חמאס דורשת ועידה ערבית דחופה לסיכול תוכניות הטרנספר הישראליות

תנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) פנתה בקריאה דחופה לליגה הערבית, ודרשה לקיים ועידה ערבית דחופה, שמטרתה לגבש אסטרטגיה אחידה להתמודדות עם התוכניות הישראליות שמטרתן לגרש את תושבי רצועת עזה. התנועה הדגישה כי מהלכים אלו דורשים עמדה החורגת מגבולות הגינוי המילולי, לעבר צעדים דיפלומטיים ופוליטיים יעילים שיבטיחו את הגנת הקיום הפלסטיני.

בהודעה רשמית שפרסם דובר התנועה, חאזם קאסם, תואר פרויקט הטרנספר כאיום קיומי שסכנתו אינה מוגבלת רק לפלסטינים, אלא מתרחבת ונוגעת בליבת הביטחון הלאומי הערבי. קאסם הבהיר כי תוכניות אלו מהוות אתגר בוטה לרצון המדינות הערביות, ובראשן הרפובליקה הערבית של מצרים, שגבולותיה וביטחונה קשורים ישירות ליציבות הרצועה.

הדובר ציין כי הכיבוש הישראלי נוקט במדיניות של אדמה חרוכה באמצעות הרס כל מרכיבי החיים הבסיסיים בתוך עזה, וזאת כדי לדחוף את התושבים בכוח לעזוב תחת עול תנאי המחיה הבלתי אפשריים. הוא הדגיש כי הנדרש הוא לחייב את הכיבוש לסיים את תוקפנותו ולהסיר את המצור הכולל המוטל על התושבים מזה שנים רבות.

בצד הישראלי, שר הביטחון יואב גלנט אישר את המשך יישום תוכניות הממשלה שמטרתן לעודד את עזיבת הפלסטינים מהרצועה, מה שמשקף התעקשות רשמית על מדיניות של שינוי דמוגרפי. הצהרות אלו מגיעות בתקופה שבה גוברים הלחצים הבינלאומיים המתנגדים לכל פעולות גירוש כפוי תחת כל שם שהוא.

בניסיון לעקוף את הביקורת הבינלאומית, חשפו מקורות תקשורתיים כי ניתנו הוראות למערכת הביטחון הישראלית ולמוסד להפסיק להשתמש במונח 'הגירה מרצון'. על פי הדיווחים, מונח זה הוחלף בביטוי 'תוכנית חופש התנועה' כדי למנוע תביעות משפטיות והאשמות בינלאומיות בהסתה לטיהור אתני.

דיווחים עיתונאיים ציינו כי ראש המועצה לביטחון לאומי הישראלי החדש, שמואל בן עזרא, הוביל פגישות אינטנסיביות עם ראשי גופי הביטחון כדי לדון במנגנוני יישום תוכניות אלו. שינוי זה בשמות נועד להקל על שכנוע מדינות העולם לקלוט מהגרים פלסטינים תחת כיסוי הומניטרי מטעה.

בשטח, רצועת עזה עדיין סובלת מהשלכות תוקפנות הרסנית שהביאה למותם של למעלה מ-73 אלף פלסטינים ולפציעתם של כ-173 אלף נוספים מאז אוקטובר 2023. למרות כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש ב-10 באוקטובר 2025, ההפרות הישראליות המתמשכות מגבירות את מורכבות המצב ההומניטרי הרעוע ממילא.

בהקשר קשור לתיק ניהול הרצועה, הוועדה הלאומית המופקדת על ניהול עזה סיימה סדרת פגישות בקפריסין שנמשכו יומיים. דיונים אלו התמקדו בדרכים לשיפור תנאי המחיה והקלת הסבל ההומניטרי של התושבים בשלב שלאחר המלחמה, בהשתתפות מומחים ויועצים בינלאומיים.

הוועדה הבהירה כי קיימה דיונים בונים עם צוותי 'מועצת השלום' ומשרד הנציג העליון לעזה, בנוסף לקרן טוני בלייר, כדי לבחון התערבויות מיידיות אפשריות. הדיונים כללו גיבוש תפיסות מקיפות לתהליכי שיקום והבטחת שקיפות בניהול המשאבים הפיננסיים והלוגיסטיים שיסופקו על ידי התורמים הבינלאומיים.

המשתתפים בפגישות קפריסין סקרו גם את ההסדרים המוסדיים הנדרשים להבטחת ממשל וביטחון בתוך הרצועה, תוך הדגשה על מחויבות לתוכנית מקיפה שתבטיח את נטילת אחריותה של הוועדה בשטח. צפוי כי הצעדים הביצועיים הבאים של ועדה זו יוכרזו בקרוב בתיאום עם הגורמים הבינלאומיים הרלוונטיים.

יצוין כי 'מועצת השלום' הוקמה בינואר האחרון כחלק מחזון אמריקאי לסיום הסכסוך והעברת סמכויות הניהול בעזה לוועדה טכנוקרטית. עם זאת, ישראל עדיין מביעה התנגדות לכניסת ועדה זו לרצועה כדי למלא את משימותיה, מה שמעכב את תחילת שלב המעבר המוסכם בינלאומית.

בהתפתחות פוליטית בולטת, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז באמצע ינואר האחרון על תחילת השלב השני של תוכנית השלום, הכוללת נסיגה רחבה יותר של צבא הכיבוש. שלב זה כולל השקת מבצעי שיקום נרחבים, במקביל לדיונים על הסדרים ביטחוניים עתידיים באזור.

מקורות דיווחו כי הממשל האמריקאי מסר לצד הישראלי מסמך הכולל דרישות ברורות להמשיך בפרויקטים של שיקום. האירוניה במסמך זה היא אי-התניית פירוק חמאס מנשקה כצעד ראשון לתחילת פעולות הבנייה, מה שמהווה שינוי בגישה האמריקאית למשבר.

למרות כל המהלכים הפוליטיים והתוכניות הישראליות הללו, תושבי רצועת עזה מדגישים את דבקותם להישאר באדמתם ואת דחייתם המוחלטת לכל פרויקט שמטרתו לעקור אותם. הפעילויות העממיות והלאומיות מדגישות כי העמידה האיתנה היא התגובה היחידה לניסיונות לחסל את הסוגיה הפלסטינית דרך שער הטרנספר הכפוי.

פרויקט הטרנספר אינו מכוון רק לעם הפלסטיני, אלא מהווה איום ישיר על מערכת הביטחון הלאומי הערבי ואתגר בוטה לרצון כל המדינות.