טראמפ סולל את הדרך לסיום משבר מנועי הסילון עם טורקיה לקראת פסגת נאט"ו באיסטנבול

העיניים נשואות לעיר איסטנבול, המתכוננת לארח את פסגת נאט"ו ב-7 וב-8 ביולי, שם צפוי ביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להוות נקודת מפנה בשיתוף הפעולה הצבאי עם טורקיה. משקיפים סבורים כי ביקור זה עשוי לפתוח את הדלת בפני אנקרה להשגת מנועי הסילון הדרושים לפרויקט השאפתני שלה לייצור מטוסי קרב לאומיים.

הנשיא האמריקאי הבטיח בחודש שעבר כי יהפוך את מקבילו הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, ל'מאושר מאוד', וזאת בתגובה לדרישות הטורקיות הנוגעות למנועי (F-110) המיוצרים על ידי חברת ג'נרל אלקטריק. הצהרות אלו מגיעות בתקופה רגישה שבה אנקרה שואפת להתגבר על המכשולים העומדים בפני פיתוח יכולות ההגנה האווירית שלה.

אנליסטים צבאיים סבורים כי ההתחייבויות האמריקאיות עשויות להתורגם בפועל ל'אור ירוק' לאספקת כ-40 מנועי (F-110), שהם המנועים המיועדים למטוס הקרב החמקן הטורקי 'קאן'. צעד זה נחשב חיוני להגדלת מספר פלטפורמות הניסוי של המטוס, שעליו סומכת טורקיה שיהווה את עמוד השדרה של חיל האוויר שלה בעתיד הקרוב.

מטוס הקרב הטורקי 'קאן' פועל באמצעות שני מנועי סילון, ותוכנן בטכנולוגיות מתקדמות ההופכות אותו לחסין מפני גילוי מכ"ם, והוא מפותח על ידי חברת התעשיות האוויריות והחלל הטורקית (TAI). אנקרה שואפת באמצעות פרויקט זה להחליף את צי מטוסי ה-(F-16) הישן שלה ולהצטרף למועדון המדינות המייצרות מטוסי קרב מהדור החמישי.

למרות השאיפות הטורקיות לייצר מנועים מתוצרת מקומית מלאה, שר ההגנה ישר גולר אישר כי פרויקט המנוע הלאומי עדיין נמצא בשלבי התכנון הראשוניים. זה מה שמניע את ממשלת טורקיה להמשיך ללחוץ על וושינגטון להבטיח 80 מנועים נוספים כדי להבטיח את המשך הייצור בטווח הנראה לעין.

מקורות דיווחו כי המכשולים הפוליטיים עדיין מהווים את המכשול הגדול ביותר להשלמת עסקאות אלו, במיוחד לאחר המתיחות שנוצרה בעקבות רכישת מערכת ההגנה האווירית הרוסית (S-400) על ידי טורקיה בשנת 2017. צעד זה הוביל להדחתה הרשמית של טורקיה מתוכנית מטוסי הקרב המתקדמים (F-35) ולהטלת סנקציות כלכליות וצבאיות עליה.

מצדו, שר החוץ הטורקי האקאן פידאן דחק בממשל האמריקאי להסיר את הסנקציות שהוטלו במסגרת חוק 'קאטסה', וציין כי תיק מנועי מטוס הקרב 'קאן' ממתין כעת לאישור הקונגרס. פידאן הבהיר כי השגת עצמאות צבאית הפכה לעדיפות עליונה עבור המדינה הטורקית לאחר הדחתה מתוכנית מטוסי הקרב האמריקאית.

מומחים במרכזי מחקר בינלאומיים סבורים כי המגמה הטורקית הנוכחית מתמקדת בהשקעת הכספים שהוקצו לתוכנית (F-35) בפיתוח מטוס הקרב הלאומי. הם מדגישים כי השגת המנועים האמריקאיים מהווה את צוואר הבקבוק של הפרויקט, שכן טורקיה אינה יכולה להתקדם בייצור המוני ללא טכנולוגיה זו.

במישור השיווק הבינלאומי, מטוס הקרב 'קאן' החל למשוך עניין חיצוני, כאשר אינדונזיה חתמה על חוזה ענק בשווי 10 מיליארד דולר לרכישת 48 מטוסים. צפוי כי פסגת נאט"ו תעורר עניין במדינות נוספות כמו ספרד ומדינות המפרץ הערבי, שעשויות למצוא במטוס הקרב הטורקי חלופה אסטרטגית לפרויקטים האירופיים המתקשים.

עם זאת, משקיפים שוללים פריצת דרך מהירה בתיק (F-35), שכן הקונגרס האמריקאי מקשר כל התקדמות בנתיב זה עם היפטרותה הסופית של אנקרה מהמערכת הרוסית. רצון אמריקאי זה מתנגש עם מורכבויות משפטיות עם מוסקבה, שכן מכירת המערכת לצד שלישי דורשת אישור רוסי מפורש, דבר שאינו סביר כרגע.

בהקשר קשור, מקורות דיפלומטיים ציינו כי הממשל האמריקאי עשוי לרצות לסגור את דף המחלוקת ולמכור כמה מטוסי (F-35) לטורקיה כדי לחזק את האגף המזרחי של נאט"ו. אך מגמה זו מתנגשת עם הרכב הקונגרס הנוכחי והשפעת קבוצות הלחץ המתנגדות לחיזוק היכולות הצבאיות הטורקיות.

דיפלומטים אמריקאים לשעבר סבורים כי לטראמפ יש את היכולת הפוליטית להכריז על סיום הסכסוך סביב (S-400), אך היישום בפועל דורש חקיקה מהקונגרס. הם מזהירים כי כל צעד בכיוון זה עלול להיות בעל עלות פוליטית גבוהה, במיוחד עם התקרבות בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית.

אנקרה שואפת באמצעות מהלכים דיפלומטיים אלו להבטיח את צרכיה הביטחוניים תוך שמירה על איזון יחסיה בין המזרח למערב. השאלה נותרה פתוחה לגבי מידת נכונותה של וושינגטון להציע ויתורים טכניים וצבאיים בתמורה להבטחת נאמנותה של בעלת הברית הטורקית בתוך ברית נאט"ו.

לסיכום, פסגת נאט"ו באיסטנבול מהווה מבחן אמיתי לכוח היחסים האישיים בין טראמפ לארדואן בפתרון התיקים התלויים ועומדים. קבלת החלטה בנוגע למנועים תהווה אינדיקטור לצורת שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות בשלב הבא, הרחק ממורכבויות תיק מטוס הקרב החמקן (F-35).

טראמפ עשוי לפעול לפתרון הבעיה, אך הסרת הסנקציות הקבועות בחוק דורשת פעולה מהקונגרס שעשויה להיות יקרה פוליטית.