבירה.
אבל במרחק של כ-1,500 קילומטרים, לא דיווחו כלי התקשורת הישראליים ולא המערביים על מחזה דומה, ואולי אף ביזארי יותר. בנמל הרצליה שבחוף הים התיכון, עמדו מספר ישראלים והתחננו לסירות, יאכטות ולגלים שיישאו אותם - לא כדי לעזוב את הערים הגדולות לטובת ערים "פחות מסוכנות", אלא כדי לברוח אל מחוץ לישראל.
העיתון הישראלי "הארץ" ציין כי נמל הרצליה הפך למעין תחנת עצירה זמנית. החל משבע בבוקר, ישראלים מתחילים להגיע, עמוסים במזוודותיהם, בחיפוש אחר יאכטה שתיקח אותם לקפריסין ומשם לעיר אירופאית.
בנמל פוגשים הנוסעים אנשים שהקימו עסק קטן ורווחי למכירת מצרכים לנוסעים. ההבעה על פניהם חשודה, והנוסעים כמעט ולא אומרים שהם תושבי המדינה הכובשת, אלא פשוט מציינים שהם היו בחופשה וחזרו "הביתה". מעטים מודים שהם למעשה נמלטים מטילים איראניים, ומעטים עוד יותר מוכנים לדבר עם התקשורת שבאה לסקר את גלי הטיסות הימיות.
עלות הבריחה מישראל דרך הים משתנה בהתאם להיצע וביקוש, כמו גם לסוג היאכטה, למהירותה ולמתקנים הקיימים. לחלק מהיאכטות, למשל, יש חדרים פרטיים, בעוד שאחרות פועלות על סולר ומגיעות לקפריסין תוך שמונה שעות בלבד. חלק מהנוסעים שילמו 2,500 שקלים (כ-700 דולר), בעוד שאחרים שילמו 6,500 שקלים (כ-1,700 דולר) עבור אותה הפלגה.

מְדַמֵם..
האיום הגרוע ביותר על ישראל הוא בריחת מוחות: מדענים, מהנדסים ורופאים מחפשים מקום אחר. זו לא רק יציאה של יחידים, אלא אובדן הכישרונות שבונים את המדינה.
בתל אביב, עיר שישראל מתגאה בכך שלא נפגעה ממלחמה, יש שפע של בתי קפה, מסעדות ואזורי מגורים. במקביל, ישנן נקודות אדומות רבות על גבי מפות אלקטרוניות המציינות את המקומות שאליהם ישראלים בורחים כאשר פעמוני האזעקה מצלצלים.
על מסכי הטלוויזיה, אנליסטים צבאיים מתחרים בקריאת מפות של עזה, ומדברים על השגת מטרות צבאיות שעלולות לגרום נזק משני בדמות דם פלסטיני.
כולם, משקיפים ואנליסטים כאחד, יודעים שנתניהו, שאכפת לו מעט מכל דבר אחר מלבד הישארותו בתפקיד, נאמן להבטחתו שישראל תישא את חרבה לנצח. אבל לחרב הזו יש מחיר: מחיר ההתנגדות והטילים שפועמים ללא הרף בליבה של ישראל.
בקיץ שעבר, פרופסור אהרון צ'חנובר הישראלי, חתן פרס נובל לכימיה, הצטרף לקבוצת דמויות ישראליות שקראו להפסקת אש מיידית ולהסכם לשחרור אסירים ישראלים המוחזקים על ידי חמאס.
עמדתו של הפרופסור נובעת מההכרה כי אי-איתור בני הערובה יוביל לקריסת החוזה החברתי עליו מבוססת ישראל, דבר שיביא לתוצאות הרסניות עבור המדינה. זאת משום שישראל חווה גלים הולכים וגדלים של בריחת מוחות, כאשר צעירים רבים אינם רואים עוד עתיד בישראל. חלקם כבר עזבו, בעוד שאחרים ממתינים להצטרף לעמיתיהם, מצב המאיים ללא ספק על עתידה של ישראל.
בעוד שהשיטפון היווה הלם לחברה הישראלית ופגע באמון הישראלים בשירותי הביטחון שלהם ובצבא שכביכול היה בלתי מנוצח, סימנים של רצון מצד אנשים מיומנים להימלט מהמדינה הכובשת הופיעו דווקא לפני השיטפון, עקב שינויים דמוגרפיים ופוליטיים שהובילו חילונים רבים להטיל ספק באפשרות למצוא לעצמם מקום בישראל, אשר נעה במהירות לעבר פונדמנטליזם דתי.
העיתון הבריטי, הגרדיאן, דיווח על סיפורו של נועם, מנהל סוכנות יחסי ציבור ובית מרקחת לקנאביס רפואי, ואב לשלושה. הוא רצה לחיות בישראל אחרי גיל 40, אך הכל השתנה. כעת הוא ואשתו מבלים את לילותיהם בחיפוש אחר מקום מגורים ובתי ספר לילדיהם.
נועם אומר שהסיבה שהוא רוצה לעזוב את ישראל אינה היעדר "שלום", כי גם אם יושג שלום, זה לא ישנה את העובדה שהוא כבר לא רואה בחברה הישראלית הנוכחית מקום מתאים לגדל בו את ילדיו.
נועם מוסיף, "אני חושש שכלכלת ישראל תיפגע מהעלייה במספר הצעירים החרדים שאינם כשירים לעבודה מקצועית משום שאינם לומדים מתמטיקה או מדעים ואינם שולטים באנגלית".
מבחינה חברתית, עלייתם של שמרנים דתיים מקשה על חילוניים. אם אתם רוצים להבין לאן פנינו מועדות, התבוננו במודל האיראני, שבו הדת ממלאת תפקיד מרכזי בחיי היומיום.
המספרים מאשרים את חששותיו של נועם. עד שנת 2015, אחוז היהודים החילונים הגיע ל-45%, ובשנת 2023, אחוז הילדים הלומדים בבתי ספר חילוניים הגיע ל-40%. כל האחוזים הללו נמצאים בירידה מתמדת.
בנוסף למשפחתו של נועם, דיווח הגרדיאן מציין כי חמש או שש משפחות מבית הספר של ילדיו עזבו בשנה שעברה. 7 באוקטובר זירז את המעבר הזה, אך זו לא הייתה הסיבה האמיתית לבחירת המשפחות הללו. אף משפחה חילונית לא רוצה לזרוק את ילדיה למכונה הצבאית, שניזונה מחיילים, בעוד שהחרדים מסרבים לשרת, והממשלה עד כה קיבלה את סירובם מתוך נימוס השפעתם המשמעותית בפוליטיקה הישראלית.
חלק מהשמאלנים מוצאים סיבות מוסריות יותר לעזוב את המדינה הכובשת, כמו למשל הצעירה הישראלית דרור סאדו, שאמרה שהחלטתה לעזוב את ישראל נבעה מההלם שלה מהתמיכה העממית במלחמה, שהובילה למותם של עשרות אלפי פלסטינים, רובם אזרחים. הרצון לשפוך דם פלסטיני אינו מוגבל עוד לאלה המתוארים כ"קיצונים", אלא התפשט לאחרונה גם בשורות השמאל הישראלי עצמו, שכעת מדבר על "מלחמה צודקת".
מלבד אלה שמדברים, מתכננים ומביעים את רצונם לעזוב, יש קבוצה מסוכנת יותר שעוזבת בשקט, לא אומרת דבר עד שעולה על המטוס, כמו רופאת ילדים ידועה שיצאה לחופשה, רק כדי להודיע שהיא תאריך את שהותה בחו"ל בשלוש שנים.

לאן הם בורחים?
"אל תעזבו את המדינה. אסור שזה יקרה. ישראל צריכה אתכם. אנחנו לא יכולים לחיות בלעדכם."
העיתון הצרפתי לה מונד דיווח כי משפחתו של אראן אנג'יוני, המתגורר בקיבוץ בצפון המדינה, במרחק של 7 קילומטרים בלבד מהגבול עם לבנון, נפגעה מהשיטפון עקב ירי רקטות של ההתנגדות וחיזבאללה הלבנוני. לאחר מכן הם מצאו את עצמם נאלצים לעבור להתנחלות אחרת במרכז פלסטין הכבושה.
בתוך שנה, המשפחה הישראלית הזו עברה ליותר מחמישה מקומות שונים לפני שעלה בדעתם הרעיון המתבקש: לעבור לאי היווני כרתים, הפעם לא לחופשה, אלא כדי להתיישב.
זו לא המשפחה היחידה שבחרה לנסוע ליוון, מדינה אירופאית בעלת אקלים דומה לזה שחווים תושבי המדינה הכובשת, ומדינה המארחת השקעות ישראליות רבות שגדלו לאחר מבצע "צוק איתן".
בימים אלה, ישראלים אמידים מחפשים בית שני במדינה בטוחה שאליה יוכלו להימלט במהירות, אומר קימון זקס, עורך דין יווני שעובד עם אזרחים ישראלים.
מספר הוויזות שביקשו ישראלים ליוון הוכפל, כאשר חלקם ביקשו ויזות עבודה. יוון מעניקה תושבות לשנתיים לבעלי הכנסה חודשית של 3,500 אירו ומעלה, אך הרוב המכריע של הנמלטים נאלצים לחדש את הוויזות שלהם כל שלושה חודשים.
ככל שמספר הישראלים הבוחרים ביוון גדל, צצו קבוצות פייסבוק שמטרתן לשתף מידע ולהקל על חיי היומיום על ידי פרסום מודעות להשכרה ומתן מידע על בתי ספר, אזורים בטוחים ומטפלות ישראליות.
מחקר של המכון ללימודים ומדיניות יהודית, מוסד מחקר שבסיסו בבריטניה החוקר קהילות יהודיות באירופה וברחבי העולם, חושף את השינוי המשמעותי שהחלו לחוות קהילות יהודיות במדינות אירופה. המחקר קובע כי ישראלים שעברו לאירופה תרמו תרומה משמעותית לתחייתן של קהילות יהודיות ביבשת המצטמצמות, הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינה תרבותית, בגרסה חדשה של תפוצה יהודית מרצון.
לאחר ייסוד מדינת ישראל, הציונים הראשונים הסתמכו על קהילות יהודיות כדי להחיות אותה. עם זאת, ד"ר דניאל סטייטסקי, מחבר מחקר זה, אומר כי מייסדי מדינת ישראל לא ציפו שההיפך יקרה יום אחד, וכי קהילות יהודיות בחברות מערביות הן אלו שישגשגו מהגירה מישראל.
ככל שמהגרים ישראלים מביאים את מורשתם הדתית והחברתית ואת תרבותם היומיומית למדינות אליהן הם מהגרים או חוזרים, השימוש בשמות עבריים ויהודיים לילדים הפך נפוץ יותר בקהילות אירופאיות רבות, ומסעדות החלו להגיש מנות ממה שמכונה "מטבח ישראלי".
בהולנד, למשל, אשר ווטרמן, יועץ אסטרטגי לרשות הלאומית לרווחה חברתית של הקהילה היהודית ההולנדית, אומר כי קרקעות בעלות נמוכה קיבלו לאחרונה ישראלים רבים, דבר המשנה את ההרכב הפנימי של הקהילה היהודית, שכן ליהודים המגיעים מישראל יש זהות והיסטוריה שונות במקצת מאשר ליהודים ההולנדים.
באותו כיוון, איתי גרמי, חבר מועצת העיר באמסטרדם שנולד לאב ישראלי, הצהיר כי הקהילה הישראלית בבירה היא לעתים קרובות חילונית יותר מהקהילה היהודית המסורתית מישראל. הוא אמר, "הקשר שלנו עם ישראל מבוסס יותר על תרבות מאשר על דת. זה יותר על מוזיקה, אוכל ואהבת ישראל כמולדת שנייה ליהודים מאשר על דת".
חלק מהמהגרים הישראלים חווים התעוררות דתית עם עזיבת המדינה הכובשת. יש האומרים שבעבר הרגישו ישראלים, אך ההגירה לארץ אחרת יצרה תחושה גוברת של יהדות כדת וזהות. זה, כמובן, לא מועיל לישראל, שכן רבים מהעוזבים הם משכילים מאוד, צעירים ובעלי ילדים.

חלום קרוב יותר לסיוט..
"ייתכן שיש יותר טיסות יוצאות מטיסות נכנסות, וזה ייחודי בהיסטוריה של ישראל."
הגירה, ישראל, נתניהו, בן גביר, סמוטריץ'. בעזרת מילות מפתח אלו, נוכל לנסות לגשת להצהרות של מנהיגי הממשלה הנוכחית באמצעות מנועי חיפוש כדי ללמוד את דעותיהם על הגירה הפוכה ועל ישראלים שנמלטו מפלסטין הכבושה.
עם זאת, לא נמסרו הצהרות רשמיות מצד השלישייה הזו בנוגע לתופעה, והמידע עליה מועט, למעט הודעתה של שרת התחבורה מירי רגב כי היא אוסרת על אזרחי ישראל לצאת מהמדינה דרך שדות תעופה.
כל ההצהרות על המילה "הגירה" מגיעות בהקשר שונה לחלוטין: עקירת תושבי עזה. עם זאת, מספרם של תושבי עזה שנעקרו למרות ההרג והרעב מדהים בהשוואה לישראלים שנמלטו על יאכטות יוקרה פחות משבוע לאחר תקיפות הטילים.
על פי נתונים זמינים, באוקטובר 2023, החודש בו פרץ השיטפון, כ-12,300 ישראלים עזבו את המדינה ולא חזרו עד סוף יוני 2024. זאת בהשוואה ל-3,200 איש שעזבו את המדינה באותה תקופה בשנה הקודמת. משמעות הדבר היא שההגירה בתקופה זו גדלה באופן משמעותי.
בקיץ 2023, כלומר, לפני ה-7 באוקטובר, ובמקביל ל"הפיכה המשפטית", גדלה ההגירה ב-51% בהשוואה לקיץ 2022. הערכות כלליות לשנת 2024 מצביעות על כך שמספר המהגרים הגיע לכ-76,000 ישראלים, בהשוואה ל-70,000 בשנת 2023. ערוץ 12 דיווח גם כי כ-30,000 ישראלים עזבו את המדינה לצמיתות בין נובמבר 2023 למרץ 2024.
באשר לחוזרים, הנתונים מצביעים על כך שבין אוקטובר 2023 למאי 2024 חזרו 19,000 ישראלים, לעומת 23,000 בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בירידה של 20% וירידה חודשית מתמשכת מאז פרוץ המלחמה. משמעות הדבר היא שמספר הולך וגדל של ישראלים המתגוררים בחו"ל דוחים או מבטלים את חזרתם.
במהלך המחקר שלנו, מצאנו מספר נתונים מעידים נוספים, ביניהם שיוון, יעד מועדף על מתיישבים רבים, חווה לחץ משמעותי על מחלקת הוויזות שלה עקב הארכת ויזות התייר לישראלים מ-90 ל-180 יום, בעוד שמספר ויזות הזהב היווניות, המוענקות אך ורק למשקיעים, גדל ב-70%.
מצד שני, ישראל חוותה ירידה בהגירה. בין אוקטובר 2023 לסוף יוני 2024, מספר המהגרים לישראל הגיע ל-21,000 בלבד, לעומת 52,000 בתקופה המקבילה בשנת 2022. עם זאת, ניתוחים ישראליים מצביעים על כך שהגירה עשויה לגדול בעתיד עקב חששות ביטחוניים גוברים בקרב יהודים במדינות אחרות, ובשל ניכור של קהילות מסוימות מישראלים עקב האירועים בעזה.
ככל שהמלחמה נמשכת, גם אם ישראל תנצח בסופו של דבר, שליטתה ההדוקה באזור שבו כל העמים עוינים לה למרות הנורמליזציה של הממשלות, והסכסוכים שלה עם מדינות ותנועות חמושות המסוגלות לפגוע בה מתגברים יותר מתמיד, משמעותם שאין עוד ביטחון לישראלים בתוך גבולות פלסטין הכבושה.

מקור: אל ג'זירה + אתרים