ביטול ביקור בן גביר בניו יורק לאחר מהלך משפטי בהובלת קרן הנד רג'ב והמרכז לזכויות חוקתיות

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקאת – 9/7/2026

שר הביטחון הלאומי הישראלי איתמר בן גביר ביטל ביקור מתוכנן לניו יורק, על רקע מהלכים משפטיים ומחאות נרחבות שהובילו ארגוני זכויות אדם, ביניהם מוסד הנד רג'ב והמרכז לזכויות חוקתיות, בדרישה לפתוח בחקירות נגדו ולנקוט בצעדים משפטיים אם ייכנס לשטח ארה"ב.

בן גביר היה אמור להשתתף באירועים הקשורים לפסגת האו"ם בנושאי משטרה וביטחון, אך הביקור בוטל לפני מועדו, בצעד שעורר שאלות האם הלחץ המשפטי והציבורי בארצות הברית שיחק תפקיד בהחלטה.

מוסד הנד רג'ב, העוסק בתיעוד הפרות נגד פלסטינים ובהעמדת האחראים לדין, יחד עם המרכז לזכויות חוקתיות, הובילו קמפיין שקרא לרשויות האמריקאיות לנקוט בצעדים נגד בן גביר, בהתבסס על האשמות הקשורות למדיניותו, הצהרותיו ופעולות משרדו כלפי הפלסטינים.

כמו כן, גורמי זכויות אדם הגישו בקשות למשרד המשפטים האמריקאי ולתובע הכללי של מדינת ניו יורק לבחון אפשרות לפתוח בחקירות משפטיות, בטענה שנוכחותו של בן גביר בארצות הברית מחייבת בחינת אחריותו למדיניות שעלולה, לטענתם, להגיע לכדי הפרות של החוק הבינלאומי וזכויות האדם.

ההודעה על הביקור התרחשה במקביל לקריאות לארגון הפגנות בניו יורק בהן השתתפו קבוצות פרו-פלסטיניות, בנוסף לארגונים יהודיים אמריקאים המתנגדים למדיניותו של בן גביר, הנחשב לאחד מחברי הממשלה הישראלית הימניים והקיצוניים ביותר.

משרדו של בן גביר לא הודיע רשמית כי המהלכים המשפטיים או ההפגנות היו הסיבה לביטול הביקור, וגם לא סיפק הסבר מפורט להחלטה, והסתפק באי אישור פרטי הנסיעה. עם זאת, ארגונים שהשתתפו בקמפיין ראו בביטול תוצאה ישירה של הלחצים שהפעילו באמצעות הערוצים המשפטיים והתקשורתיים.

ביטול ביקורו בניו יורק מגיע לאחר דיווחים קודמים שדיברו על ביטול ביקור נוסף של בן גביר בארצות הברית עקב מורכבויות הקשורות לוויזה, מה שעורר ויכוח סביב המגבלות שעלולות לעמוד בפני בכירים ישראלים מסוימים בעת נסיעה למדינות המערב, על רקע התגברות הביקורת הבינלאומית על המדיניות הישראלית בשטחים הפלסטיניים.

משקיפים רואים כי פרשת בן גביר משקפת את התרחבות הפער בין הממשלה הישראלית הנוכחית לבין מגזרים נרחבים של החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם בארצות הברית, כאשר מהלכיהם של בכירים ישראלים ימניים הפכו ליעד לבדיקה משפטית וציבורית גוברת, במיוחד על רקע המלחמה בעזה והתגברות הדרישות הבינלאומיות למתן דין וחשבון.

ביטול ביקורו של בן גביר בניו יורק מהווה אינדיקציה לשינוי הולך וגובר באופי העימות סביב בכירים ישראלים המואשמים בנקיטת מדיניות שנויה במחלוקת. במקום להגביל את הלחץ עליהם לזירות הפוליטיות והדיפלומטיות, ארגוני זכויות אדם החלו להשתמש בכלים משפטיים בניסיון להגביל את תנועתם הבינלאומית. למרות שמהלכים אלה אינם בהכרח מובילים לפתיחת תיקים משפטיים מוצלחים, הם יוצרים מציאות חדשה שגורמת לכמה בכירים ישראלים להתמודד עם סיכונים פוליטיים ומשפטיים בעת נסיעה לחו"ל, במיוחד למדינות המערב.

פרשת בן גביר חושפת את התרחבות המחלוקת בתוך ארצות הברית עצמה בנוגע להתמודדות עם הממשלה הישראלית הנוכחית. בעוד שמגזרים פוליטיים אמריקאים עדיין מספקים תמיכה חזקה לישראל, דמויות ימניות קיצוניות כמו בן גביר מתמודדות עם ביקורת גוברת מצד ארגוני זכויות אדם, קבוצות אזרחיות ואף כמה קולות יהודיים אמריקאים. שינוי זה משקף מעבר של חלק מהדיון האמריקאי מתמיכה בלבד בברית עם ישראל לבחינת המדיניות הננקטת על ידי דמויות ממשלתיות ספציפיות והשפעתה על תדמיתה של ישראל בעולם.

ביטול הביקור נושא גם מסר פוליטי החורג מדמותו של בן גביר עצמו, שכן הוא משקף את התגברות חשיבות האחריות הבינלאומית על רקע המשך המלחמה בעזה והוויכוח העולמי סביב אחריותם של בכירים פוליטיים וצבאיים. הלחץ המשפטי הנוכחי אולי לא יוביל לתוצאות מיידיות, אך הוא צובר מגבלות פוליטיות על תנועתם של כמה בכירים ומשפיע על יכולתם להשתתף בזירות בינלאומיות. כמו כן, הוא פותח פתח לדיון רחב יותר סביב הקשר בין חסינות פוליטית לאחריות משפטית בסוגיות של זכויות אדם וסכסוכים מזוינים.