מאת חורחה ליבוריירו ומריה פסרה

שרי החוץ נפגשו ביום שני בבריסל כדי לדון בפלישה של רוסיה לאוקראינה ובמלחמה בין ישראל לחמאס.

לאחר שבועות של חילוקי דעות, האיחוד האירופי הגיע ל"הסכם מדיני" להטיל סנקציות על מתנחלים ישראלים קיצוניים, הכריז ג'וזפ בורל.

פריצת הדרך הגיעה במהלך פגישה של שרי החוץ של האיחוד האירופי ביום שני, שם הנושא הועלה על השולחן כדי לתת לדיפלומטיה הזדמנות נוספת.

"דיברנו על סנקציות נגד חמאס. והסכמנו על סנקציות נגד מתנחלים קיצוניים. זה לא היה אפשרי במועצת החוץ האחרונה. הפעם זה אפשרי. נמצאה פשרה מוצקה ברמת העבודה ואני מקווה שזה יהיה אפשרי. להמשיך עד לאימוץ מלא בקרוב", הכריז ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, בתום הפגישה, "אבל ההסכם המדיני קיים".

הסנקציות פועלות כבר חודשים ובתחילה נחסמו על ידי קומץ מדינות, בהן גרמניה, צ'כיה ואוסטריה, שהן בין התומכים החזקים של ישראל באיחוד האירופי.

אבל ההרס של רצועת עזה והדיווחים המתמשכים על אלימות מצד אזרחים ישראלים נגד פלסטינים העניקו דחיפות לשיחות, שהתגברו עוד יותר לאחר שארצות הברית, בריטניה וצרפת נטלו את ההובלה והטילו סנקציות על קומץ מתנחלים קיצוניים.

המכשול האחרון היה הונגריה, שלפי דיפלומטים ציינו בשבוע שעבר שהיא תסיר את האופוזיציה, מה שעורר תקוות לפריצת דרך ביום שני ה-18 במרץ 2024.

ההסכם המדיני עדיין צריך להיות מאומץ על ידי שגרירים. רק אז תיוודע זהותם של המתנחלים ברשימה השחורה.

ההתנחלויות בגדה המערבית אינן חוקיות על פי החוק הבינלאומי ונתפסות כמכשול מרכזי להשגת שלום בר קיימא במסגרת פתרון שתי המדינות.

המהלך הוא חלק מכוריאוגרפיה דיפלומטית זהירה החופפת לסנקציות חדשות נגד חמאס, שהאיחוד האירופי מחשיב כארגון טרור.

בתגובה לפיגועי 7 באוקטובר, בהם נהרגו יותר מ-1,100 אזרחים בישראל, האיחוד האירופי הקים משטר סנקציות ספציפי המכוון לכל אדם או ישות החשודים בתמיכה, חומרית או כספית, בחמאס ובג'יהאד.

שישה אנשי כספים נוספו לרשימה השחורה ב-19 בינואר.

בית קברות באוויר הפתוח

פגישת שרי החוץ ביום שני התקיימה כאשר מסגרת הסיווג המשולבת לביטחון תזונתי (IPC) פרסמה דו"ח חדש המדגיש את החומרה הקיצונית של המשבר ההומניטרי בעזה, שם נהרגו יותר מ-31,000 בני אדם מאז תחילת המתקפה הישראלית, לפי חמאס. .

לפי ה-IPC, "כל אוכלוסיית רצועת עזה (2.23 מיליון איש) מתמודדת עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף", כאשר מחצית מהאוכלוסייה מסווגת כ"קטסטרופה". בחלק הצפוני של המובלעת, הרעב "בקרב".

הסכסוך הצבאי, המחסור בסיוע הומניטרי וגישה מוגבלת למזון, שירותי בריאות, מים ותברואה הם כולם גורמים המסבירים את הידרדרות המצב.

"ההסלמה בפעולות האיבה גרמה נזק ניכר לרכוש ולתשתיות החיוניות להישרדות. כ-50% מהמבנים - ויותר מ-70% בנפות הצפוניות - ניזוקו או נהרסו", נכתב בדו"ח.

לפני היציאה לפגישה, ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, צייר תמונה עגומה של המצב בשטח.

"עזה הייתה לפני המלחמה בית הכלא הפתוח הגדול ביותר. היום זה בית הקברות הפתוח הגדול ביותר. בית קברות לעשרות אלפי אנשים, אבל גם בית קברות לרבים מהעקרונות החשובים ביותר של המשפט ההומניטרי", ג'וזף בורל. אמר לעיתונאים.

ג'וזף בורל אמר גם כי יציע "דיון בכיוון פוליטי" על עתידו של הסכם ההתאגדות האיחוד האירופי-ישראל, בתוקף מאז שנת 2000. בחודש שעבר הצטרפו ספרד ואירלנד, שניים מהקולות הביקורתיים ביותר של האיחוד כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. כוחות וקרא ל"בדיקה דחופה" של ההסכם.

עם זאת, במהלך ישיבת השרים, לפחות שש מדינות חברות התבטאו נגד התיקון הזה: "גרמניה, איטליה, אוסטריה, צ'כיה, בולגריה והונגריה", אמרו מספר דיפלומטים ל- Euronews, בעילום שם.

דיפלומט אחד ציין כי רוב המדינות תמכו ברעיון להזמין את שר החוץ הישראלי ישראל כץ לדון בנושא זה ובנושאים נוספים בבריסל.