האם החיסולים שינו את מהלך ההיסטוריה הפלסטינית המודרנית?

ישראל נוהגת לנקוט בהתנקשויות, בין היתר, במאמץ להכניע את העם הפלסטיני, להכניע אותו, לבייתו ואולי לגרש אותו מההיסטוריה אם הם יכולים. פרויקט השחרור, דחייתו, סיכולו או הבסתו, או גם כל זה ביחד. ישראל מאמינה גם שרצח המנהיג,  או הפעיל יסיים את הקריירה שלו, את רעיונותיו, את מורשתו ואת ההשראה שלו. הסגנון הוא חיקוי של סרטים הוליוודיים, כאשר הסרט מסתיים עם הריגת מנהיג הכנופיה, ניצחון הגיבור, ניצחונו על הגיבורה והשגת המטרה.לכן ישראל מציגה או מצדיקה את ההתנקשות כהרג נקי, מקומי, והצדקה למיגור מה שהיא מכנה טרור. והפעילים הם בסך הכל טרוריסטים שמתמודדים איתם בצעדות, נטרול מעורפל או איומים ישירים, זה לא יפתור את המשבר של ישראל עצמה.

ההיסטוריה של החיסולים שביצעה ישראל הוכיחה שהם לא הובילו לפחד, הרתעה או מתינות של העם הפלסטיני, אלא ניתן לומר שההפך הוא מה שקרה, מאז מות הקדושים של השייח' עז אלדין אל- קסאם בשנת 1935. המהפכה הגדולה פרצה פחות משנה לאחר מות הקדושים שלו, וללא התנקשות הקדושים ת'בת תאבת וראד אל-כרמי הובילו לרגיעה או לנסיגה, בדיוק כמו רצח השהיד אחמד יאסין, רנטיסי ואל-מקדמה לא הובילה למה שישראל רצתה להיפך, רצח השהיד הסמלי יאסר ערפאת הפך את מותו ואת גופו לסף היסטורי, תרבותי ומדיני להולדתה של מדינה פלסטינית מודרנית. כל הקדושים הללו ואחרים הפכו ל אייקונים איתם נקראים רחובות, בתי ספר ואוניברסיטאות. שירים ושירים נכתבים לכבודם ולתפארתם. אפשר גם לומר יותר. התנקשויות שנועדו להפחיד, לזעזע ולמקד את עצמו, הופכות במוחו של הקורבן למשהו כמו מס קדוש שמשולם על המטרה. גדול, ובסכסוכים גדולים ורעיונות גדולים, התנקשויות מאבדות את משמעותן לחלוטין, שכן סכסוכים מסוג זה אינם מחלוקות על רכוש, נדל"ן או טינה אישית, כמי שממוקדים לו. שכן ההתנקשות יודע היטב שהוא הופך לסמל גדול ולמודל שדורות מסתובבים בליבם ובמצפונם.

בהתאם לכך, תולדות החיסולים בהיסטוריה הפלסטינית המודרנית - לעניות דעתי - לא שינתה את אופי הדרישות או תקרותיהן, ולא דחפה את העם הפלסטיני למתינות - במובן של הסדר משפיל - ולא נשברה. בהם הרצון להמשיך ולתקשר.בין התופעות וההתנהגויות שאומרים שהדורות החדשים יותר נחושים ונאורים. אבל מה שבאמת מפתיע בעניין הוא שהחיסולים שינו את ישראל עצמה, את הממשלה, את הציבור והאליטה, שכן הציבור הזה לא השיג רוגע או יציבות ולא הגיע לפתרונות מספקים, לכן ישראל היא זו שמקבלת יותר ויותר במשבר, והוא זה שאיתו המצב מצטמצם. יותר ויותר, ככל שההתנקשות בפלסטיני כבר אינה כפי שהייתה בעבר, קלה וזמינה, שבה מציגה ישראל את הטכנית והמודיעין שלה. כישורים, אלא זה הפך לנושא מורכב, מחושב ונלקחים בחשבון איזונים רבים, החיסולים שינו את הפלסטיני לטובה, ודחפו את הישראלי למשבר עמוק ומורכב יותר.