ישראל ממשיכה לחוקק חוקים גזעניים ולבצע פשעים נגד פלסטינים תוך הפרה של החוק הבינלאומי

ביום הסולידריות הבינלאומי הזה עם העם הפלסטיני, עדאלה מדגיש את הקשיים העצומים שהפלסטינים חווים באחת התקופות הרות אסון בתולדותיהם. מאז פרוץ מלחמת ההשמדה בעזה, הסלימה ישראל את הפרותיה של הוראות עקרונות זכויות האדם הבסיסיים, כשהיא מכוונת לפליטים פלסטינים, תושבי השטחים הכבושים ואזרחים בתוך המדינה. עם זאת, לנוכח העוולות הנוראיות הללו, הסולידריות העולמית עם העם הפלסטיני גדלה באופן דרמטי. סולידריות זו מגלמת קריאה קולקטיבית לצדק ואחריות מול הפרות מתמשכות של זכויות האדם הישראליות, המערערות את העקרונות העומדים בבסיס מערכת המשפט הבינלאומית ואמנת האו"ם.

תמיכה עולמית גוברת זו ניכרת במחאות נרחבות ובפעולות בעלות פרופיל גבוה שננקטו על ידי פעילים, ארגונים בינלאומיים ומדינות, כולל דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק על מעשי רצח עם שבוצעו ובוצעו על ידי ישראל ברצועת עזה. צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד נתניהו וגלנט בגין פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה עשויים לייצג פרק חדש במשפט הבינלאומי בנוגע לכיבוש הישראלי ולהגנה על קורבנות אזרחים. מרכז עדאלה תורם להתמודדות עם ההפרות השיטתיות של ישראל על ידי נקיטת צעדים משפטיים הקוראים לאכיפת החוק הבינלאומי. עבודתו של עדאלה מבוססת בעיקרה על עקרונות הצדק והאחריות, בין אם בהתמודדות עם פשעי ישראל בעזה ובגדה המערבית ובין אם בהתמודדות עם חקיקה ומדיניות מפלה המכוונת לפליטים ואזרחים פלסטינים בביתם.

חוקים ומדיניות גזענית מכוונים לאזרחים פלסטינים ולתושבי ירושלים הכבושה

ישראל ממשיכה לחוקק חוקים גזעניים נגד אזרחים פלסטינים ותושבי ירושלים הכבושה. הקואליציה הממשלתית מנצלת את אווירת המלחמה כדי לדחוף טיוטות רבות של חוקים ומדיניות שמטרתן ביסוס אפליה גזעית וקידום עליונות יהודית ב-22 בנובמבר 2024 הודיע שר הביטחון הישראלי ישראל כץ על החלטתו להפסיק את השימוש בצווי מעצר מינהליים נגד ישראל. מתנחלים בגדה המערבית. החלטה זו נומקה, בין היתר, בכך שמעצרים מינהליים נחשבים למעצרים שרירותיים, שכן הם אינם מבוססים על כתבי אישום או הליכים שיפוטיים הוגנים, ולכן אסור להחיל אותם על אזרחים. החלטה זו מדגימה בבירור את מדיניות האפרטהייד בין יהודים לפלסטינים. .

בתגובה, מרכז עדאלה ואל-מיזן בנצרת נערך להגשת ערעור לבית המשפט העליון בשבוע הבא בשם אזרח פלסטיני המתגורר במחוז נצרת בדרישה לבטל את צו המעצר המנהלי שהוצא נגדו. הערעור מתבסס על כך שצו זה מפלה את המערער, שכן החלטת השר לגבי אזרחים יהודים חייבת לחול באופן שווה עליו ועל כל הפלסטינים, ולפיכך מתן צו זה מייצג מדיניות אפרטהייד בלתי חוקתית שיש לבטלה ביום 25.11.2024 ביקשו מרכז המשפטים של הכנסת והקנצלרית את מערכת המשפט לממשלה למשוך את הצעת החוק לתיקון סעיף 7(א) לחוק יסוד: הכנסת.

תיקון זה מכוון למועמדים ורשימות ערבים ומשותפים, ומטרתו להקל על פסילתם ולמנוע מהם להתמודד בבחירות לכנסת. טיוטת החוק מאפשרת להדיח כל מועמד או רשימה באמתלה של תמיכה ב"פעולת טרור בודדת", ומפחיתה באופן משמעותי את רמת הראיות הנדרשת להדחה של מועמד או רשימה, ממספר רב של ראיות חותכות למינימום. מַסְפִּיק). תיקונים אלה מכוונים באופן בלעדי לסיבה להסרה מהרשימה הקשורה לתמיכה במאבק המזוין על ידי "ארגון טרור", וזו העילה שבה השתמשה ועדת הבחירות המרכזית מאז אישורה ב-2002 אך ורק נגד ערבים ורשימותיהם. מנגד, התיקונים לא כללו כל שינוי בעילת הפסילה האחרת, שהיא הסתה לגזענות, המוחלת בפועל על מועמדים ורשימות יהודים מאז חקיקתה, המשקפת אפליה ברורה בתחולת החוק. .

הצעה זו מוסיפה גם אפשרות למחיקת רשימה בתוך ברית חדשה ללא כל קשר לתוכנית הפוליטית של הברית, מכוונת לרשימות ערביות שנאלצו לכרות בריתות לאחר העלאת רף הבחירות שכוונה ישירות אליהן. לפיכך, הצעה זו מאפשרת את פירוק הקואליציה, מה שעלול להביא לכך שכל הרשימות הערביות לא יעברו את רף הבחירות. לפיכך, ההצעה יוצרת שני נתיבים נפרדים למימוש הזכות להשתתף בבחירות: האחד לערבים והשני ליהודים. ב-25 בנובמבר 2024 קראו עדאלה והאגודה לזכויות האזרח לבטל את התיקון לחוק "צו הכלא" המוציא משחרור מנהלי אסירים שהורשעו בעבירות ביטחוניות, לרבות עבירות חופש הביטוי. המטרה המקורית של החוק הייתה לטפל בצפיפות בבתי הכלא, וזו הסיבה שאסירים הורשו להשתחרר במסגרתו. למרות שמטרת החוק היא אוניברסלית, כלומר חלה על כולם, הצעת החוק מבקשת להקדיש שני מסלולים נפרדים בחוק לאסירים: אחד לאסירים ביטחוניים ואחר לאסירים פליליים.

לפיכך, הבחנה זו חלה ללא קשר לתכלית החוק או לחומרת העונש על הפשעים. כתוצאה מכך, על פי הצעת החוק, אסיר שהורשע באינוס או רצח על רקע פלילי יוכל לקבל שחרור מנהלי, בעוד שהחוק לא יחול על פלסטיני שהורשע בעבירה הקשורה לחופש הביטוי, למשל בשל לפוסט באתרי מדיה חברתית. לפיכך, החוק יוצר שני מסלולים נפרדים, האחד מיועד לפלסטינים בלבד והשני משותף. הכנסת אישרה לאחרונה ארבעה חוקים גזעניים המאותתים על הסלמה מסוכנת בדיכוי החקיקה הישראליים נגד זכויות הפלסטינים, המוגדר במסווה של לחימה בטרור. הראשון מעניק לשר הפנים סמכויות רחבות לגרש בני משפחה של פלסטינים שהואשמו בטרור מחוץ לישראל או לירושלים.

החוק מתיר את גירושם של קרובי משפחה של פלסטינים שהואשמו בטרור אם ידעו מראש על תכנון בנם, "היו צריכים לדעת" על כך, או לאחר מכן "לתמוך" בבנם, כל זאת ללא הליכים הוגנים לבירור העובדות. חוק זה אינו חל על מחבלים יהודים, משום שהחוק יכלול, בין היתר, גירוש לעזה. החוק השני פושט ילדים פלסטינים אזרחים פנימיים או תושבי ירושלים שנעצרו על ידי הרשויות הישראליות מהגנה, ומאפשר הטלת מאסר על קטינים מגיל 12, לרבות מאסר עולם, אם יורשעו ברצח או ניסיון רצח המסווג כ"עבודה" או קשור ל"ארגון טרור".

החוק השלישי מבטל קצבאות סעד לאמהות ואבות לילדים פלסטינים שהם אזרחים פנימיים או תושבי ירושלים שהורשעו בהפרות ביטחון. ההגדרה של פשעי ביטחון היא רחבה מאוד, וכוללת אף פשעים הקשורים לחופש הביטוי. חוק זה מנסה לעקוף החלטה של בית המשפט העליון שביטלה חוק דומה בשנת 2021 בעקבות עתירה שהגישה עדאלה. בתצפיות הסיום של 2024, ועדת האו"ם לזכויות הילד הפצירה בישראל לבטל חקיקה זו ולהבטיח "גישה של ילדים למזון, ביטוח לאומי, דיור, הטבות משפחה וקצבאות ילדים".

החוק הרביעי מעניק למנכ"ל משרד החינוך סמכויות רחבות למשוך מימון מבתי ספר פלסטינים בירושלים ובירושלים, לפטר מורים שהואשמו ב"תמיכה בטרור" ולסגור בתי ספר ש"אפשרו" או "הקלו" הסתה. לטרור. חוק זה מכוון בעיקר לבתי ספר בירושלים הכבושה, ומעמיד את הזכות לחינוך לאלפי ילדים פלסטינים בסיכון. כחלק ממדיניותה הגזענית בנגב, הגבירה לאחרונה ממשלת ישראל בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר את מאמציה לעקור המונים בכוח אזרחים בדואים באמצעות פינוי והריסה של כפרים בדואים כמו ואדי אל-חליל ואום. אל-חיראן.

מדיניות אפרטהייד זו מטרתה לעקור באופן שיטתי את האוכלוסייה הבדואית מאדמותיה ולרכז אותה בעיירות צפופות שאינן עונות על צרכיהן התרבותיים, החברתיים והכלכליים. 13 כפרים בדואים לא מוכרים בנגב עומדים כיום בפני האיום הקרוב של פינוי כפוי ועקירת משפחותיהם. מרכז עדאלה מייצג את תושבי שלושה מהכפרים הללו, ראס ג'ראבה, אל-בקעה ואום בידון, נגד צווי פינוי ותביעות עקירה שהוציאה המדינה.

הפרות בוטות של זכויות אדם בעזה ובגדה המערבית

מאז תחילת אוקטובר 2024, ישראל יצאה למבצע צבאי רחב היקף והרסני בצפון רצועת עזה, המאופיין בהפצצות כבדות ומתמשכות, בעקירה המונית בכפייה ובשלילת סיוע חיוני לאזרחים לכודים. ב-28 בנובמבר 2024 קרא מרכז עדאלה, בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם נוספים, לרשויות הישראליות להפסיק לאלתר את מתן צווי הפינוי בצפון רצועת עזה, לאפשר לעקורים לחזור לאזורי מגוריהם ולהפסיק את ההרס השיטתי. של בתי העקורים והתשתיות האזרחיות באזור.

בנוסף, שלח עדאלה מספר מכתבים לרשויות הישראליות במהלך השנה האחרונה, בדרישה להפסיק את השימוש השיטתי בפלסטינים כמגן אנושי על ידי חיילים ישראלים במהלך פעולות צבאיות בעזה ובגדה המערבית. נהלים אלה הם הפרה חמורה המציבה סכנה חמורה לחיי אזרחים.

מאז עלייתה לשלטון, האיצה ממשלת ישראל את הצעדים לספח את הגדה המערבית הכבושה על ידי הרחבת ההתנחלויות, החרמת קרקעות וקידום האפרטהייד, והכל מלווה בהסלמה חמורה באלימות כלפי פלסטינים מצד מתנחלים וצבא הכיבוש הישראלי.

ב-27 באוקטובר 2024 קרא עדאלה לבטל טיוטת חוק שתרחיב את היקף תחולתו של חוק "הרשות לפיתוח הנגב" לחלקים מהגדה המערבית, שאם יאושרו יהוו סיפוח בלתי חוקי של כבושים. שטחים. הצעת חוק זו מבקשת להרחיב את הגדרת הנגב כך שתכלול אזורים בגדה המערבית לשרת את ההתנחלויות בו.

ניתוק חבל הצלה חיוני לפליטים הפלסטינים

ב-28 בנובמבר 2024, עדאלה שלחה מכתב ליועץ המשפטי של הממשלה בבקשה להקפיא את יישום שני חוקים שמטרתם לעצור את עבודתה של סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א). ב-28 באוקטובר 2024 אישרה הכנסת את שני החוקים נגד אונר"א, המהווה גלגל הצלה חיוני למיליוני עקורים פלסטינים.

עדאלה, שהתנגד גם הוא לחוקים לפני העברתם, הזהיר כי יישום החוקים, שייכנסו לתוקף בסוף ינואר 2025, יגביל מאוד את מתן השירותים הבסיסיים לשני מיליון וחצי פלסטינים.

אונר"א מספקת סיוע הומניטרי, מחסה, מזון, שירותי בריאות וחינוך לפליטים פלסטינים, לרבות בעזה, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. החוקים הללו שואפים למנוע מהפליטים הגנה בסיסית, ולהפוך אותם לפגיעים יותר, במיוחד ברצועת עזה, שם תפקידה של אונר"א חיוני במיוחד שכן כ-1.9 מיליון עקורים פלסטינים חיו בתנאים טרגיים מאז החלה מלחמת ההשמדה של ישראל.

הפגיעה באונר"א משקפת את ההתעלמות הנרחבת של ישראל מהתחייבויות משפטיות בינלאומיות, שכן חקיקה זו נוגדת את המשפט ההומניטארי הבינלאומי, המחייב את מדינת ישראל לפעול להגנה על האוכלוסייה האזרחית שבשליטתה, ומפר את התחייבויותיה של ישראל על פי מגילת האומות המאוחדות, המחייבות מדינות חברות לתמוך בגופי האומות המאוחדות בביצוע משימותיהן. היא גם מתנגשת עם צעדי הביניים של בית הדין הבינלאומי בתיק רצח העם המתמשך נגד ישראל.

בעוד ישראל ממשיכה להתעלם מההתחייבויות המשפטיות הבינלאומיות שלה שמסכנות חיי פלסטינים ומאיימות על הסדר הבינלאומי מבוסס הכללים, תנועת הסולידריות הגלובלית הגוברת עם העם הפלסטיני משמשת מקור לתקווה.

תנועה זו מחזקת את קולם של הפלסטינים ומדגישה את הצורך הדחוף של הקהילה הבינלאומית להתערב כדי לעצור את המשך הפשעים נגד האנושות שמבצעת ישראל נגד העם הפלסטיני וכדי להגן על המסגרת המשפטית הבינלאומית המגנה על זכויות האדם. באמצעות עבודה משפטית, עדאלה מגן על זכויות הפלסטינים ודורש את עמידתה של ישראל בהתחייבויותיה המשפטיות הבינלאומיות. תמיכתכם חיונית כדי לאפשר לנו להמשיך בעבודה חיונית זו ולקיים את עקרונות זכויות האדם והצדק הבינלאומי.