תחקיר טכני עדכני חשף פרטים מרתקים הקשורים לקריאות למחאה ברצועת עזה ב-26 ביוני. התחקיר הבהיר כי קריאות אלו החלו מחשבון יחיד לפני שהפכו לקמפיין דיגיטלי רחב היקף, כאשר אינדיקטורים טכניים הראו כי מדובר בפעילות מתואמת המנוהלת על ידי גורמים הקשורים לכיבוש הישראלי.
הניצוץ לקמפיין זה החל מחשבון בשם 'עבד אל-חמיד עבד אל-עאטי', שפרסם ב-8 ביוני את ההאשטאג '#מהפכת_26ביוני' מבלי לספק פרטים ברורים בתחילה. מאוחר יותר התברר כי עבד אל-עאטי משמש כעורך ראשי של פלטפורמת מדיה בשם 'אל-מוואטן', שהייתה הראשונה לקדם קריאות אלו ולתאר אותן כתנועה עממית צפויה.
באמצעות מעקב אחר נתונים גיאוגרפיים, התגלתה סתירה בולטת בזהותם של מנהלי הקמפיין; התברר כי עבד אל-עאטי מנהל את חשבונותיו ממצרים למרות טענתו לנוכחות בתוך פלסטין. כמו כן, רישומי הדומיין של פלטפורמת 'אל-מוואטן' חשפו כי היא רשומה באיחוד האמירויות הערביות, וקשורה טכנית לחברת שיווק דיגיטלי בדובאי.
ההשתתפות לא הוגבלה לחשבונות בודדים, אלא גם פלטפורמות חדשותיות ממדינות שונות נכנסו למערכה ופעלו להגביר את ההאשטאג באופן מכוון. בין הפלטפורמות הבולטות היו 'סוכנות הידיעות אסיה' ו-'Daily Beirut' הלבנוניות, בנוסף לפלטפורמת 'ג'וסור ניוז' שחשבונה מנוהל על ידי אנשים במצרים ובארצות הברית.
התחקיר תיעד מעורבות ישירה של גורמים חשודים בשטח, כאשר העמוד הרשמי של מיליציית 'אשרף אל-מנסי' המשתפת פעולה עם הכיבוש הייתה הראשונה להגיב לקריאה. מיליציה זו קראה במפורש להפגין נגד תנועת חמאס, מה שמחזק את החשדות לגבי המטרות הפוליטיות והביטחוניות העומדות מאחורי מהלך דיגיטלי זה.
במונחים מספריים, ההאשטאג זכה לתפוצה רחבה שהגיעה לכ-160 מיליון צפיות בפחות משבועיים, אך תפוצה זו לא הייתה טבעית. ניתוח הראה כי כ-60% מהאינטראקציה הייתה פרסום חוזר אוטומטי, בעוד שאחוז התגובות האמיתיות לא עלה על 7%, מה שמעיד על שימוש ב'צבאות אלקטרוניים'.
בנוגע לתפוצה הגיאוגרפית של המשתתפים, ארצות הברית עמדה בראש הרשימה עם 16% מכלל הפרסומים, ואחריה מצרים עם 7% ואז טורקיה. תפוצה זו מאשרת כי הקמפיין אינו מבטא את דופק הרחוב בתוך רצועת עזה, אלא הוא ניסיון להשפיע עליו מבחוץ באמצעות מרחבים וירטואליים מכוונים.
שמו של 'מוסטפא עספור' בלט כאחד המניעים העיקריים של הקמפיין מבריטניה, שם פרסם עשרות פוסטים מסיתים. פעילותו כללה פרסום תמונות ושיחות שלטענתו הודלפו ממנגנוני הביטחון בעזה, אך בדיקה טכנית הוכיחה כי מדובר בתמונות מזויפות שעברו עריכות דיגיטליות ברורות כדי להטעות את דעת הקהל.
עם התקרבות המועד שנקבע, הופיעו חשבונות פיקטיביים חדשים שהודיעו על דחיית 'המהפכה' לחודש יולי בטענה להשלמת ההכנות. התברר כי חשבונות אלו הוקמו במקביל לתחילת הקמפיין ביוני, ואינם שייכים לשום גוף ארגוני או איגוד מקצועי ידוע בתוך השטחים הפלסטיניים, מה שמאשר את אופיים המודיעיני.
חשבונות אלו השתמשו בשמות פיקטיביים כמו 'הצבא העממי' כדי לקדם את הודעותיהם, שמות הקשורים לקבוצות מחוץ לחוק. כמו כן, נצפה כי עמודים אלו מקדמים באופן אינטנסיבי סרטונים של אישים ידועים בעוינותם להתנגדות ובנוכחותם הקבועה מחוץ לרצועת עזה, כמו לואי חאלד וחמזה אל-מצרי.
מומחים טכניים ציינו כי הקמפיין ניסה לנצל את המצב ההומניטרי הקטסטרופלי ואת סבלם של תושבי הרצועה כתוצאה מהתוקפנות המתמשכת. הפלטפורמות המשתתפות ניסו להפנות את הזעם העממי כלפי ההתנגדות הפלסטינית, תוך שימוש במונחים ונרטיבים התואמים לחלוטין את התעמולה התקשורתית של הכיבוש הישראלי.
אחת ההערות החשובות שרשם התחקיר היא שהחשבונות המרכזיים שהגבירו את הקמפיין חזרו על נרטיב 'מגנים אנושיים'. זוהי ההאשמה שצבא הכיבוש מקדם ללא הרף כדי להצדיק את פגיעותיו באזרחים ובתשתיות חיוניות ברצועת עזה, מה שחושף את אחדות המקור והמטרה בין הקמפיין הדיגיטלי למטרות הכיבוש.
התחקיר הגיע למסקנה כי 'אינתיפאדת 26 ביוני' לא הייתה אלא מבצע דיסאינפורמציה דיגיטלי רחב היקף חסר כל בסיס עממי בשטח. התוצאות אישרו כי היעדר מבנה ארגוני אחיד וריבוי מקורות השידור החיצוניים מוכיחים כי המהלך היה ניסיון לחדור לחזית הפנימית הפלסטינית בתקופה רגישה של הסכסוך.
לסיכום, המקורות הדגישו את הצורך בזהירות מפני תכנים דיגיטליים ממקור לא ידוע המכוונים לפגוע במורל הפלסטינים. הם הבהירו כי המודעות העממית בעזה הייתה הסכר בפני הצלחת קמפיינים אלו המנוהלים מחדרי מבצעים בבירות רחוקות ממציאות השטח וסבלו האמיתי.
הניתוח הראה קיומה של התנהגות דיגיטלית לא אותנטית הפועלת באופן מתואם וסימולטני מחוץ לרצועת עזה, תוך ניצול המצב ההומניטרי כדי לכוון את הזעם העממי.
Share your opinion
תחקיר חושף את הסודות שמאחורי הקריאות ל'מהפכת 26 ביוני' בעזה: קמפיין דיגיטלי מתואם המנוהל על ידי חשבונות חיצוניים