קריסה קרובה של מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן: מאבק השליטה על הורמוז מחזיר את רוח הרפאים של המלחמה

מזכר ההבנות השברירי בין ארצות הברית לאיראן נכנס למנהרה חשוכה, כאשר מאמצי ההרגעה נקלעו לסערה בעקבות התחדשות פעולות האיבה והאשמות הדדיות בהפרת התחייבויות. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז בגלוי על סיום תוקפו של הסכם הפסקת האש הראשוני, וציין כי טהראן אינה מכבדת את ההבנות שהושגו לאחרונה.

המתח הסלים עם רמיזות מצד הממשל האמריקאי לאפשרות של הטלת שליטה צבאית על מצר הורמוז, נתיב המים החשוב ביותר לסחר האנרגיה העולמי. הסלמה זו שמה קץ לתקוות קצרות טווח שנולדו עם חתימת מזכר הבנות בן 14 סעיפים בחודש שעבר, שנועד להפסיק את המלחמה ולפתוח את נתיבי הים.

מצדה, טהראן מיהרה להטיל את האחריות למשבר על וושינגטון, כאשר דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, האשים את ארצות הברית בדחיפת ההסכם לתהום באמצעות הפרות מתמשכות. איראן רואה בצעדים האמריקאיים האחרונים נסיגה מההבטחות שניתנו במהלך סבבי המשא ומתן העקיפים שנוהלו על ידי גורמים אזוריים.

מצר הורמוז בולט כמוקד למאבק בשטח ובמישור המשפטי, שכן טהראן מפרשת את סעיפי המזכר כהכרה בזכותה לנהל את נתיב המים במלואו. לעומת זאת, וושינגטון דוחה פרשנות זו מכל וכל, ומדגישה כי ההסכם מחייב את איראן לאפשר מעבר בטוח של ספינות סוחר ללא הטלת הגבלות או אגרות.

השטח ראה תרגום ממשי למחלוקת זו, כאשר כוחות איראניים ירו על ספינות סוחר בטענה שהן סטו מנתיבים מאושרים, מה שהוביל לסגירה מחודשת של המצר. הצי האמריקאי הגיב בהדגשה כי נתיבי השיט הדרומיים עדיין פתוחים, והזהיר מפני כל ניסיונות לשבש את זרימת הנפט והגז העולמית.

המשבר הכלכלי שב לכותרות לאחר החלטת וושינגטון ב-7 ביולי לבטל את רישיונות ייצוא הנפט הגולמי האיראני, מה שטהראן ראתה כמכה קטלנית לסעיף העשירי של ההסכם. המזכר הבטיח פטורים נרחבים הכוללים שירותי בנקאות וביטוח, כהקלה לכלכלה האיראנית המותשת מהסנקציות הממושכות.

תיק הנכסים הקפואים הוסיף מורכבות לתמונה, במיוחד בנוגע לשישה מיליארד דולר המוחזקים בחשבונות קטריים. בעוד טהראן מתעקשת על זכותה המוחלטת לנהל כספים אלה, סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די. ואנס הודיע כי וושינגטון ודוחא יפקחו על הוצאתם כדי להבטיח רכישת מוצרים הומניטריים בלבד.

במישור האזורי, איראן קישרה בין יציבות ההסכם למצב בלבנון, כאשר יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף ראה בפעולות הצבאיות הישראליות בדרום לבנון הפרה של רוח ההבנות. טהראן סבורה כי הפסקת האש צריכה להיות מקיפה ולכלול את החזיתות שבהן היו מעורבים בעלות בריתה מאז מרץ האחרון.

התיווך הפקיסטני מנסה נואשות לנטרל את הפתיל, כאשר איסלמבאד הפנתה קריאות דחופות לשני הצדדים לחזור לשולחן המשא ומתן ולקיים את ההתחייבויות החתומות. אולם, היעדר ערוצי תקשורת ישירים ואובדן האמון ההדדי הופכים את משימת המתווכים לאתגר כמעט בלתי אפשרי כרגע.

אנליסטים פוליטיים ציינו כי העמימות שאפפה את ניסוח מזכר ההבנות הייתה הסיבה העיקרית לקריסתו המהירה, שכן סוגיות סבוכות כמו תוכנית הגרעין נותרו לשלבים מאוחרים יותר. חלל פרשני זה אפשר לכל צד לאמץ נרטיב המשרת את האינטרסים הפוליטיים והשטחיים שלו על חשבון יציבות האזור.

מרכז קרנגי למזרח התיכון סבור כי המזכר עובר משבר קיומי הדורש הסכם משני דחוף כדי להחזיר את הדברים למסלולם. מומחים הדגישו כי שבריריות ההסכם משקפת את עומק המחלוקות המהותיות שלא טופלו בפגישות קודמות, מה שהופך את האזור חשוף לגל חדש של הסלמה צבאית.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה בעיני המשקיפים, כאשר המצב הנוכחי מזכיר את נסיגתו הקודמת של טראמפ מהסכם הגרעין בשנת 2015, מה שמחזק את הספקות האיראניים כלפי כל הבטחות אמריקאיות. מורשת חוסר אמון זו מטילה צל על כל ניסיון עתידי לבנות מסגרת ביטחונית בת קיימא באזור המפרץ.

בצל התפתחויות אלו, גורל השיט הבינלאומי במצר הורמוז נותר תלוי בין איומי איראן בסגירה לבין איומי ארה"ב בשליטה צבאית. נתיב מים זה, שדרכו עובר חמישית מאספקת האנרגיה העולמית, מהווה את נקודת המשען בכל עימות פוטנציאלי שעלול לחרוג מגבולות הסכסוך הפוליטי להתנגשות ישירה.

לסיכום, נראה כי תקופת 60 הימים שנקבעה במזכר להגעה להסכם סופי תסתיים ללא כל פריצת דרך דיפלומטית משמעותית. ובהיעדר מועדים ספציפיים לסבבי משא ומתן חדשים, העיניים נשואות לשטח, שכבר מכתיב את קצבו על שולחן הפוליטיקה המקרטע.

טראמפ: ההסכם הראשוני הסתיים מכיוון שהפקידים האיראניים אינם עומדים במה שסיכמו עליו, ונשלוט על מצר הורמוז.