הריסת בתי חולים ופגיעה בצוותים פרמדיקים היא בושה לרפואה הישראלית.

הריסת בתי חולים ופגיעה בצוותים פרמדיקים היא בושה לרפואה הישראלית...
הממסד הרפואי הישראלי מגויס למלחמת ההשמדה, תוך התעלמות מהעקרונות האתיים הבסיסיים ביותר... הסתה, סירוב לטיפול, טיוח ועינויים...
• "אתה טרוריסט, לא רופא. יש 389 עובדי שירותי בריאות בכלא עופר, 24 מהם נעלמו בכוח... ולפחות 90 עצורים נהרגו."

בסוף מרץ 2024, פשטו חיילים ישראלים על בית החולים נאצר בדרום רצועת עזה. הם עצרו צוות רפואי וחולים, כמו גם אזרחים שמצאו מחסה במתחם בית החולים. ד"ר ה., מנתח אורתופדי, היה באמצע משמרת כאשר החיילים החלו להכותו. הם בעטו בו בבטן, במפשעה ובאשכים, הורו לו להתפשט, אזקו את ידיו וכיסו את עיניו, והובילו אותו לחצר בית החולים. לאחר מכן הם הסיעו אותו מעבר לגבול הישראלי לבסיס הצבאי הידוע לשמצה שדה תימן, ליד העיר באר שבע בדרום, שם הוחזקו מאות פלסטינים עיניהם וכבולים בכלובים צפופים ומלוכלכים, חלקם נאלצו לישון על הרצפה ללא מזרנים או שמיכות.
באוקטובר 2024, ה' מסר הצהרה בכתב לרופאים לזכויות אדם-ישראל (PHRI), ארגון ללא מטרות רווח שאחד מאיתנו, גיא שלו, הוא המנכ"ל שלו, ואוסאמה טנוס הוא חבר דירקטוריון. ה' סיפר שבשלב מסוים במהלך שהותו בן שישים ותשעה הימים בשדה תימן, שומריו שמו אותו ב"חדר דיסקו" לא מרוהט שבו נוגנה מוזיקה רועשת ללא הרף. לבסוף, הם לקחו אותו לחדר חקירות, שם, העיד, "הם עינו אותי במשך שישה ימים על ידי קשירת ידיי ורגליי לכיסא מאחורי גבי, היכו אותי על בטני וסטירות לי בזמן שעיניי היו מכוסות".
לאחר ארבעים ושלושה ימים בשדה תימן, הוא נשלח לחקירה בבית סוהר לא רחוק מתל אביב. שם נפגש עם רופא שאישר כי ח' סבל מבקע מפשעתי ובבטני כתוצאה מהמכות. "הוא אמר שאני צריך ניתוח ולא צריך להיחקר", אמר ח'. אך הוא הוחזר לשדה תימן ללא טיפול.
ה' סיפר: "ברגע שחזרתי למרכז המעצר, החיילים היכו אותי, טפחו על ראשי ברצפה, שפשפו חול על פניי, בעטו בי והיכו אותי באגרופים."
לאחר שלושה שבועות נוספים בשדה תימן, הועבר ח' שוב לכלא באשקלון, סמוך לגבול עזה. שם בדק אותו רופא נוסף ואילץ אותו להשאיר את כיסוי עיניו על עיניו במהלך הבדיקה.
"אנחנו עמיתים באותו מקצוע, אתם אמורים להתייחס אליי בצורה אנושית", אמר ח'. הוא נזכר שהרופא הישראלי "סטיר לי כשהייתי עדיין עם עיניים מכוסות". הוא נזכר שהאיש אמר לו, "אתה טרוריסט".
מספר שבועות לאחר מכן, במתקן הרפואי של שירות בתי הסוהר ברמלה, נפגש ח' עם רופא שלישי, שאישר בבדיקה בת עשר דקות שהוא זקוק לניתוח בקע. אולם, הרופא התעקש שהמקרה אינו דחוף, וח' הוחזר שוב, הפעם לכלא עופר. ח' מספר בתצהיר כי בדיון בבית משפט ביולי הקודם, שופט האריך את מעצרו ב-45 ימים; לא שם ולא בחקירות נוספות הוא הורשה להיפגש עם עורך דין. באוגוסט, כאשר הופיע בפני שופט לדיון טלפוני, נאמר לו שהוא נחשב "חבר בארגון טרור". לפני שהשופט ניתק את השיחה בפתאומיות, הוא הודיע ​​לח' כי הוא ייעצר בכלא עופר עד להודעה חדשה. ח' מחה ואמר "אני רופא". לאחר מכן השופט עזב.

* ח' נותר עצור בכלא עופר בהמתנה למשפט, והוא אחד מיותר מ-380 עובדי שירותי בריאות מעזה שנעצרו על ידי כוחות ישראליים מאז אוקטובר 2023. (לפי ארגון Healthcare Workers Watch, 24 מהם נעלמו בכוח ונשארו נעדרים.)

בין יולי לדצמבר 2024, ארגון רופאים לזכויות אדם-ישראל אסף עדויות מ-24 מעובדי הרפואה הפלסטינים הללו, שהיו עצורים בבתי כלא אזרחיים וצבאיים בישראל. כמעט כולם תיארו עינויים, כולל מכות קשות, אזיקים מתמידים ומחסור בשינה.
על פי מסמכים שהגיעו לידי רופאים לזכויות אדם (PHRI) במסגרת בקשת חופש המידע, לפחות 63 פלסטינים מתו בבתי כלא ישראליים בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024, ביניהם הרופאים עדנאן אל-בורש, איאד אל-רנטיסי וזיאד אל-דאלו, וכן הפרמדיק חמדאן אבו ענבה. מאז, בהתבסס על נתונים שנאספו על ידי ארגוני זכויות אדם והרשות הפלסטינית, PHRI הגיעה למסקנה כי לפחות 27 עצורים נוספים מתו ב-19 החודשים האחרונים, מה שמביא את המספר הכולל ל-90. לשם השוואה, תשעה אסירים מתו בזמן שהיו מעצרם במפרץ גואנטנמו במשך יותר מ-20 שנה.
עדויות שאספו על ידי רופאים לזכויות אדם (PHRI) חושפות מספר נושאים חוזרים. אחד מהם הוא השימוש בכלבים לתקיפה והשפלה של אסירים. מ.ט., ראש המחלקה הכירורגית בבית החולים האינדונזי בצפון עזה, סיפר לרופאים לזכויות אדם-ישראל כי חיילים מיחידת הלוחמה בטרור המכונה כוח 100 פשטו על מרכז המעצר שלו בשדה תימן עם כלבים במשך שלושה ימים רצופים, ו"הכו את האסיר".

בשנת 1989, טיפלו הרופאים הדרום אפריקאים ויליאם ג'ון קאלק וג'וזף וריאבה בעשרים אסירים פוליטיים שהועברו לבית חולים ביוהנסבורג לאחר שהשתתפו בשביתת רעב. כאשר הרשויות ביקשו מהם להחזיר את מטופליהם למרכזי מעצר, הם סירבו מחשש לעינויים. פעולה זו ידועה בספרות האתיקה הרפואית כ"סירוב קאלק" ומאז הפכה למפת דרכים אתית עבור רופאים המסרבים להפר את חובותיהם האתיות כלפי מטופלים.
בשנת 1999, הוא צוטט בפרוטוקול איסטנבול, ההנחיות החשובות ביותר של האו"ם לאנשי מקצוע רפואיים המתעדים מקרים של עינויים והתעללות, המחייבות רופאים להימנע מהחזרת עצור למקום מעצר אם בדיקה תומכת בטענות להתעללות.
עם זאת, במהלך השנה וחצי האחרונות, הממסד הרפואי בישראל הפגין סירוב מסוג שונה. בתחילה, חלק מבתי החולים סירבו לטפל בעצורים פלסטינים פצועים. בהמשך, חלק מהרופאים המשיכו לסרב באופן אישי; רבים מאלה שטיפלו בעצורים לא דרשו להסיר את כיסויי העיניים והאזיקים שלהם. כאשר רופאים פלסטינים שעבדו בבתי חולים ישראליים נרדפו, הממסד הרפואי סירב לתמוך בהם.
הרוב המכריע של הרופאים - שלא לדבר על כל בתי החולים בישראל וההסתדרות הרפואית בישראל - סירבו לגנות את הרס מערכת הבריאות בעזה; חלקם אף שיבחו אותה בפומבי וקראו להריסת בתי החולים בעזה. ככל שהפרות אלו הצטברו, המוסדות הרפואיים האתיים המובילים במדינה, ברוב המקרים, סירבו להתבטא בפומבי.
היסודות לסירובים אלה הונחו במשך עשרות שנים. פלסטינים בכלל, ואסירים בפרט, זוכים זה מכבר ליחס בלתי אנושי. הממסד הרפואי הישראלי שמר זה מכבר על קשרים הדוקים עם המדינה ועם שירותי הביטחון שלה, במיוחד משום שרוב הבכירים שייכים לחיל הרפואה הצבאי.
בתי חולים מובילים גאים להצטרף למאמץ המלחמתי: "בעיתות מלחמה, המערכת האזרחית והצבאית הופכות לאחד", אמר יואל הר-אבן, סגן נשיא לעניינים בינלאומיים במרכז הרפואי שיבא, בכנס של הג'רוזלם פוסט במיאמי בדצמבר האחרון. אך בימים הראשונים של המתקפה הישראלית על עזה, מקרי רשלנות רפואית ושותפות למעורבות התגברו באופן דרמטי.
ב-11 באוקטובר 2023, הורה שר הבריאות דאז, משה ארבל, למנהלי בתי החולים לסרב לטפל ב"טרוריסטים" ולהחזירם למתקנים רפואיים המנוהלים על ידי רשויות הכלא והצבא. (בפועל, פקידי ממשלה וכלי תקשורת מרכזיים נוטים להחיל את המונח "טרוריסט" ללא הבחנה על גברים פלסטינים בגילאי 15 עד 70.)
באותו יום, בית החולים איכילוב בתל אביב והמרכז הרפואי שיבא ברמת גן סירבו לטפל בעצורים פלסטינים; בינתיים, אספסוף ישראלי ימני הסתער על המרכז הרפואי שיבא בחיפוש אחר "מחבלים". פחות משבוע לאחר מכן, מחשש לפיגוע נוסף כזה, סירב בית החולים הדסה בירושלים לקבל פצוע פלסטיני שהובא לחדר המיון על ידי הצבא עם פצעי ירי קשות.
"מקורות בבית החולים" אמרו ל"הארץ" כי הטיפול בו "יפגע ברגשות הלאומיים". בית החולים סורוקה בבאר שבע פיתח נוהג זה. בעשרת החודשים שלאחר פיגועי חמאס ב-7 באוקטובר, על פי דיווח של "הארץ", צוות בית החולים הזעיק את המשטרה בנוגע לפחות לשלוש נשים פלסטיניות ללא תיעוד שהגיעו לחדר המיון. (דוברות בית החולים אישרו לכתבים כי מדובר במדיניות שנקבעה "בתאום עם המשטרה", גם לאחר שהמשטרה עצמה הכחישה "את קיומה של הנחיה כזו"). במקרה אחד, אישה פלסטינית בהריון הגיעה מהגדה המערבית כשהיא סובלת מצירים. מאז 2013 היא התגוררה עם בעלה ברהט, עיירה בדואית בישראל; שלושת ילדיה הם אזרחים ישראלים. לאחר בדיקה על ידי רופא, עצרה אותה המשטרה לפני ששחררה אותה רשמית, לקחה אותה למחסום בגדה המערבית, והשאירה אותה שם עד שבעלה הגיע לקחת אותה לג'נין, שם גרים הוריה. היא ילדה חמישה ימים לאחר מכן. אפילו כאשר בתי החולים סירבו לקבל עצורים פלסטינים, הצוות הפלסטיני שלהם - המהווה רבע מכלל הרופאים וכמעט מחצית מכלל הרופאים והאחיות החדשים בישראל - מצאו את עצמם תחת חשד. כשבוע לאחר ה-7 באוקטובר, מספר אנשים הגישו תלונות בטענה כי עבד אל-סמארה, מנהל יחידת טיפול נמרץ לב בבית החולים השרון בפתח תקווה, הביע תמיכה בחמאס בפייסבוק. ב-18 באוקטובר, ינון מגל - מגיש טלוויזיה ימני, משפיען וחבר כנסת לשעבר - טען בערוץ הטלגרם שלו כי סמארה "שינה את תמונת הפרופיל שלו לדגל חמאס, תוך הסתה ודיבורים על 'יום הדין' מוסלמי". התמונה המדוברת הציגה דגל ירוק הנושא את השהאדה, הצהרה הנאמרת חמש פעמים ביום על ידי כל מוסלמי מאמין. עמיתיהם הישראלים לא היססו מדבריהם. רופאים ואחיות פלסטינים שדיברו עם רופאים לזכויות אדם בישראל (PHRI) תיארו כיצד שמעו עמיתים מציעים שישראל "תנקה את עזה באופן אתני", "תהפוך אותה להריסות" ו"תשטח אותה". הם ראו את עמיתיהם מפרסמים הודעות ברשתות החברתיות, כמו זו שצויצה מחדש ב-21 באוקטובר 2023, על ידי מנתח בכיר מבית החולים כרמל בחיפה. נראה כי היא שותפה לראשונה על ידי מישהו המשרת בעזה, תוך ציטוט עסקת חילופי האסירים המפורסמת שישראל ניהלה משא ומתן עם חמאס לשחרור החייל השבוי גלעד שליט: האו"ם דורש תגובה מידתית. הנה כמה יחסים: עבור גלעד שליט, שחררנו 1,027 אסירים. יהודי אחד שווה ערך ל-1,027 מחבלים. 1,350 יהודים מתים כפול 1,027, כלומר 1,386,450 הרוגים בעזה. זה הקצב שהתרגלנו אליו; שמחתי לעזור. קריאות אלו ואחרות לרצח עם לא הוגבלו לשבועות ולחודשים הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר. תשעה עשר חודשים לאחר המלחמה בעזה, עמוס סאבו, מנתח בכיר במכבי שירותי בריאות, פרסם באתר X כי הוא רואה בשירות המילואים שלו אמצעי לקידום בריאות הציבור על ידי "חיסול ג'וקים וחרקים דוחים אחרים". כמה חודשים קודם לכן, הוא כתב: "עזה חייבת להימחק. אין שם אנשים בלתי מעורבים".
בתי החולים עצמם התגייסו ברשתות החברתיות למלחמה של ישראל ברצועה. בנובמבר 2023 פרסם המרכז הרפואי בני ציון בחיפה פוסט באינסטגרם ובו רופאים במדים המוצבים בעזה, עם המסר "שולחים ברכות מהחזית". סטורי באינסטגרם ממרכז הרפואי שיבא מיוני 2024 סיקר את "חייו הכפולים" של אחד הרופאים, שמחלק את זמנו בין חדר הניתוח לתא הטייס של מטוס קרב F-16. הטייס אומר שיש קווי דמיון בין טיסה קרבית לניתוח: "שניהם מתישים, דורשים דיוק, אחריות, קבלת החלטות תחת לחץ ויכולת להתמודד עם כישלון. אין דבר כזה 'כמעט פגעתי במטרה' - או שאתה פוגע או שלא. אם אתה לא מדויק בגובה רב, אתה מתרסק - ואם אתה חותך כלי דם אפילו מילימטר ימינה, התוצאה יכולה להיות קטסטרופלית".
פוסטים אלה הופיעו בתקופה שבה תקיפות אוויריות וקרקעיות ישראליות הרגו עשרות אזרחים מדי יום ויצרו סביבה מסוכנת ביותר עבור עובדי שירותי בריאות בעזה, שם, על פי האו"ם, מספר עובדי שירותי הבריאות והסיוע שנהרגו בתקיפות צבאיות הוא חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית.
בתחילת נובמבר 2023 - בתקופה בה דיווח ארגון הבריאות העולמי כי הצבא הישראלי כבר הרג לפחות 9,770 פלסטינים, כולל כ-4,000 ילדים, ופצעו 25,000 נוספים - פרסמו עשרות רופאים יהודים ישראלים מכתב פתוח שקראו לצבא להפציץ בתי חולים פלסטיניים. הרופאים לא נרתעו מהעובדה שארבעה עשר מתוך שלושים ושישה בתי החולים בעזה כבר הפסיקו לפעול עקב תקיפות אוויריות או מחסור בדלק, חמצן, תרופות, ציוד רפואי ומזון. הם גם לא נרתעו מהמשפט ההומניטארי הבינלאומי, הקובע כי מתקנים רפואיים "חייבים להיות מוגנים בכל עת ואסור שיהוו מטרה להתקפה". מכיוון ש"אנשי עזה ראו לנכון להפוך בתי חולים לקיני טרור כדי לנצל את המוסר המערבי", סיכמו רופאים אלה, הם "הביאו על עצמם הרס... נטישת אזרחים ישראלים תוך מתן הגנה לרוצחים המוניים רק משום שהם מסתתרים בבתי חולים היא בלתי נתפסת". אחת החותמות, גינקולוגית ישראלית-אמריקאית בשם חנה קטן, הסבירה: "אעשה כל שביכולתי כדי להגן על חיילי צה"ל ולהבטיח את חזרתם הביתה בשלום. חובתו של צה"ל להפציץ מחבלים המסתתרים בבתי החולים בעזה." (גורמים באו"ם, כמו גם ארגוני זכויות אדם כמו Human Rights Watch, טענו שוב ושוב כי ישראל לא סיפקה ראיות מספיקות כדי לאשש את טענותיה בנוגע לשימוש בבתי חולים על ידי קבוצות חמושות. ניתוח של חומר ויזואלי ישראלי מצא שטענות אלה אינן אמינות.)
תמי קרני, יו"ר בפועל של ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, פרסמה במהירות הצהרה קצרה בתגובה למכתב הרופאים. "גם בתקופות רגישות אלה, בזמני מלחמה, תפקידם של הרופאים הוא לטפל בפצועים", הרגישה קרני צורך להבהיר. "שמירה על עמדה אתית היא מה שמאפיין את מדינת ישראל. לאורך ההיסטוריה, רופאים ישראלים סירבו להיגרר להידרדרות המצפונית והמוסרית שאליה נפל אויבנו... רופאי ההסתדרות הרפואית לא יעודדו פשעים נגד האנושות".
אף על פי כן, פחות משלושה שבועות לאחר מכן, חתמה ההסתדרות הרפואית בישראל - איגוד מקצועי המייצג 95% מהרופאים בישראל - על הצהרה שהצדיקה למעשה את התקפות הצבא הישראלי על בתי חולים פלסטיניים.
בינתיים, חברי ועדות האתיקה של אגודות אלו שמרו על שתיקה רבה בנוגע להפרת עקרונות אתיקה מקצועית על ידי אנשי צוות רפואי ישראלי. מה שהחל כמדיניות מוסדית של סירוב לקבל עצורים פלסטינים באוקטובר 2023 הפך במהרה לנוהג נרחב של סירובים אישיים מצד אנשי מקצוע: בסוף אותו חודש, כאשר הגיע עצור בן חמש עשרה לבית חולים באזור המרכז, אחות אחת סירבה לספק טיפול רפואי, בעוד אחרת משכה בכוח את טפטוף הוורידי שלו ודרשה את העברתו מיידית מבית החולים. דפוס זה נמשך מספר חודשים לאחר תחילת המלחמה; אחות במרכז הרפואי קפלן ברחובות סירבה לטפל בעצור בפברואר האחרון.

עם קבלתו, עצורים נכבלים באופן קבוע בידיהם וברגליהם למיטה במה שסוהרים מכנים "רצועות ארבע נקודות". רופא אחד התוודה בפני אחד מאיתנו שעמיתיו "מנעו ממנו לתת משככי כאבים לאחר הליכים כירורגיים, ואז הסבירו לעמיתיהם שמשככי כאבים הם זכות שלא מגיעה לעצורים פלסטינים". בעקבות חודשים של תלונות מצד ועדת האתיקה של רופאים לזכויות אדם, פרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל מכתב בפברואר ובו גינתה את "כבילת אסירים ועצורים בבתי חולים ברחבי הארץ". במקרים אחרים, עצורים קיבלו טיפול מינימלי בלבד לפני שהוחזרו למרכז המעצר, גם כאשר מצבם היה מסכן חיים. ב-6 ביולי 2024, עצור משדה תימן הועבר לבית החולים אסותא באשדוד לאחר שסבל מפציעות קשות בצווארו, בחזהו ובבטנו, וכן מקרע בפי הטבעת. בדיקה רפואית הצביעה על כך שהוא עבר עינויים ואלימות מינית בזמן שהותו במעצר. עם זאת, הוא הוחזר לעינויים מיד לאחר הטיפול.
על פי ארגון Human Rights Watch, עצורים בשדה טימן יכלו לשמוע את צרחותיהם של אסירים אחרים שעונו; רופאים בבית החולים השדה - לשם הגיעו בדרך כלל מטופלים עם פציעות המצביעות על אלימות קיצונית - כמעט בוודאות שמעו גם הם את הצרחות הללו. רשויות הצבא אסרו על רופאים העובדים שם להשתמש בשמם או במספרי הרישיון שלהם בעת בדיקת אסירים או חתימה על דוחות רפואיים. כאשר רופאים נדרשים להסתיר את זהותם בדרך זו, זה בדרך כלל כדי להגן עליהם מפני בדיקה עתידית בנוגע לשותפותם בהתעללויות במתקן.

באפריל 2024, דיווח "הארץ" כי רופא ישראלי שלח מכתב לשר הביטחון והבריאות וליועץ המשפטי לממשלה ובו פירט את התנאים הקשים בהם עברו עצורים פלסטינים במתקן ואת ההסכמה השקטה הצפויה מהצוות הרפואי. הוא הסביר, "רק השבוע, שני חולים נקטעו רגליהם עקב פציעות שנגרמו כתוצאה מכבילה. למרבה הצער, זה הפך לשגרה". הרופא המשיך ותיאר כיצד חולים האכילו באמצעות קש, אולצו לעשות את צרכיהם בחיתולים, והוחזקו כבולים ועיניהם מכוסות בכל עת. הוא כתב, "מהימים הראשונים של הפעלת בית החולים השדה, התמודדתי עם דילמות אתיות קשות... כולנו הפכנו לשותפים להפרת החוק הישראלי. כרופא, אני מודאג עוד יותר מהפרת חובתי הבסיסית לספק טיפול שווה לכל החולים - התחייבות שנתתי עם סיום לימודיי לפני 20 שנה". (בתגובה לכתב העיתון, משרד הבריאות התעקש כי "הטיפול הרפואי הניתן בשדה תימן תואם את הכללים וההסכמים הבינלאומיים שישראל מחויבת אליהם.")

בין פברואר לאפריל 2024, פרסם ארגון רופאים לזכויות אדם שני דוחות המפרטים כיצד נשללה באופן שיטתי מפלסטינים כלואים הזכות לבריאות. בשני הדוחות, קרא הארגון להסתדרות הרפואית בישראל להבטיח כי עצורים יקבלו טיפול רפואי בהתאם לחוק הישראלי, לאמנות בינלאומיות ולסטנדרטים רפואיים אתיים. לבסוף, באפריל של אותה שנה, יוסף וולפיש, היו"ר החדש של ועדת האתיקה של הארגון, הגיב בהצהרה רשמית. הוא הדגיש כי "רופאים ישראלים מחויבים לציית לאמנות בינלאומיות, לעקרונות האתיקה הרפואית ולהצהרת ז'נבה". עליהם "לספק את כל הטיפול הרפואי הדרוש, בין אם בבתי חולים, בבתי כלא או במתקנים צבאיים, ועליהם להיות מונחים אך ורק על ידי שיקולים רפואיים".
הוא הרחיב על מסר זה במאמר באתר "Only Doctors", אתר אינטרנט לקהילה הרפואית במדינה. עם זאת, אפילו כאן, וולפיש שילב את הצהרותיו הנעלות על חשיבות מתן טיפול רפואי אנושי לכולם עם ניסיונות להכחיש ראיות לטיפול הנורא בפלסטינים. הוא התייחס שוב ושוב לחולים פלסטינים כ"טרוריסטים של חמאס". הוא הסביר כי "בטיחות הצוות הרפואי קודמת לכל שיקול אתי אחר", וכי הגופים המקצועיים האחראים על בתי הכלא צריכים לקבוע את מי יש לרסן ולכסות את העיניים. למרות שצוותי שירותי הבריאות בבתי הכלא ובבתי החולים צריכים לשאוף...