הרשויות הישראליות שוקלים לשפוט שני חברי תנועת חמאס ושני אזרחים עזה, שנעצרו במהלך התקפת חמאס, ב-7 באוקטובר האחרון, ובמהלך התמרון הקרקעי הישראלי ברצועת עזה, בהליכים שיפוטיים מהירים, המבוססים על תיעוד הישראלי. חקירות המשטרה עמם, והשארתם במעצר מנהלי לפי חוק "לוחמים בלתי חוקיים".

על פי הצעה זו, יבוצעו תיקונים בחוק לכידת "לוחמים בלתי חוקיים", כך שיוקם בית משפט מיוחד לשפוט עצורים עזתים על סמך מסמכים ותיעוד כתוב, ולא יישמעו עדויות בבית המשפט.

גורמים במשרד המשפטים הישראלי הביעו הסתייגות מהצעה זו, ואמרו כי האפשרות המועדפת היא לנהל משפטים פליליים נגד עצירים עזתים, כך דיווח מהם היום, א', עיתון "הארץ".

העיתון ציין כי הרשויות הישראליות טרם החליטו כיצד להעמיד לדין את העצורים העזתיים ובאילו אישומים הם יישפטו, וכי ההחלטה הסופית בהקשר זה תושפע מעסקת חילופי שבויים בין ישראל לחמאס.

ההצעה למשפט מהיר של עצורי עזה גובשה על ידי מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות לשעבר, יובל קפלינסקי, והוגשה לפרקליטות ולוועדת חוק וחוקה בכנסת.

הוא מכונה "חוק הלוחמים הבלתי חוקיים" שנחקק בשנת 2002, בעקבות החלטת בית המשפט העליון שהחליטה כי ישראל אינה יכולה להמשיך במעצר המנהלי של שני האסירים הלבנונים, מוסטפא אלדיראני ועבד אל כרים עובייד. שנחטפו על ידי ישראל מלבנון. חוק זה מאפשר לרשויות הישראליות להחזיק בעצורים מנהליים בטענה שהפרו את חוקי המלחמה הבינלאומיים, לתקופות ארוכות מבלי להעניק להם זכויות של שבויי מלחמה או זכויות של עצירים במעצר פלילי רגיל.

הצעתו של קפלינסקי תחייב הקמת בית משפט מיוחד שיכריע האם העצורים היו מעורבים ב"פשעי מלחמה חמורים" שיתוארו במסגרת חקיקה מיוחדת, לרבות "פשע מלחמה הכולל רצח המוני".

במידה והעצורים יורשעו, בית המשפט המיוחד יכול לגזור עליהם מאסר לתקופות בלתי מוגבלות. קפלינסקי סבור שניסויים מהירים כאלה יכולים להסתיים תוך מספר חודשים.

קפלינסקי סבור כי "היתרונות" של הצעתו על פני משפטים פליליים רגילים הם שעל פי הדין הפלילי הרגיל, יש להגיש כתב אישום מפורט ונתון לפיקוח מקומי וגלובלי, וכי הדבר ייצור קשיים גדולים יותר במתן ראיות, לרבות הקושי. של הוכחת אונס בשל היעדר תיעוד מספיק על תקיפות. לאום שלטענת ישראל בוצע במהלך הפיגוע ב-7 באוקטובר. לפי ההצעה, משפטים מהירים כאלה יפתרו את סוגיית ייצוג העצורים על ידי עורכי דין.

בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק האוסרת על עורכת הדין של היחידה לסניגוריה הציבורית במשרד המשפטים לייצג עצירים עזתים, חרף התנגדות הסנגוריה הציבורית והיועצת השיפוטית של הממשלה, גלי בהרב מירה, לאמור. חוק.

כמו כן, ההצעה פוטרת את הרשויות מהעברת עצורים לבתי המשפט ומהליכי האבטחה הנלווים לכך. עם זאת, העיתון ציין כי קיימת בהצעה זו "סכנה" למשפט מהיר, והיא שתועלה ביקורת מקומית ובינלאומית. נגדה שישראל עוצרת עצורים ללא הליכים שיפוטיים מתאימים ומקובלים על מנת לקבל הבהרות. משפטים מהירים כאלה יבואו לידי ביטוי גם נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג, הבוחן את התביעה של דרום אפריקה המאשימה את ישראל בביצוע רצח עם.