סטטיסטיקה מזעזעת: הכיבוש הורג ילד אחד ביום בעזה מאז אוקטובר האחרון

מקורות עיתונאיים עבריים אישרו בתחקיר מקיף כי מכונת המלחמה הישראלית לא הפסיקה לפגוע בילדים ברצועת עזה, כאשר לפחות ילד אחד נהרג מדי יום מאז אוקטובר האחרון. התחקיר ציין כי חיל האוויר ממשיך בתקיפותיו הקטלניות למרות התנאים הקשים שבהם חיים העקורים באוהלים, אשר חסרים את המרכיבים הבסיסיים ביותר של החיים.

על פי נתונים מתועדים, כ-274 ילדים נהרגו מאז הסכם הפסקת האש האחרון, מה שהעלה את המספר הכולל של הילדים ההרוגים מאז תחילת התוקפנות ליותר מ-21 אלף ילדים. אמצעי ההרג מגוונים וכוללים הפצצות אוויריות ישירות, ירי צלפים, או מוות מפצעים שלא זכו לטיפול רפואי מספק עקב קריסת מערכת הבריאות.

המקורות דיברו על סיפורים טרגיים של ילדים שאיבדו את חייהם לאחרונה, ביניהם הילד מועתז אבו שער בן העשר, שנפגע מירי ישראלי בעת שהותו באוהלו באזור אל-מוואסי. מועתז איבד את אביו ואחיו בהפצצה קודמת לפני כששה חודשים, והצטרף אליהם בפשע שזעזע את רגשות העקורים.

בהקשר קשור, הילדה תאלא אבו מטר בת התשע נהרגה יום אחד לפני מותו של מועתז, כאשר פעילים הפיצו את תמונתה מחייכת בבגדיה הצבעוניים ליד גופתה המונחת בשקית מתים. מקרים פרטיים אלה משקפים מציאות קולקטיבית מרה שבה חיים אלפי ילדים שהפכו למטרות ישירות לירי ישראלי באזורים שהכיבוש טוען שהם בטוחים.

בנוסף להרג הישיר, כ-1.7 מיליון עקורים בעזה מתמודדים עם תנאי חיים המתוארים כגיהינום בתוך אוהלים רעועים החסרים מים, חשמל ורשתות ביוב. החום העז בתוך אוהלים אלה מחמיר את הסבל האנושי, כאשר אזורי העקורים הפכו למוקדי התפרצות של מחלות מדבקות ומפגעים בריאותיים חמורים.

דו"חות זכויות אדם דיווחו כי ילדים בעזה חיים תחת מצור כפול של הפצצות ומחלות, כאשר משפחות נאלצות להתמודד עם פגיעות עור ומגפות המתפשטות בין האוהלים. סבתא עקורה אחת בדיר אל-בלח מספרת על סבלם של נכדיה היתומים מגרד עור ופצעונים המכסים את גופם הקטן ללא כל טיפול יעיל זמין.

נתוני אונר"א מצביעים על עלייה מדאיגה בשיעורי מחלות עור וטפילים, ובראשם גרדת ואבעבועות רוח, בנוסף למקרי שלשול חריף. הסוכנות מאשרת כי מחלות אלו קשורות ישירות לסביבה המזוהמת ולצפיפות העקורים בשטחים צרים החסרים ניקיון כללי.

הערכות של האו"ם שכללו יותר מ-1600 אתרי עקורים חשפו התפשטות נרחבת של מכרסמים וחרקים בכ-80% מאתרים אלה, מה שמגביר את הסיכויים להעברת זיהומים. כמו כן, מחלות עור מדבקות נרשמו בכמעט מחצית מאתרי העקורים, מה שמומחים מייחסים להצטברות פסולת וזרימת מי שפכים בין האוהלים.

מקורות רפואיים הזהירו כי מערכות ייצור ושאיבת מים עומדות בפני סכנת השבתה מוחלטת עקב מחסור חמור בדלק ובחלקי חילוף הדרושים לתחזוקה. הידרדרות זו מאיימת על הפסקת שירותי ניהול מי שפכים ואיסוף פסולת, מה שמעמיד את חייהם של מאות אלפי ילדים בסכנה עקב זיהום סביבתי הולך וגובר.

משרד הבריאות הפלסטיני הדגיש כי האוהלים ברצועת עזה אינם עוד רק מקלט זמני, אלא הפכו למרחבים שבהם מצטלבים כל גורמי המוות והמחלה. המשרד הסביר כי תת-תזונה חמורה מחלישה את חסינות הילדים, מה שהופך אותם לפגיעים למעגל קסמים של זיהומים שקשה לשבור ללא התערבות בינלאומית דחופה.

בבית החולים שהידי אל-אקצא, הצוותים הרפואיים מאשרים קבלת עשרות מקרים מדי יום של ילדים הסובלים ממחלות עור חדשות ומגפות שנעלמו בעבר. בתי החולים הנותרים אינם מסוגלים לספק את הטיפול הנדרש עקב המצור ומחסור בתרופות ובציוד רפואי בסיסי למאבק במגפות אלה.

המציאות בשטח מצביעה על כך שהכיבוש משתמש במניעת טיפול רפואי וסביבה בריאה ככלי נוסף במלחמתו נגד אזרחים, ובמיוחד נגד הקבוצות הפגיעות ביותר. ילדים ששורדים את הפצצות מוצאים את עצמם מול רעב ומחלות הפוגעות בגופם תחת שתיקה בינלאומית מוחלטת.

סבלן של משפחות שאיבדו את מפרנסיהן נמשך, כאשר האחריות לטיפול בילדים יתומים נופלת על כתפי קשישים החסרים את היכולת לספק מזון או תרופות. סיפורים אנושיים אלה משקפים את היקף האסון שהותירה התוקפנות המתמשכת, אשר השפעותיה חרגו מההרס הפיזי ופגעו במרקם החברתי והבריאותי של החברה הפלסטינית.

לסיכום, ילדי עזה נשארים הקורבן הגדול ביותר של מלחמה זו, כאשר מטוסים רודפים אחריהם בשמיים ומחלות באוהליהם, ללא כל אופק לפתרון הומניטרי שיסיים את הטרגדיה הזו. ארגונים בינלאומיים דורשים את פתיחת המעברים והכנסת סיוע רפואי ודלק באופן מיידי כדי למנוע אסון בריאותי בלתי נשלט.

השמש זורחת, השמיים כחולים, וחיל האוויר הישראלי ממשיך להרוג ילדים בעזה על בסיס יומי.