פלישת ישראל לדרום לבנון..."סיור כוחני" להשגת מטרותיה הגלומות

האלוף ואסף עריקאת: מאפייני הפלישה הקרקעית ללבנון נקבעים על פי יעדי הצבא הישראלי, ש"נשארו מסתוריים"

ד. אחמד רפיק עוואד: ישראל עשויה בסופו של דבר לחפש הסדר עם חיזבאללה כדי להבטיח את חזרתם של מתנחלי הצפון

מוחמד מנאסרה: התיאבון של ישראל להרוג עלול לדחוף אותה להשמיד כפרים לבנוניים או להפוך אותם לבלתי ברת-קיימא, לכל הפחות

בסאם זכרנה: התמקדות ברורה בפלסטינים במחנות לבנון, ויש מצב של כוננות לפלגים לספק סיוע.

האני אבו אל-סאבע: ישראל מבקשת לשנות את המציאות בדרום לבנון, וחיזבאללה מנהל את הקרב הקרקעי עם תמריץ חזק לנקמה

עימאד מוסא: הפעולות הקרקעיות הנוכחיות הן "סיור כוחני" וישראל שואפת להשיג פרויקט גדול יותר לשליטה באזור

לאור המתיחות ההולכת וגוברת בין ישראל לחיזבאללה, הפלישה הקרקעית הישראלית לדרום לבנון מעוררת שאלות לגבי השגת יעדיה, למרות חוסר הבהירות ביעדים המוצהרים של ישראל, אך היא מבקשת להחליש את חיזבאללה או אפילו לפרק אותו לחלוטין, מה שמעורר שאלות. לגבי האפשרות להשיג זאת.

Writers, analysts, politicians and experts, in separate interviews with “ے”, doubt Israel's ability to achieve these goals, especially in light of Hezbollah's military expertise and its fortifications in southern Lebanon, and Israel may face a long war of attrition, which will לחשוף אותו להפסדים גדולים ולסבך את התוכניות שלה.

בעוד תשומת הלב מתמקדת בדרום לבנון, סופרים ואנליסטים מזהירים כי ישראל עלולה לשאוף להרוס שם כפרים ותשתיות, תוך חזרה על תרחישים קודמים של עקירה והרס.

אי בהירות לגבי המטרות האמיתיות של הפלישה הקרקעית

מומחה הצבא והביטחון האסטרטגי, האלוף בדימוס וסף עריקאת, סבור כי מאפייני הפלישה הקרקעית הישראלית תלויים במידה רבה ביעדים שישראל מבקשת להשיג בעתיד, אם כי היעדים של צבא ישראל לפלישה הקרקעית ללבנון נותרו מעורפלים.

עריקאת מציין כי אם מטרתה של ישראל, כפי שקבע ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא "לשנות את פני המזרח התיכון בחמישים השנים הקרובות", אז המשמעות היא שהפלישה תתבצע ללא מגבלות או בקרה ברורים, ועלולה להתאפיין בהתרחבות אגרסיבית בלתי מוגבלת אך אם המטרה העיקרית היא להפריד בין החזיתות, להבטיח את חזרת המתנחלים לאזורי הצפון, ולהבטיח את נסיגת חיזבאללה מהגבולות, שכן הפלישה עשויה להיות מוגבלת בהיקפה.

עריקאת מציין כי אם המטרה, כפי שהכריז שר הביטחון הישראלי יואב גלנט, היא לפרק לחלוטין את חיזבאללה, אזי ישראל תצטרך פרק זמן ארוך בהרבה כדי להשיג מטרה זו.

הוא מציין כי קיימת אי בהירות רבה לגבי המטרות האמיתיות של הפלישה הקרקעית, שכן הצבא הישראלי לא חשף בבירור את תוכניותיו ויעדיו הסופיים.

עם זאת, עריקאת מאמין שישראל לא תיסוג ממסלול הפלישה הקרקעי הזה, במיוחד לאור שליטת המגלומניה בנתניהו, שנראה נחוש ליישם את חזונו בכל מחיר.

המלחמה נמשכת והלחימה מתרחבת

עריקאת סבור כי הדבר מגדיל את האפשרות להמשך המלחמה ולהרחבת הלחימה, מה שיביא להרג ועקירה נוספים של כפרים ועיירות לבנון, בנוסף להרס התשתית של לבנון.

מנגד, עריקאת סבור כי המלחמה הקרקעית לא תהיה נטולת אתגרים לצבא הישראלי, שייחשף למלחמת התשה שעלולה לגרום לו להפסדים כבדים.

עריקאת מציין כי חיילים ישראלים ימצאו את עצמם בעימות ישיר עם לוחמי חיזבאללה, מה שיקשה על השגת מטרותיהם.

באשר לפלישה הקרקעית המשנה את מהלך המלחמה, טוען עריקאת כי הדבר תלוי במידה רבה בעמידה האיתנה של ההתנגדות הלבנונית וביכולות הלחימה שלה, שיקבעו את הכיוון והכיוון של התקיפות הישראליות בלבנון.

עריקאת מטיל ספק ביכולתו של הצבא הישראלי לעמוד בהתנגדות הלבנונית ולהשיג את מטרותיו, ומציין כי המטרה הישראלית של הפרדת החזיתות והרחקת חיזבאללה מגבול הצפון נראית קשה להשגה.

עריקאת מציין שבסופו של דבר הצבא הישראלי ייאלץ לסגת, ומצביע על עדויות היסטוריות המוכיחות זאת.

עריקאת מסביר כי המצב בלבנון שונה לחלוטין מהמצב הפלסטיני, במיוחד באופיו הגיאוגרפי הקשה ובשירותו למגינים, בנוסף לשיטות האספקה, האספקה, התקשורת והעומק האסטרטגי, המעניקים להתנגדות הלבנונית עוצמה רבה. יתרון טקטי.

בהקשר זה מציין עריקאת כי חיזבאללה וההתנגדות הלבנונית צברו ניסיון רב שנים רבות של עימותים עם ישראל, ויש להם יכולות אנושיות ועתודות צבאיות גדולות.

עריקאת מזכיר את יכולתה של ההתנגדות הפלסטינית לעמוד עד כה במשך שנה שלמה, בהתחשב בכך שההתנגדות הלבנונית מחזיקה ביכולות גדולות יותר שמכשירות אותה לעמוד לאורך תקופה ארוכה יותר ולהסב אבדות גדולות יותר לשורות הצבא הישראלי בשל היכולות הקיימות. אליו.

היקף הפלישה ייקבע בהתאם להתפתחויות בשטח

הסופר והאנליסט הפוליטי, ד"ר. אחמד רפיק עוואד אמר כי היקף הפלישה הקרקעית הישראלית עליה הכריז הצבא הישראלי לאחרונה ייקבע בהתאם להתפתחויות בתחום הצבאי, תוך ציון חוויות קודמות, כמו הפלישה הישראלית ללבנון ב-1982 ומלחמת 2006, כאשר ישראל הצבא נסוג עקב שביתות התנגדות.

עוואד מציין כי הפלישה הקרקעית הישראלית תתמודד עם התנגדות, שעשויה לדחוף את ישראל להיכנס למשא ומתן כדי לצאת מהמבוי הסתום או לגלוש לתוך הביצה הלבנונית.

עם זאת, עוואד מציין כי בהיעדר התנגדות עזה, ייתכן שישראל תוכל לחדור ללב ביירות, אולם הוא מדגיש כי הצהרותיה של ישראל על פלישה מוגבלת בדרום לבנון עשויות להיות רק אמצעי להרגיע את דעת הקהל הבינלאומית. במיוחד ארצות הברית, ולהרגיע את הפחדים הישראלים.

הקמת אזור חיץ בגבול לבנון

בהקשר זה מסביר עוואד כי מה שישראל בעצם רוצה הוא להקים אזור חיץ בגבול הצפון עם לבנון שירחיק את לוחמי חיזבאללה במרחק של מספר קילומטרים ואולי אף מעבר לנהר הליטני, אך הוא מטיל ספק ביכולתה של ישראל להשיג מטרה זו.

עוואד מצפה שמטרותיה של ישראל יהיו מעבר להקמת אזור חיץ, ותבקש להשמיד ולעקור את אוכלוסיית דרום לבנון, במיוחד המחנות הפלסטינים, כדי להפעיל לחץ על ממשלת לבנון וחיזבאללה.

עוואד מציין כי ישראל מתמודדת עם מעט לחץ בינלאומי, מה שגורם לה להרגיש חופשיה במה שהיא עושה בלבנון, אך עוואד מזהיר כי העניינים עלולים להידרדר למלחמה כוללת, ומטיל ספק ביכולתה של ישראל להשיג את יעדיה הפלישה הקרקעית.

עוואד מסביר שישראל, משנת 2000 ועד עכשיו, לא הצליחה להשיג את מטרותיה מול חיזבאללה, שיש לו הכנות דתיות שדוחפות אותו לערב את ישראל במלחמת התשה ארוכה.

עוואד מאשר כי הצבא הישראלי עלול לספוג אבדות כבדות במלחמה זו, מה שעלול לדחוף את העורף הישראלי ללחוץ על ממשלתו לסגת מלבנון, במיוחד מכיוון שאין אינטרס טקטי ברור בכיבושה.

עוואד מציין כי ייתכן שישראל תחפש בסופו של דבר הסדר עם חיזבאללה כדי לעצור את הפיגועים ולהבטיח את חזרתם של תושבי יישובי הצפון, ואם תוכל להשיג זאת באמצעות משא ומתן, היא לא תהסס לעשות זאת, כדי להימנע מלהיכנס ל מלחמה שאולי לא תשיג את מטרותיה הרצויות.

מנגד, עוואד סבור שחיזבאללה, למרות המכות הגדולות שספג לאחרונה, זקוק לתקופה להתאוששות, אך הוא נותר מוכן להילחם במלחמה ארוכת טווח.

עוואד מאשר כי למפלגה יש מומחיות וקאדרים צבאיים מאומנים, ונהנית מתמיכה איראנית מתמשכת מכמה שיקולים, ואיראן אינה יכולה לנטוש אותה.

ככל שחולף הזמן, ומשך המלחמה מתארך, מצפה עוואד כי יכולותיו של חיזבאללה יגדלו ושהוא ישיב בהדרגה את כוחו ובריאותו, מה שיקשה על ישראל להגיע להצלחה, ושהיא בהכרח תהיה מעורבת מלחמת התשה.

צעדים ישראלים בלתי צפויים

הסופר והאנליסט הפוליטי מוחמד מוסא מנאסרה מאמין שהפלישה הישראלית הנוכחית תתמקד בעיקר בדרום לבנון, ומתריע מפני סיכונים גדולים שעלולים להוביל להשמדת הכפרים הלבנוניים שם, בדומה למה שקרה בנכבה של 1948, אז פנו כנופיות ציוניות הרס ומחיקה של כפרים ועיירות פלסטיניות משני צידי הכביש המחבר בין יפו לירושלים.

מנאסרה מציין כי ישראל עשויה לנקוט צעדים בלתי צפויים, ומצביעה על "התיאבון של הישראלים לרצח ופשע", שעלולים לדחוף אותם להרוס ולמחוק כפרים לבנוניים בדרום, או להפוך אותם לכל הפחות בלתי ניתנים למגורים.

מנאסרה מאמין שישראל תכוון לכבישים המקשרים בין לבנון לסוריה בניסיון לנתק את האספקה לחיזבאללה.

מנאסרה סבור כי ישראל שואבת את כוחה התוקפני מתחושת אופוריה וניצחון, במיוחד לאחר שרצחה מספר רב של מנהיגים מהדרג הראשון והשני בחיזבאללה, מה שיצר בלבול בשורות המפלגה ושלא הצליחה להתמודד איתה. עד כה, בנוסף לתחושת הכוח של ישראל בשל הידע שלה על תמיכתה הבלתי מוגבלת של אמריקה בה.

מנאסרה סבור שישראל, למרות יכולתה להחליש את חיזבאללה, לא תוכל לחסל אותו לחלוטין, שכן חיסול מפלגות מבוצרות אידיאולוגיות כמו חיזבאללה נחשב למשימה קשה מאוד.

אבל מנאסרה מסביר שחיזבאללה מתמודד לא רק עם ישראל, אלא גם מול ארצות הברית של אמריקה, הציונות הנוצרית העולמית ונאט"ו, מה שמסבך עוד יותר את הקשיים העומדים בפניו.

חיזבאללה עומד בפני אתגרים רבים

מנאסרה מסביר כי חיזבאללה מתמודד עם מספר אתגרים, כולל התמודדות עם אויב הנתמך בטכנולוגיה מתקדמת ונשק, בנוסף לנוכחות של חילוקי דעות בחברה הלבנונית, כמו גם כמה בעיות ארגוניות בתוך המפלגה עצמה.

מנאסרה סבור כי יכולתה של ישראל להשיג את יעדי הפלישה הקרקעיים תלויה באופי המטרות הללו, ובמיוחד ביעדים הלא מוכרזים שעשויים לכלול חיסול חיזבאללה בדרום לבנון, שיגרום לנפגעים אזרחיים.

מנאסרה מציין כי חיזבאללה עובר שלב קשה מאוד לאור התמודדותו עם אויב עליון טכנולוגית וצבאית, ומציין כי החזקת הטילים של המפלגה אינה מספיקה לעימות במלחמות.

עם זאת, מנאסרה טוען כי רצונו של חיזבאללה יפגין גבורה וגבורה בלחימה, למרות הבדלי הכוחות הגדולים בין שני הצדדים, אך נותרו אתגרים כתוצאה מההבדל מראש בכוח.

מנאסרה מציינת כי ישראל ממשיכה להחליש ולהחליש את חיזבאללה, וזו המטרה שאולי היא שואפת להשיג באמצעות הפלישה הזו.

התנאים של הפלסטינים במחנות לבנון קשים יותר

חבר המועצה המהפכנית של פתח, בסאם זכרנה, מסביר כי תנאי הפלסטינים במחנות הלבנונים קשים יותר כתוצאה מהיעדר הגנה מלאה, על רקע החשש הגובר לחייהם, שכן תושבי המחנה מתגוררים בבתים סמוכים. מה שהופך אותם לחשופים לסיכונים גדולים לאור המשך התוקפנות הישראלית.

זקארנה מביע את תקוותו שצורכי הפליטים הפלסטינים יסופקו, במיוחד אלה שנעקרו מאזוריהם כתוצאה מההפצצות האינטנסיביות.

זכרנה סבור כי ישנה התמקדות ברורה בפלסטינים בלבנון, שם מנהיגים בולטים של פלגים פלסטיניים, כמו: החזית העממית לשחרור פלסטין, תנועת חמאס ותנועת הפתח, היו נתונים להתקפות ישירות שגרמו לשהידים פציעות, שכן הכיבוש הישראלי מכוון לכל הפלגים הפלסטיניים ללא יוצא מן הכלל.

לגבי הפלישה הקרקעית הישראלית, זכרנה מאשר כי מתקפה זו מכוונת ישירות לאזרחים לא חמושים, חסרי אמצעי הגנה, וקוראת להתערבות בינלאומית דחופה להגנה על אזרחים.

לגבי צעדים פלסטינים רשמיים וסיעתיים, מסביר זכרנה כי הנשיא אבו מאזן הוציא הנחיות ישירות לסהר האדום הפלסטיני, לבתי חולים, מרכזים רפואיים ומוסדות פלסטינים לפתוח את שעריהם כדי לקבל את כל הנפגעים.

זכרנה מציין כי קיימת התגייסות מלאה של תנועת הפתח והפלגים הפלסטיניים בלבנון למתן הסיוע הדרוש לאור נסיבות קשות אלו.

מטיל ספק ביכולתה של ישראל להשיג את יעדיה

בהערכת הפלישה הקרקעית, זכרנה מטיל ספק ביכולתה של ישראל להשיג את מטרותיה, ומדגיש כי לחיזבאללה יש יכולות צבאיות גדולות העולות על מה שהייתה לו במלחמת 2006, וכי הצבא הישראלי יעמוד בפני אבדות כבדות אם ימשיך בניסיונותיו לחדור. לתוך לבנון, וציין כי המצב בלבנון שונה מעזה, חיזבאללה הוא כוח צבאי עצום.

זכרנה סבור שממשלת ישראל לא הצליחה להשיג את יעדיה בעזה, ומאמין שגם בלבנון היא תיכשל, ומצביע על כך שהמטרה האמיתית של ישראל אינה חורגת מעבר לביצוע מעשי טבח בפלסטינים ובלבנון.

זכרנה מציין כי הרג ועקירה הם המטרות הלא מוצהרות של ממשלת ישראל, בעוד שהמטרות האחרות שישראל מבקשת להשיג הן מעבר ליכולותיה לאור ההפסדים המתמשכים שההתנגדות הלבנונית והפלסטינית לצבא הכיבוש הישראלי גורמת.

ניסיונות ישראלים לשנות את המציאות בדרום לבנון

הסופרת והאנליסטית הפוליטית המתמחה לענייני ישראל, האני אבו אל-סבעא, סבורה כי מבצע "הסדר החדש" שעליו הכריז הצבא הישראלי בלבנון, הכולל כניסה קרקעית מוגבלת בעומק של בין חמישה לשבעה קילומטרים לשטח לבנון. , מטרתו בעיקר להחזיר את הישראלים להתנחלויות בצפון בשלום, וכוחות חיזבאללה סולקו מעבר לנהר הליטני, אך פלישה זו עשויה להתרחב ולכלול אזורים עמוקים יותר בתוך לבנון.

אבו אל-סבעא מסביר כי הפלישה הקרקעית הישראלית כבר החלה בפעולות של כוחות הקומנדו הישראליים, שכן דובר הצבא הישראלי הכריז על השליטה בציוד מלחמה שנועד לשימוש בתוך אחת המנהרות המתקדמות של חיזבאללה.

אבו אל-סבעא מציין כי הפלישה אינה מוגבלת רק למבצעים צבאיים, אלא מלווה בקמפיין תקשורתי מסיבי שמטרתו להשפיע על הפסיכולוגיה של החממה הפופולרית של חיזבאללה בניסיון להחליש את תמיכתם במפלגה.

אבו אל-סבע מאמין שישראל מבקשת, באמצעות מלחמה קרקעית זו, לשנות את המציאות בדרום לבנון ולהגביל את טווח הטילים שבידי חיזבאללה.

עם זאת, אבו אל-סבעא סבור שלישראל יש מטרות מעבר לכך, שכן היא מבקשת למצוא חזית מדינית לשלוט בלבנון שמוכנה לנרמל את היחסים עמה, וישראל מאמינה שהבסת חיזבאללה יכולה לתרום ליצירת האקלים הזה.

עם זאת, אבו אל-סבעא מציין כי חיזבאללה לא עמד בחיבוק ידיים מול תקיפה זו, שכן הוא העצים את ירי הרקטות שלו אל פנים ישראל, כולל הפצצת תל אביב רבתי בטילים בליסטיים, שהיא התקיפה הגדולה ביותר מאז. תחילת המלחמה, וההסלמה הזו בלבלה את מערכת הביטחון הישראלית, שלטענתה השמידה את יכולות חיזבאללה במהלך תקיפות אוויריות מסיביות.

חיזבאללה שואף למנוע מישראל להשיג "תדמית של ניצחון"

אבו אל-סבעא מאמין שבאמצעות תגובה זו מבקש חיזבאללה למנוע מישראל להשיג את "תדמית הניצחון" שהיא מבקשת ביום השנה הראשון למלחמת ה-7 באוקטובר.

אבו אל-סבעא מציין כי ישראל, שנסוגה מדרום לבנון ב-2006 על ידי סגירת שער הגבול של פטימה והשארת החייל האחרון מהדרום, לא תוכל להשיג ניצחון מכריע במלחמה זו 18 שנים לאחר עזיבתה את הארץ. לוחמי חיזבאללה.

אבו אל-סבעא מסביר כי לוחמי חיזבאללה צברו ניסיון רב במלחמות קרקע, נהנו מהשתתפותם הפעילה במשבר הסורי בצד המשטר מול האופוזיציה, שם הם מילאו תפקיד מרכזי בהבסת האופוזיציה, ובמהלך יותר משני עשורים הצליח חיזבאללה לשפר את יכולותיו הצבאיות בכמות ובאיכות, מה שגורם לו היום להיות בטוח ביכולתו להסב אבדות כבדות לשורות הכוחות הישראליים בכל עימות קרקעי.

אבו א-סבעא מאשר כי חיזבאללה נלחם בקרב הקרקעי הזה עם מניע חזק לנקמה לאחר רצח מזכ"ל שלו, חסן נסראללה, מה שיוביל להגברת האכזריות של לוחמיו בשטח, ויהפוך אותם ליותר ויותר. נחוש להסב אבדות כבדות לשורות הכוחות הישראליים.

הפלישה הקרקעית ללבנון תקבל אופי מקיף

הסופר והאנליסט הפוליטי, עימאד מוסא, סבור כי הפלישה הקרקעית הישראלית ללבנון תקבל אופי מקיף, גם אם ההצהרות הן כי מדובר במבצע צבאי קרקעי מצומצם וממוקד על פי נסיונות קודמים, הודיעה ישראל ב-1982 א מבצע צבאי שלא יעבור מעבר לנהר הליטני. הצבא הישראלי פלש ללבנון ואריאל שרון כיתר את יציאת אש"ף מלבנון לצמיתות, לאחר הכיבוש והפגיעה בכוח התוקף.

מוסא מציין כי הפעולות הקרקעיות הנוכחיות הן אוסף של מידע הנקרא "סיור בכוח". יתערב כדי להרוס את אתרי הירי ולנקות את השטח, מה שפותח את הדרך לטנקים להיכנס למה שמוסא תיאר כ"אדמה חרוכה", והפלישה הקרקעית מתרחבת בהדרגה עם הזמן.

מוסא מאמין שהצלחת הפלישה הקרקעית הישראלית תלויה ביכולתה של ההתנגדות הלבנונית להתעמת עם הכיבוש, לשמור על האדמה ולאלץ את הכוחות הישראליים לסגת.

המסלול עשוי להשתנות כאשר ישראל תודה באי יכולתה להשיג את מטרותיה

מוסא מציין כי המסלול עשוי להשתנות כאשר הכוחות התוקפים יודו בחוסר יכולתם להשיג את המטרות הרצויות, וכאן הדיפלומטיה מתחילה לזוז על ידי העלאת יוזמות המבקשות להשיג את המטרות שהכוח הצבאי לא הצליח להשיג.

מוסא מאמין שישראל שואפת, באמצעות פלישה קרקעית זו, להשיג פרויקט גדול יותר לשליטה באזור, בהתחשב בכך שמלחמת ההשמדה המתמשכת ברצועת עזה, בתמיכה מערבית ואמריקאית, היא מסר ברור לעמים ולמדינות אזור, והמסר הזה נועד להראות שמדינות הנכנעות לישראל עשויות לשרוד מלחמה והרס, בעוד שמסרבים לשתף פעולה יתמודדו עם הרס, עקירה והשמדה.

עם זאת, מוסא מדגיש כי הצלחתן של תוכניות אלו תלויה בנחישותה של ההתנגדות וביכולתה לסבול ולהקריב.

מוסא מציין כי איש אינו יכול לחזות באופן מוחלט את תוצאות המלחמה הזו, אך העימות הזה שונה מכל מלחמות ישראל-ערב הקודמות, שכן זוהי מלחמה נגד כוח אידיאולוגי הנלחם בתרבות חוסיינית, ומבוססת על המיתוס של כרבלא, שם אין מקום לנסיגה.

מוסא מסביר כי ממשלת ישראל רדופת רעיונות של התרחבות צבאית, ומבקשת לבטל את כל ההסכמים וההסכמים שנחתמו עם ירדן, מצרים וארגון השחרור פלסטין, ומציאות זו של התרחבות ושליטה מאלצת את חיזבאללה ואת ציר ההתנגדות להילחם. מלחמת קיום בלתי הפיכה.