נתניהו מקשר את השהות בדרום לבנון לחישובי בחירות על רקע קשיים במשא ומתן בוושינגטון

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עמד ביום רביעי בערב בראש סדרת התייעצויות ביטחוניות בכירות בהשתתפות שר הביטחון ישראל כץ ובכירי שירותי המודיעין והצבא. פגישות אלו התמקדו בעיקר בהערכת המצב בשטח בחזית הלבנונית ובתנועות בשטחים הסוריים, על רקע הסלמת המתיחות האזורית.

מהלכים ביטחוניים אלו מגיעים בעקבות הצהרות של ממשל ארה"ב בראשות דונלד טראמפ בנוגע לאפשרות של התערבות סורית בלבנון, אשר נתקלו בהכחשה מוחלטת מדמשק וביירות. נשיא סוריה, אחמד אל-שראע, אישר את דחיית ארצו לטענות אלו, בעוד גורמים לבנוניים הדגישו את הגנת ריבונות שטחי ארצם מכל התערבות חיצונית.

במקביל להתייעצויות אלו, הגיע הגנרל בראד קופר, מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, לישראל בביקור רשמי שמטרתו תיאום עמדות. קופר צפוי לקיים פגישות עם ישראל כץ וראש המטה הכללי, אייל זמיר, כדי לדון בשיתוף פעולה אסטרטגי ובהחלפת מידע מודיעיני רגיש בנוגע לחזיתות הבוערות.

מקורות יודעי דבר דיווחו כי הדיונים בתוך הממסד הישראלי לא הניבו תוצאות פומביות ברורות, אך האינדיקטורים מצביעים על התעקשותה של תל אביב לבסס את נוכחותה הצבאית בדרום לבנון. ישראל מעלה את הרעיון של ביצוע 'נסיגות מוגבלות' מנקודות מסוימות הממוקמות דרומית לקו הכחול, אך ללא התחייבות ללוחות זמנים כלשהם לביצוע.

בהקשר קשור, שר הביטחון ישראל כץ הצהיר כי ישראל לא תיכנע ללחצים בינלאומיים, כולל לחצים אמריקאים, בכל הנוגע לנסיגה מדרום לבנון. כץ ראה בנוכחות הצבאית צורך ביטחוני דחוף שלא ניתן לוותר עליו בשלב הנוכחי, יהיו אשר יהיו הנסיבות הפוליטיות הסובבות.

מצידו, בנימין נתניהו מאמץ רטוריקה המתמקדת במה שמכונה 'האזור הבטוח' בדרום לבנון, תוך הדגשת המשך הפעולות הצבאיות להבטחת ביטחון היישובים הצפוניים. קריאות פוליטיות מצביעות על כך שנתניהו שואף להפוך את נושא השהות בלבנון לקלף בחירות מנצח מול יריביו הפוליטיים בתוך ישראל.

במישור הדיפלומטי, הסתיים בוושינגטון הסבב החמישי של המשא ומתן העקיף בין לבנון לישראל בחסות אמריקאית, ללא הגעה להסכם סופי. למרות הדיבורים על אווירה חיובית ששררה באולמות המשא ומתן, הפערים עדיין רחבים בכל הנוגע לפרטי הנסיגה וההסדרים הביטחוניים בגבול.

מקורות תקשורתיים דיווחו כי שני הצדדים החליפו מפות המציגות נקודות פריסה מוצעות, אך המחלוקת בלטה בבירור סביב קצב הנסיגה והאזורים שיש לפנות באופן מיידי. המקורות צופים כי ישראל תסתפק בנסיגה חלקית מכמה עמדות משניות תוך שמירה על עמדות אסטרטגיות שביירות מסרבת להמשך הכיבוש בהן.

העמדה הלבנונית הרשמית עדיין דבקה בצורך בנסיגה ישראלית מלאה ובלתי מותנית מכל השטחים הכבושים בהתאם להחלטות הבינלאומיות. הכוחות הפוליטיים הלבנוניים מדגישים כי כל ניסיון לכפות מציאות ביטחונית חדשה תחת השם 'אזורים בטוחים' ייתקל בדחייה מוחלטת בכל הרמות הרשמיות והעממיות.

בשטח, התוקפנות הישראלית שהחלה במרץ 2026 ממשיכה לגבות את חייהם של אזרחים ולהרוס תשתיות באזורים שונים בלבנון. על פי הנתונים הסטטיסטיים האחרונים שפורסמו על ידי הרשויות הלבנוניות, מספר ההרוגים הגיע ליותר מ-4200 בני אדם, בעוד שמספר הפצועים עבר את רף 12 אלף פצועים.

הפעולות הצבאיות המתמשכות גרמו לגל עקירה נרחב, כאשר יותר ממיליון לבנונים נאלצו לעזוב את בתיהם ולחפש מקלט באזורים בטוחים יותר. ארגונים הומניטריים מתמודדים עם אתגרים עצומים במתן צרכים בסיסיים לעקורים על רקע המשך ההפצצות והמצור המוטל על יישובים רבים בגבול.

ישראל לא תיסוג מדרום לבנון גם אם וושינגטון תבקש זאת, ונמשיך לשמור על האזור הבטוח.