ההחלטה לגייס את החרדים.. האם היא תפיל את ממשלת נתניהו?

פה אחד, בית המשפט העליון בישראל הוציא ביום שלישי החלטה הקוראת למדינה כי יש לגייס יהודים קיצוניים דתיים, "חרדים", לצבא, נושא שנוי במחלוקת במשך שנים.

החלטה "היסטורית" זו, לפי אנליסטים, אולי לא תוביל מיד לנפילת הקואליציה הממשלתית בראשות בנימין נתניהו, אבל היא עשויה לייצג את תחילת הנפילה, לאור מחלוקות וחלוקות רבות.

הישרדותה של ממשלת נתניהו תלויה בתמיכת שתי המפלגות הדתיות, ש"ס ויהדות התורה, שהן הנפגעות העיקריות מהחלטת בית המשפט.

בעוד המפלגות הדתיות מתנגדות לגיוס "חרדים", המפלגות החילוניות והלאומניות תומכות בכך. זה גרם לנתניהו בעיה שאיימה על קואליציית השלטון שלו.

כבר חודשים שצבא ישראל סובל ממחסור בחיילים. בגלל מלחמתה המתמשכת ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר האחרון, פעולותיה האינטנסיביות בגדה המערבית הכבושה ועימותיו עם חיזבאללה מעבר לגבולות לבנון.

יהודים דתיים מהווים כ-13 אחוזים מאוכלוסיית ישראל המונה כ-9.9 מיליון איש. הם אינם משרתים בצבא, והם אומרים כי הם מקדישים את חייהם ללימוד התורה כדי לשמור על זהותו של עם ישראל.

החוק מחייב כל זכר ונקבה ישראלי מעל גיל 18 לשרת בצבא, והדרת "חרדים" משירות תמיד עוררה מחלוקת בעשורים האחרונים.

סמכותם של הרבנים

לדברי אנשל פפר, אנליסט בעיתון העברי "הארץ", ביום רביעי, "פסיקת בית המשפט העליון לא תפיל את הקואליציה של נתניהו, כי הוא ושותפיו הדתיים רוצים להימנע מכך".

"פסיקת בית המשפט לגייס תלמידי בתי ספר דתיים ולהפסיק את המימון הממשלתי לבתי ספר שתלמידיהם מסרבים להצטרף לצבא, למעשה ישאיר את המפלגות הדתיות בקואליציה הממשלתית לעת עתה", אמר פייפר במאמר.

בהצביע על האפשרות שההחלטה השיפוטית לא תיושם, הוא הוסיף, "שופטים קבעו סטנדרטים מאוד ברורים, אבל הם לא אלה שמיישמים אותם".

הוא המשיך: "על דבר אחד מסכימים הרבנים החרדים, שהם מאוחדים בשנאתם לביהמ"ש העליון ונחושים להוכיח שאין לפסיקתו סמכות עליהם, והם ידאגו שתלמידיהם לא ישרתו. המדינה שלהם".

הוא סבר כי "הדרך לעשות זאת, לפחות כרגע, היא לנסות לעכב את היישום באמצעות הפעלת לחץ על השרים והגורמים הרלוונטיים בתוך הממשלה, והם נהנים מתמיכת נתניהו בכך".

נתניהו לוחץ שהכנסת תאשר הצעת חוק לגיוס "חרדים" המספקת את המפלגות הדתיות, אך היא אינה מספקת נציגים רבים, כולל אלה ממפלגת "הליכוד" שלו (מימין).

מוקדם יותר ביוני אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה, אך עדיין יש לאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית כדי להפוך לחוק סופי.

"נתניהו יודע היטב שאין סיכוי להעביר חוק שעומד בסטנדרטים של בית המשפט העליון ובציפיות העם הישראלי ומקובל על המפלגות החרדיות ורבניהן", אמר פפר.

הוא הוסיף, "אבל ההבטחות של נתניהו בנוגע למלחמה ולחקיקה הן רק תרגילים לקניית זמן ולהארכת הישרדות פוליטית. זה בדיוק מה שהחרדים רוצים".

בהלה

לפי אנליסט העיתון "ידיעות אחרונות" נדב אייל, בכתבה ביום רביעי, החלטת בית המשפט "הכניסה את נתניהו למצב של פאניקה מוחלטת".

הוא הוסיף: "זה לא אומר שהממשלה תיפול. מה בדיוק מצפה ליהודים הקיצוניים אחרי הבחירות, פרט לאופציה הריאלית להקים ממשלת אחדות בלעדיהם?"

הוא הוסיף: "בניגוד לנתניהו, לחרדים נוח יותר עד שאחד הרבנים אומר תנו לכל הבניין להתמוטט ולמוטט אנחנו לא רחוקים מזה", כלומר לאפשרות של נפילת הממשלה.

אייל זד: "כפי שכתב מספר פעמים מאז ה-7 באוקטובר, עידן ההטעיה הסתיים, והפסיקה מבהירה כי לא ניתן לקיים צבא גדול שיגן עלינו, שכן מגזרים הולכים וגדלים באוכלוסייה מתחמקים", כי זה, אנשים דתיים שלא משרתים בצבא.

כעס על הקרקע

באשר לעיתונאי הישראלי הדתי (החרדי), ישראל כהן, הוא חשב ביום רביעי כי "הרחוב החרדי יכריע את גורל הממשלה".

כהן אמר לרדיו המקומי 103FM: "מאז החלטת בית המשפט העליון אנחנו רואים שיש איזשהו ויכוח וחברי הכנסת החרדים קיבלו עמדה מתונה יותר".

הוא המשיך: "הציבור החרדי לא ציפה להחלטת בית המשפט העליון... וכרגע החרדים תוהים: מה האלטרנטיבה (אם הממשלה תיפול)? וזה לא יהיה טוב יותר".

כהן הוסיף: "מספיק שרב אחד או כמה רבנים יובילו צעד קיצוני יותר. כל כעס בשטח יגרום ללחץ עממי ואז נוכל להיכנס לדינמיקה של פירוק הממשלה".

סקרי דעת קהל בישראל מצביעים על כך שאם יתקיימו בחירות מוקדמות, נתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה.

מאז 2017 ממשלות עוקבות לא הצליחו להגיע לחוק הסכמה בנוגע לגיוס חרדים, לאחר שבית המשפט העליון ביטל חוק שנחקק ב-2015 שפוטר אותם משירות צבאי, בהתחשב בכך שהפטור פוגע ב"עקרון השוויון".

מאז המשיכה הכנסת להאריך את הפטור משירות צבאי, ובסוף מרץ האחרון פקעה צו שהוציאה ממשלת נתניהו לדחות את יישום גיוס החובה לחרדים.