ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הודיע הערב (חמישי) על מינויו של האלוף לשעבר דוד זיני לראש שירות הביטחון הכללי, בניגוד לאיסור היועץ המשפטי לממשלה לנקוט בצעד זה יום לפני ההכרזה.
היועץ המשפטי לממשלה גלי בהרב-מיארה אמרה בהודעה קצרה שפרסמה לאחר הודעתו של נתניהו כי "ראש הממשלה פעל באופן המנוגד להנחיות החוק".
היא הוסיפה, "ישנם חששות רציניים שהוא פעל בניגוד עניינים, ושהליך המינוי היה פגום".
בהודעה שפרסם לשכת נתניהו ביום חמישי נכתב כי "ראש הממשלה הודיע הערב על החלטתו למנות את האלוף דוד זיני לראש שירות הביטחון הכללי החדש".
הוא הוסיף, "זיני מילא תפקידים מבצעיים ופיקודיים רבים בצבא הישראלי, ביניהם: לוחם סיור, מפקד גדוד 51 בחטיבת גולני, מפקד יחידת אגוז, מפקד חטיבת אלכסנדרוני, מייסד חטיבת קומנדו ומפקד פיקוד האימונים".
בהצהרת ראש ממשלת ישראל נכתב כי "במרץ 2023, זיני הכין דו"ח עבור מפקד אוגדת עזה, ובו בחן את מוכנות האוגדה לאירוע פתאומי ומורכב, תוך התמקדות בפלישה (ותקיפה) פתע, וזיהוי נקודות תורפה".
הוא ציין כי "בין מסקנות הדו"ח, כתב זיני כי כמעט בכל חזית, ניתן לבצע מתקפת פתע נגד כוחותינו".
על פי דיווח בגלי צה"ל, הרמטכ"ל אייל זמיר קיבל הודעה על ההחלטה "דקות ספורות לפני שמשרד ראש הממשלה פרסם הודעה לעיתונות", וציין כי "לא היה חלק מתהליך קבלת ההחלטות בנושא זה ולא התייעץ איתו".
בית המשפט העליון פסק ביום רביעי כי החלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ רונן בר הייתה בלתי ראויה, מחוץ למסגרת הפרוצדורלית הנדרשת, ונגועה בניגוד עניינים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מיד לאחר פסיקת בית המשפט העליון, הדגישה היועץ המשפטי לממשלה גלי בהרב-מיארה בהצהרה כי על נתניהו להימנע מכל פעולה הקשורה למינוי ראש שב"כ חדש עד לגיבוש הנחיות משפטיות להבטחת תקינות ההליכים.
למרות שהממשלה חזרה בה מהחלטת הפיטורים שלה, שאותה אישרה פעמיים, התעקש היועץ המשפטי לממשלה על פסיקת בית המשפט העליון כדי להבטיח את עצמאות התפקיד בעתיד. בר גם הביע את רצונו לעשות זאת כדי להגן על הסוכנות מפני לחץ פוליטי ועל עצמאותו של יורשו.
בית המשפט הודה בחוסר החוקיות של ההחלטה, אך קבע כי אין צורך בביטול בפועל או בהשעיה של הביצוע, בהתחשב בכך שראש השב"כ עצמו הודיע על רצונו לסיים את תפקידו, והממשלה כבר ביטלה את החלטת הפיטורים לאחר שבר הודיע על התפטרותו.
ב-28 באפריל, הודיע בר על כוונתו לסיים את תפקידו ב-15 ביוני 2025, במהלך נאום שנשא בטקס לזכר חללי הסוכנות במטה השב"כ. הוא הסביר כי החלטתו באה כ"אחריות" לכישלונות הפיגוע ב-7 באוקטובר.
לפיד קורא לזיני לא לקבל את תפקידו כראש השב"כ עד למתן פסיקת בית משפט.
מצדו, מנהיג האופוזיציה הישראלי יאיר לפיד מיהר לתקוף את נתניהו, וציין בהצהרה כי האחרון "מתמודד עם ניגוד עניינים חמור בנוגע למינוי ראש שב"כ, עקב שערוריית 'קטארגייט', שבה קיבלו הקרובים אליו כספים ממדינה ערבית התומכת בטרור", כדבריו.
לפיד הוסיף, "אני קורא לזיני להודיע כי אינו יכול לקבל את המינוי עד שבית המשפט העליון יפרסם את פסיקתו בנושא".
בן גביר: קצין "התקפי ביותר" ראוי לתפקיד
"אני מברך על מינויו של ראש הממשלה את האלוף דוד זיני לראש השב"כ", אמר שר הביטחון הלאומי, איתמר בן גביר, בהצהרה בעקבות הכרזתו של נתניהו, והוסיף כי הוא "קצין אגרסיבי ואלים".
הוא הוסיף, בהתייחסו לתמיכתו של נתניהו בהפרת החלטת היועץ המשפטי לממשלה, כי "הסמכות למנות את ראש השב"כ מוענקת על פי חוק רק לראש הממשלה".
הוא אמר, "טוב שראש הממשלה מפעיל את הסמכות הזו וממנה אדם ראוי מאוד לתפקיד הזה".
בחודש שעבר החליטה ממשלת ישראל לבטל את פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר בהצבעה טלפונית, לאחר שבר הודיע כי יסיים את תפקידו רשמית ב-15 ביוני.
החלטת ממשלתו של בנימין נתניהו דאז הייתה ניסיון לחסום פסיקת בית המשפט העליון בעתירות שהוגשו נגד פיטוריו של בר, על רקע עימות חסר תקדים והסלמה בין ראש הממשלה לראש השב"כ, שאיים לגלוש למשבר חוקתי.
נתניהו הגיש ערעור לבית המשפט העליון בבקשה לדחות את העתירות ולבטל את הצו הזמני שניתן בתיק המשעה את פיטוריו של בר, לאחר שבר הגיש רשמית את התפטרותו.
בחודש שעבר, ראש ממשלת ישראל, בהצהרה בשבועה שהוגשה לבית המשפט העליון, אמר כי ראש השב"כ, רונן בר, מייצג את "הכישלון המודיעיני הגדול ביותר בתולדות ישראל", וכי טענותיו בנוגע לכישלון ב-7 באוקטובר 2023 שקריות.
בתגובה, אמר ראש השב"כ כי הצהרתו של נתניהו "מלאה בכשלים וחצאי אמיתות, במטרה לשנות את המציאות".
שתף את דעתך
נתניהו הודיע על מינויו של דוד זיני לראש השב"כ.