מגזין Foreign Policy אמר ביום שני בניתוח שלערב הסעודית יש כלים בארסנל הדיפלומטי שלה, שאם היא תשתמש בהם נכון, יהיה להם השפעה בעיצוב עתיד הסוגיה הפלסטינית.

המגזין סבור שנפט אינו עוד כלי יעיל בלחיצה על ארצות הברית וישראל.

המגזין הסביר כי ריאד מובילה מאמץ דיפלומטי שמטרתו ליצור שיח בינלאומי המטיל ספק בלגיטימיות של התוקפנות הצבאית הישראלית והכיסוי הדיפלומטי שארצות הברית מספקת לישראל.

לפי המגזין, "האליטות השלטות בסעודיה לא רק דוחות את טיעון ההגנה העצמית הישראלית, אלא הן גם פונות למתקפה דיפלומטית, שכן שר החוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן, עומד בראש ועדה דיפלומטית המוסמכת על ידי הליגה של מדינות ערב והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי לסיור בבירות בינלאומיות." "שונה וקורא להפסקת אש מיידית".

המגזין מציין שהתחנה הראשונה של הוועדה הייתה בבייג'ינג ולאחר מכן במוסקבה, ומסבירים שזהו איתות ברור לוושינגטון שלסעודיה יש אפשרויות אחרות בעולם הרב-קוטבי הזה שמתפתח כל הזמן.

בנוסף, המגזין סבור כי נוכחות הוועדה באו"ם וההצעות השוטפות של הקבוצה האסלאמית הערבית מטרתן לשמור על לחץ דיפלומטי על ארה"ב, באמצעות הדגשתה כמכשול העומד בדרכה להפסקת אש.

המגזין מציין, "לא מזמן רוב העולם התמקד בעסקה גדולה במזרח התיכון בין ארה"ב, סעודיה וישראל, אבל המצב הנוכחי של מוות, הרס ואסון (בעזה "ההתלהבות סביב סוגיית הנורמליזציה הסעודית-ישראלית (הפוטנציאלית) בשבועות ובחודשים הספורים שקדמו למלחמה".

היא אומרת, "בעוד שחלק מהמשקיפים הופתעו מהתקיפות האכזריות שפתח חמאס ב-7 באוקטובר ומפרוץ מלחמה גדולה, אחרים חששו מזה זמן רב מהתפרצות אלימות כזו, ובשל הרצון הנואש של ישראל וארה"ב כאחד. לראות הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית, הנושא הפלסטיני הבלתי פתור והפכפך זכה להתעלמות במידה רבה.

לפי הדיווח, גם לישראל וגם לארה"ב היו סיבות משלהן ללחוץ על נורמליזציה. "עבור וושינגטון, ובמיוחד לנשיא ג'ו ביידן, היותו המתווך בעסקה כה גדולה יבצר את מורשתו בהיסטוריה ותספק נקודת דיבור דיפלומטית הכרחית לקמפיין הבחירות ב-2024".

באשר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, "הכרה בישראל על ידי ממלכת סעודיה - שומר שני המסגדים הקדושים - תהיה ניצחון אסטרטגי. אם סעודיה תסכים לנרמל את היחסים עם ישראל, לא יהיה לחץ רב על ממשלת נתניהו, או כל ממשלה ישראלית עתידית." להבטיח ויתורים משמעותיים ולהקל על הסדר מדיני המבטיח ביטחון הן לפלסטינים והן לישראלים.

"ברגע שהמלחמה פרצה הייתה תחושה מבשרת רעות שעומד להתרחש אסון הומניטרי, ולא היה ספק שמדינות ערב יגנו את ישראל. מה שפחות ברור זה איך מדינות ערב ישתמשו בהשפעה שלהן. האנרגיה הנוף השתנה באופן דרמטי מאז 1973, ולפיכך ל"כרטיס הנפט" לא הייתה השפעה רבה כיום, על פי הניתוח.

הסעודים גם משתמשים בכלי דיפלומטי מוזנח, שהוא שתיקה, כפי שהסביר המגזין, וציין שדחייתם המפורשת של כל דיון פוליטי לפני הפסקת האש יוצרת גם לחץ בכך שהיא לא מאפשרת לישראל אופק מדיני ברור לאחר מערכת הבחירות. כפי שאמר שר החוץ הסעודי בחודש שעבר: "על איזה עתיד נוכל לדבר כאשר עזה תושמד?"

המגזין סבור כי לאליטות השלטונות בסעודיה יש סיבה נוספת להימנע מכל דיון על עתידה של עזה, והיא שהן מאמינות שהצגת רעיון זה לא תעזור להגיע להפסקת אש קבועה, ויכולה להיחשב שותפות או השתתפות בנתינה. הלגיטימיות הנוכחית של הקמפיין הישראלי.

המגזין מציין כי בעוד שלריאד יש השפעה אמיתית בכל הנוגע למימון, ישראל לעולם לא תוכל להשתוות ליכולת הפיננסית של סעודיה ומדינות אחרות במועצת שיתוף הפעולה של המפרץ. כלכלת ישראל סובלת, ולפי דו"ח עדכני של בנק ישראל, היא מפסידה 600 מיליון דולר מדי שבוע מתחילת המלחמה הזו. הבנק המרכזי הישראלי גם חזה שעלויות המלחמה מ-2023 עד 2025 יגיעו כ-53 מיליארד דולר.

זה בדיוק מה שנותן לסעודים, ל-GCC ולמדינות ערב מנוף, שכן ניתן להשתמש בכל מאמצי שיקום כדי לדחוף את ישראל לתהליך שלום אמיתי. אחרת, זה יהיה רק ​​עניין של זמן עד שהאזור ימצא את עצמו שוב באותו מצב - אם לא גרוע יותר.

המגזין אומר, "הסעודים מעולם לא התנגדו למתן תמיכה כלכלית לפלסטינים, והם סיפקו הרבה מאוד מזה בעשורים האחרונים, ולא נראה שהתמיכה הזו תרד בקרוב. מה שהסעודים שונאים זה בנייה מחדש של עזה הרסה למען הביטחון הישראלי - במיוחד מאז שישראל הייתה הצד". מי ביצע את ההרס?

הדו"ח מציין, "יש כיום משאלת לב לא מציאותית, בישראל ובוושינגטון, שסעודיה ומדינות אחרות של מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ יישאו בחשבון עבור המערכה הצבאית הישראלית בעזה. על פי הדלפה לעיתונות הישראלית, כך דיווח נתניהו. ועדה פרלמנטרית ב-11 בדצמבר: "הצעד הראשון בעזה יהיה תבוסת חמאס. לאחר מכן, אני חושב שאיחוד האמירויות הערביות וסעודיה יתמכו בשיקום הרצועה".

ההנחה שסעודיה ומדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ יסכימו בקלות לשלם עבור שיקום אסון בירושה, ולאחר מכן לשאת באחריות לביטחונן, חושפת את האשליות התמימות שמקדמים רבים בישראל ובמערב. השיח המערבי והישראלי מרבים לתאר את מדינות ה-GCC כשחקנים לא הגיוניים שמוציאים תחילה וחושבים אחר כך, כאילו התפקיד היחיד של מדינות ה-GCC במערכת העולמית הוא לזרוק כסף על בעיות של מדינות אחרות. זה רחוק מהמציאות. הזמן כיום, שום דבר אינו מבלה בסעודיה אלא אם כן זה משרת את האינטרס של הממלכה; "ערב הסעודית תחילה" הוא העיקרון שעליו מבוססת מדיניות החוץ הסעודית.

אחד הקשיים העומדים בפני גיוס כספים לסעודיה למאמצי שיקום הוא שסעודיה עצמה עוברת תהליך שיקום משלה.

המגזין אומר: "נכון לעכשיו, המדינה (סעודיה) הטילה על עצמה את המשימה העצומה של ארגון מחדש של המדינה, ובניית מגה פרויקטים שהם קריטיים ליוזמת Vision 2030, בתקווה לגוון בסופו של דבר את הכלכלה הסעודית הרחק מנפט. להבטיח את קיומה של המדינה". "למען הדורות הבאים...לסעודים יש את הכסף, אבל הוא מיועד להשקעה בעתידה של סעודיה. עם זאת, זה לא אומר שהאליטות השלטות בסעודיה לא מוכנות להשקיע המדינה הפלסטינית העתידית ולתרום משמעותית לשיקום התשתית שלה".

"אפשר להגביר את התמריצים הניתנים לממלכת ערב הסעודית ולשאר מדינות ערב לתרום לשיקום עזה אם זה ייושם בצורה הנכונה, במסגרת הנכונה, באופק הנכון ועם המטרות הנכונות. בין המטרות המשותפות הללו הוא ביטחון אזורי. המלחמה הזו הראתה שאי אפשר עוד לטאטא את הנושא הפלסטיני מתחת לשטיח".

מלחמה זו גם הראתה כי לסכנת התפשטות - מגבול לבנון-ישראל ועד התקפות החות'ים על ספנות בינלאומית בים האדום מול חופי תימן - יש פוטנציאל לערער את היציבות באזור כולו. איום אזורי זה יכול לשמש מנוף לסעודים נגד ישראל וכתמריץ לחתור לשלום בר קיימא.

"שגשוג אזורי" הוא מונח נפוץ על ידי יורש העצר מוחמד בן סלמאן. בדיוק מהזווית הזו אפשר לראות את ההשקעה הסעודית בארגון מחדש של עזה, אבל רק כחלק מתהליך מדיני עם אופקים מדיניים ברורים השואף לפתור את סוגיות היסוד של הסכסוך הזה. לערב הסעודית כבר יש מנוף על ישראל בכך שהיא לא מציעה נורמליזציה, אבל ההנהגה של ריאד במאמץ השיקום רק מעצימה את ההשפעה הפוליטית הסעודית על ישראל, מכיוון שללא תשתית יעילה בעזה, החששות הביטחוניים של ישראל יגדלו.