החלטות בינלאומיות הן אשליות שתושבי פלסטין מבינים

מאז נפלה פלסטין לכיבוש ישראלי, הוציאו האומות המאוחדות וכל מוסדותיו החלטה אחר החלטה בעניין זה, עד שהחלטות אלו הגיעו למספר שיא במספר, ומגירות המוסדות הללו התמלאו ונערמו בהעתקים של החלטות אלו. מה שמורגש הוא שהמשותף להחלטות הללו הוא שמה שהיה לטובת פלסטין ואנשיה, גם אם באחוזים זניח, נשאר דיו על הנייר ושום דבר ממנו לא מיושם. היתרון של המדינה הכובשת היה מימושה במהירות מדהימה.
אבל מה שמלבב בהיבט הזה הוא שתושבי פלסטין אינם מסתמכים כלל על החלטות האומות המאוחדות, והם יודעים שההחלטות הללו אינן אלא אשליות, ואפר של אפר בעיניים. אשליותיהם של מוסדות וגופים בינלאומיים אינם נוכחים עוד אלא במוחם של אלה המנותקים מהמציאות.
ההחלטות של מוסדות וארגונים בינלאומיים משרתות רק את המדינה הכובשת, ומה שמצאנו אחרי ה-7 באוקטובר הוא ההוכחה והראיה הגדולה ביותר לאמיתותן של החלטות בינלאומיות, לאמיתותם של אלה שדגלו בהן ולאמיתותם של הבוטחים בהן.
מדינות המערב הן אלו שיצרו את המדינה הכובשת כפרויקט קולוניאלי, והן אלו שמספקות אותה וממשיכות לספק לה את כל האמצעים לחיים ולהישרדות, והן שמחזיקות אותה על רגליה. עד היום. לפיכך, ההחלטות של מדינות ומוסדות המערב אינן יכולות להיות "שוברות את עצמותיו" מכאן שמקובל שכל מה שיוצא מהמערב הוא נגד פלסטין ואנשיה ובאינטרס של המדינה הכובשת.
זה אבסורד במילים ובעמדות למצוא את מי שבינינו שמקדמים את החלטות האו"ם כניצחון עבורנו וכדרך להיפטר מהכיבוש הזה.
סוגיית פלסטין היא סוגיית האומה כולה, לכן, הייתה זו טעות להפריד אותה מהיסוד והמקור שלה, ולקשר אותה לאומות המאוחדות מקור המחלה לכן, הפתרון היחיד לסוגיית פלסטין היה להחזיר את הנושא הזה למקורו, סוגיית האומה.