בין הבחירות בטורקיה לערביות

דבר הטוניסאי פשט: "הזדקנו לפני שראינו את היום הזה". הוא שמח על מה שנקרא בזמנו האביב הערבי. למרבה הצער, האביב הזה נרצח, וזה כבר לא אביב ואפילו לא סתיו. הטורקים האלה בחירות ומצבנו, אנחנו הערבים, לא נסתרים מאף אחד.

טורקיה, בהנהגתו של רג'פ טאיפ ארדואן ומפלגתו, אני מאמין, הצליחה ליישם את האמירה שהיתה הבסיס להתקדמות שהייתה עדה ליפן ושאמר הקיסר שלה והניע אותם מתבוסה ופיגור לאחר מלחמת העולם השנייה ל- הצלחה שהיא עדה לה. קחו מהמערב והעבירו אותה הלאה".

היום ארדואן מוכיח למערב שהוא לא היה חסיד שלו, אלא שהוא התעלה עליו, והמודל הטורקי הפך למודל עולמי ולסימן מסחרי רשום שאיש לא יכול להתווכח עליו. אכן, זו הייתה חתונה שבה הממשלה והעם הטורקי השיגו בחירות חופשיות ובחרו בנשיא שלהם בדרך הדמוקרטית הנכונה.

מול הסצנה המתורבתת הטורקית היפה הזו, עומד הערבי במצב מצער, מה חסר לנו כדי לעשות את מה שהטורקים עשו? יש מרחק רב בין השליט הערבי הזוכה ב-99.99% לבין הנשיא הטורקי הזוכה ב-53%, שזה בדיוק המרחק בין הקלפי הערבי לקלפי הטורקי, בין אמת לאשליה, בין יישום ישר ונאמן ובין "מתפתל ומסתובב" וגניבת הבחירה של האנשים בגלוי במהלך היום.

אנחנו הערבים שמחים, מברכים ומקווים כשאנו רואים מדינה מהעולם האסלאמי שלנו מצליחה בניסוי הדמוקרטי, במיוחד את ההצלחה המרשימה הזו. במקביל, מבטנו חוזר אל חוויותינו הכושלות פר אקסלנס, ושתי שאלות נותרות תלויות בשמינו הערבים: מתי ואיך מגיעים למה שהגיעו הטורקים וניסויים דמוקרטיים מוצלחים אחרים? האם נאמץ את האמרה היפנית הזו: "קח מהמערב ותעקוף אותו" או שנתעקש על תלות עיוורת מוחלטת, נטולת ריבונות וקבלת החלטות, מכיוון שאף אחד ממחנה האויב לא רוצה שנבחר את שליטינו בחופשיות, אז נעשה להשיג עצמאות מוחלטת מהם, פוליטית וכלכלית, וכך השווקים שלנו לא יישארו זה פתוח בפניהם לרווחה, והפוליטיקה שלנו לא תמשיך להסתובב סביבם.

המילה "להתגבר עליו" מכילה את הסוד, שכן משמעותה תחרותיות וכניסה למרוץ מתוך הערכה עצמית ועשיית הצלחותינו במו ידינו ובהקשרים הנכונים שלנו. משמעות הדבר היא שחרור מתלות ועצמאות וחופש אמיתיים לעמנו. , ובכך היכולת לקיים בחירות חופשיות והוגנות.

הציוויליזציה האנושית היא הרחבה טבעית והיא באה על סמך אלו שקדמו לנו, שכן הם לקחו מאיתנו ובנו על מה שהגיעה הציוויליזציה הערבית-אסלאמית בזמן שגשוגה, והיום לקחת את מה שהגיעו זה חובה ובתוך כך. זה המשך של העלייה הציביליזציונית האנושית הנדרשת, אבל זה נשאר איך אנחנו לוקחים מה ומנקודת מוצא כפיפות או מעמדה של ריבונות, חופש ועצמאות?

עמינו הערבים רוצים בכך ומקווים שהיום הזה יגיע, אבל הם עדיין לא נוקטים בפעולה הנדרשת ולא מוצאים מי שיוביל אותם בדרך זו שתציל אותנו מכוח השלטון הטוטליטרי והדיקטטורות הכושלות.