עזה.. הפסקת אש 'דיו על נייר' והכיבוש מרחיב את שליטתו הגיאוגרפית

סעיפי הסכם הפסקת האש ברצועת עזה נותרו בגדר טקסטים שאינם מיושמים בפועל, כאשר הדיווחים מהשטח מאשרים את המשך הפעולות הצבאיות הישראליות והסלמת האסון ההומניטרי. יותר משני מיליון פלסטינים חיים במציאות שהולכת ונעשית קשה מיום ליום, כאשר ההישרדות הפכה למאבק יומיומי קשה תחת ההפצצות והעקירה המתמשכות.

למרות ההכרזה על הבנות להפסקת אש באוקטובר האחרון, השטח תיעד את מותם של למעלה מאלף שהידים מאז כתוצאה מהתקיפות האוויריות וההתקפות המתמשכות. מקורות מקומיים דיווחו כי ההפרות לא הסתכמו בהפצצות בלבד, אלא כללו שינויים גיאוגרפיים נרחבים שמטרתם לכפות מציאות חדשה בתוך הרצועה.

בהצהרות המשקפות כוונות התפשטות, אישר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי צבאו שולט כיום על כ-60% משטח רצועת עזה. נתניהו ציין כי קיימות הנחיות צבאיות להעלות נתון זה ל-70%, באמצעות דחיפת קווי החזית והרחבת מה שמכונה 'הקו הצהוב' כדי להגביל את תנועת התושבים.

מהלכים אלה בשטח מפעילים לחץ עצום על התושבים, ומובילים להעמקת משבר העקירה הכפויה ולמניעת גישה של התושבים לסיוע הומניטרי ממילא דל. התפתחויות אלה מלוות באיומים ישראליים מתמשכים לחדש פעולות צבאיות מקיפות באמתלות ביטחוניות, מה שמעמיד את הרצועה בפני עתיד לא ידוע.

במישור ההומניטרי, מאות אלפי עקורים מתמודדים עם תנאים קשים ביותר בשטחים גיאוגרפיים צרים החסרים את המרכיבים הבסיסיים ביותר לחיים בכבוד. קריסת מערכות הביוב והצטברות הפסולת, במיוחד עם עליית הטמפרטורות בקיץ, הובילו להתפשטות מגיפות ומחלות מדבקות בקרב ילדים וקשישים.

מחנות העקורים עדים למצב של הידרדרות חסרת תקדים, כאשר התושבים חיים באוהלים רעועים שאינם מספקים הגנה מפני תנודות מזג האוויר או חום קיצוני. זרם החשמל נעדר לחלוטין מריכוזים אלה, בעוד שהשגת מים נקיים מהווה אתגר יומיומי הדורש עמידה בתורים ארוכים במשך שעות.

ארגונים בינלאומיים הזהירו כי המשך מצב זה מבשר אסון בלתי ניתן להכלה, כאשר המועצה הנורווגית לפליטים תיארה את המתרחש בעזה כ'שערורייה בינלאומית'. המועצה הדגישה כי כ-170 אלף משפחות חיות בתנאי דיור קשים ביותר, עם המשך סגירת המעברים המהווים את עורק החיים היחיד לתושבים הנצורים.

מצדה, תנועת חמאס הצהירה בהודעה כי מה שהרצועה עוברת, מלחמת השמדה, הרעבה והרס שיטתי, מהווה הפרה בוטה של כל החוקים הבינלאומיים. התנועה הדגישה כי מדיניות ישראלית זו נועדה לשבור את רצון העם הפלסטיני, אך היא לא תצליח להשיג את מטרותיה הפוליטיות באמצעות לחץ הומניטרי.

בעדות מהשטח, אישר ראפת אל-מג'דלאווי, המנהל הכללי של עמותת השיבה לבריאות, כי ההרג, הרס הבתים והמצור לא פסקו לרגע למרות הדיבורים על רגיעה. אל-מג'דלאווי הבהיר כי האחריות המלאה להמשך התוקפנות מוטלת על הכיבוש, ותיאר את שתיקת הקהילה הבינלאומית לנוכח סבלם של מיליונים כ'אות קלון'.

אל-מג'דלאווי תיאר את החיים בתוך האוהלים כ'קשים ביותר', כאשר משפחות שלמות נאלצות לחיות בשטחים שאינם עולים על תשעה מטרים רבועים, מה שמבטל כל פרטיות. הוא ציין כי חלקו של אדם אחד מהשטח בתוך האוהל עשוי שלא לעלות על מטר אחד, מצב החסר את אמות המידה הבסיסיות ביותר לכבוד האדם.

מחנות אלה חסרים אמצעי בישול בטוחים או רחצה סדירה, כאשר המשפחות סובלות ממחסור חמור במים, דלק וגז בישול. מקורות רפואיים הוסיפו כי הסביבה הנוכחית הפכה לבלתי ראויה לחיי אדם כתוצאה מהתפשטות חרקים ומכרסמים באופן חסר תקדים, מה שמאיים באסון בריאותי כולל.

באשר לביטחון תזונתי, יותר מ-700 אלף משפחות תלויות בארוחה פשוטה אחת ביום המסופקת על ידי מטבחי צדקה הסובלים בעצמם ממחסור במשאבים. סוגי המזון המוגבלים כמו אורז ועדשים חוזרים על עצמם, בעוד שמשפחות רבות אינן מצליחות להשיג את מנתן עקב צפיפות רבה ומחסור בכמויות.

מגזר החינוך לא היה חסין מסבל זה, כאשר אלפי סטודנטים נאלצים ללכת מרחקים ארוכים בחיפוש אחר קליטת אינטרנט כדי להגיש את בחינותיהם המקוונות. לעיתים קרובות הסטודנטים נכשלים בהשלמת משימותיהם הלימודיות עקב הפסקות תקשורת וחשמל, מה שמאיים על אובדן עתיד לימודי של דור שלם של פלסטינים.

לסיכום, משקיפים וגורמים מקומיים מסכימים כי המלחמה בעזה חרגה מפעולה צבאית והפכה למלחמה על כל פרטי חיי היומיום. היעדר שירותי בריאות ואבחון רפואי הופך את הגישה לטיפול לבלתי אפשרית, מה שמאשר כי המתרחש הוא תהליך של 'שבירת האנושיות' על כל היבטיה.

מה שמכונה הפסקת אש אינו משתקף בשטח, והמצב ההומניטרי מהווה שבירה של האנושיות על כל המשתמע מכך.