מהפך אמריקאי עמוק מבלבל את ישראל: משבר ואנס הוא רק כותרת לשלב חדש בוושינגטון

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקת – 28/6/2026

המשבר ההולך וגובר בין ממשל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לממשלת ישראל אינו מוגבל עוד להצהרות החריפות של סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, אלא משקף שינוי עמוק יותר במבנה החשיבה הפוליטית בוושינגטון כלפי ישראל. המאמר המקורי שפורסם במגזין פוליטיקו חושף כי מה שתל אביב מתמודדת איתו אינו מחלוקת אישית עם ואנס, אלא תחילתו של שלב חדש שבו ישראל אינה נהנית עוד מהמעמד יוצא הדופן ששמרה עליו במשך עשורים במדיניות החוץ האמריקאית.

אינדיקטורים אלו הגיעו חודשים ספורים לאחר התקיפות האמריקאיות והישראליות המשותפות נגד איראן בסוף פברואר, אז האמינה ממשלת ישראל כי הברית עם ממשל טראמפ נכנסה לשלב חסר תקדים של עוצמה ולכידות. אולם, ההתפתחויות שלאחר מכן ציירו תמונה שונה לחלוטין, שכן וושינגטון החלה להתמודד עם תיקי המזרח התיכון מתוך שיקולי אינטרס אמריקאי ישיר, ולא מתוך מחויבות מוחלטת לסדרי העדיפויות הישראליים.

על פי הדיווח, ואנס שלח מסר חסר תקדים לישראל כאשר אמר כי הנשיא טראמפ הוא המנהיג העולמי היחיד שעדיין עומד לצידה, והזהיר את ממשלת ישראל מפני אובדן בעלת בריתה החזקה ביותר. הוא גם רמז כי המשך התמיכה האמריקאית אינו מובטח עוד אם תל אביב תמשיך לנקוט בצעדים הסותרים את האינטרסים האמריקאיים.

מקורות אמריקאים וישראלים שדיברו עם המגזין מאשרים כי ואנס אינו מקרה יוצא דופן בתוך הממשל, אלא מגלם מגמה הולכת וגוברת הרואה כי היחסים עם ישראל צריכים להיות כפופים, כמו כל ברית אחרת, לקריטריון של "אמריקה תחילה". משמעות הדבר היא שהאינטרסים האמריקאיים אינם מוגדרים עוד באופן אוטומטי כזהים לאינטרסים הישראליים, שינוי שפקידים ישראלים מתארים כמסוכן ביותר מזה עשורים.

ישראל הימרה מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן כי מדיניות "אמריקה תחילה" תפטור אותה מכל בחינה מחדש של הבריתות המסורתיות, אך הימור זה החל להתפוגג במהירות. פוליטיקו ציטט יועץ פוליטי ישראלי שאמר כי ממשלתו הייתה נאיבית כאשר האמינה שישראל תישאר חסינה מהשינויים המשפיעים על מדיניות החוץ האמריקאית.

אינדיקטורים לקרירות זו מתבטאים בירידה בקצב המגעים הפוליטיים בין שני הצדדים. לאחר שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקר בוושינגטון חמש פעמים במהלך שנת 2025, הוא ביקר בה השנה רק פעם אחת, וטרם נקבע תאריך חדש לביקור בבית הלבן, בעוד שהשיחות הטלפוניות בין המנהיגים ירדו באופן ניכר.

למרות אישור הבית הלבן כי היחסים בין המדינות עדיין חזקים, טון הדיבור של טראמפ כלפי נתניהו הפך חריף יותר בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר המחלוקות הקשורות ללבנון ולמשא ומתן עם איראן. המגזין מציין כי הנשיא האמריקאי תיאר את נתניהו באחת ההזדמנויות בביטויים קשים, לפני שהצליח לשכנע אותו להקפיא תקיפות צבאיות שישראל התכוונה לבצע נגד ביירות, עמדה שהתיישבה עם חזונו של ואנס הקורא להימנע מכל הסלמה שעלולה לאיים על מסלול המשא ומתן עם טהראן.

הדו"ח חושף כי סגן נשיא ארה"ב סבר במשך שנים כי האינטרסים של ארצות הברית וישראל אינם זהים תמיד, וכי וושינגטון לא צריכה להיגרר למלחמה עם איראן בהגנה על ישראל. כיום, לאחר שהפך לאחד ממעצבי המשא ומתן האמריקאי עם טהראן הבולטים ביותר, חזון זה צבר משקל ביצועי שלא ניתן עוד להתעלם ממנו בתוך הממשל.

מנגד, ישראל רואה בחשש את ההבנות המתגבשות עם איראן, שכן הן מתמקדות בתוכנית הגרעין, פתיחת נתיבי שיט והורדת מחירי הנפט, אך אינן עוסקות באופן ישיר בתוכנית הטילים הבליסטיים האיראנית או בהשפעה הצבאית של טהראן באזור, שני תיקים שתל אביב רואה בהם איום קיומי.

חוקרים ופקידים שדיברו עם פוליטיקו סבורים כי ממשלת נתניהו עדיין מזלזלת בהיקף השינוי המתחולל בוושינגטון, מתוך אמונה שהמשבר מוגבל לוואנס בלבד, בעוד שהעובדות מצביעות על כך שהשינוי רחב ועמוק יותר, ועשוי להתבהר עם התקרבות הבחירות האמריקאיות הבאות, שבהן יתקיים דיון גובר בתוך המפלגה הרפובליקנית על עתיד היחסים עם ישראל.

התפתחויות אלו חושפות כי ישראל מתמודדת לראשונה מזה עשורים עם האפשרות לאבד את מעמדה כ"בעלת ברית יוצאת דופן" בתוך הממסד הפוליטי האמריקאי. הדורות החדשים של פוליטיקאים רפובליקנים אינם רואים עוד בתמיכה בלתי מותנית קבוע אסטרטגי, אלא מקשרים אותה לשיקולים כלכליים, בחירות ואינטרסים אמריקאיים ישירים. משמעות הדבר היא שהברית ההיסטורית נכנסת לשלב של הגדרה מחדש, שבו ישראל הופכת לשותפה חשובה, אך אינה יוצאת דופן תמיד מכללי מדיניות החוץ האמריקאית שטראמפ וצוותו מגבשים מחדש על פי תפיסת האינטרס הלאומי תחילה.

המשבר משקף גם שינוי רחב יותר בתוך החברה האמריקאית עצמה. סקרי דעת קהל בשנתיים האחרונות הראו ירידה בתמיכה הציבורית בישראל, במיוחד בקרב צעירים, עצמאים ואף בתוך חלקים מהמפלגה הרפובליקנית. שינוי זה מחייב את הפוליטיקאים האמריקאים, ובראשם ג'יי.די. ואנס, לפנות לקהל שאינו מקבל עוד מעורבות צבאית פתוחה במזרח התיכון או מתן תמיכה בלתי מוגבלת לבעלות ברית זרות. מכאן נראה כי הצהרותיו של ואנס משקפות שינויים פנימיים יותר מאשר סתם מחלוקת דיפלומטית עם ממשלת נתניהו.

באשר לישראל, ההימור המסורתי על היחסים האישיים עם הנשיא האמריקאי אינו מספיק עוד כדי להבטיח את המשך ההטבות הפוליטיות והאסטרטגיות שמהן נהנתה במשך עשורים. אם מחלוקות קודמות הסתיימו בדרך כלל בהתערבות הבית הלבן כדי להחזיר את החום ליחסים, הרי שהמחלוקת הנוכחית קשורה לשינוי בפילוסופיית קבלת ההחלטות בתוך וושינגטון עצמה. לכן, כל ממשלה ישראלית עתידית עשויה למצוא את עצמה נאלצת לגבש מחדש את אסטרטגיה כלפי ארצות הברית, ולהסתגל למציאות חדשה שבה סדרי העדיפויות הישראליים אינם מקדימים באופן אוטומטי את השיקולים האמריקאיים.

הדו"ח מסכם כי עתיד היחסים האמריקאיים-ישראליים לא ייקבע רק על ידי תוצאות הבחירות הישראליות או האמריקאיות הבאות, אלא במידת הצלחתם של שני הצדדים להסתגל למשוואה פוליטית חדשה שאינה מעניקה עוד לישראל מעמד יוצא דופן בתוך האסטרטגיה של ארצות הברית. ואם ג'יי.די. ואנס הפך לפנים הברורות ביותר של שינוי זה, הרי שהמסר העיקרי שנושא השלב הנוכחי הוא שוושינגטון החלה להסתכל על המזרח התיכון מנקודת מבט של האינטרסים הלאומיים שלה תחילה, גם אם הדבר יוביל להטלת מגבלות חסרות תקדים על בעלות בריתה הקרובות ביותר באזור.