לחצים אמריקאים מטילים מגבלות על תנועות צה"ל בלבנון ובעזה

ההנהגה המדינית בישראל הוציאה הנחיות חדשות המטילות מגבלות ברורות על תנועות צה"ל בדרום לבנון, בצעד המשקף לחצים גוברים מצד ממשל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. לחצים אלו נועדו לדחוף את תל אביב לעמוד בסעיפי מזכר ההבנות שנחתם עם איראן כדי לסיים את הסכסוך ולסלול את הדרך למשא ומתן מקיף על סוגיות המחלוקת באזור.

מקורות תקשורתיים דיווחו כי התקנות החדשות מגדירות את טווח הפעולה של הצבא רק בתוך מה שמכונה 'הקו הצהוב', וזאת לצורך התמודדות עם איומים ישירים ומיידיים. לעומת זאת, הנחיות אלו אוסרות על ביצוע פעולות צבאיות באזורים מרוחקים או בעומק לבנון, ובמיוחד בערים ביירות וצור, מה שמצמצם את מרחב התמרון שהיה זמין בעבר.

הדיווחים מצביעים על כך שצעד זה מבטא כיוון חדש של ממשל טראמפ שמטרתו לרסן את הכוח הצבאי הישראלי לא רק בזירה הלבנונית, אלא גם בחזיתות רבות אחרות. מקורות ציטטו גורם ישראלי בכיר שאמר כי המסרים האמריקאים האחרונים היו נחרצים לגבי סיום הזכות לפעולה צבאית ללא הגבלות מוקדמות.

כיוון אמריקאי חדש זה עומד בסתירה ישירה להצהרות קודמות של ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, שהדגיש שוב ושוב כי צבאו נהנה מחופש פעולה מלא במגזר הביטחוני הלבנוני. נתניהו הדגיש בהקלטות וידאו כי הפעולות הצבאיות יימשכו ללא מגבלת זמן או מקום כדי להבטיח את ביטחון תושבי הצפון.

בהקשר קשור, דיווחים עיתונאיים חשפו פער עמוק בנקודות המבט בין וושינגטון ותל אביב בנוגע לטיפול בסוגיה הלבנונית והשלכותיה האזוריות. ארצות הברית רואה ביציבות דרום לבנון קשורה לסוגיות גדולות יותר כמו ביטחון השיט במצר הורמוז ויציבות מחירי האנרגיה העולמיים, בנוסף לסוגיית הגרעין האיראנית.

בעוד שממשלת ישראל רואה בכל נסיגה או יציאה מהאזורים שכבשה בדרום לבנון כסימן חולשה שעלול להיות מנוצל על ידי חיזבאללה לחיזוק מעמדו. חוגים צבאיים בתל אביב חוששים כי מגבלות אלו יובילו לאובדן ההישגים בשטח שהושגו במהלך העימותים הצבאיים שפרצו בשנתיים האחרונות.

שינוי זה מגיע לאחר כניסתו לתוקף של ההסכם האמריקאי-איראני ב-18 ביוני הנוכחי, הסכם שנחתם על ידי טראמפ ועמיתו האיראני מסעוד פזשקיאן. ההסכם כולל סעיף מפורש המדגיש את הצורך לכבד את שלמותה וריבונותה של לבנון, מה שמציב את ישראל בפני התחייבויות בינלאומיות חדשות שלא היו קיימות קודם לכן.

בגזרת רצועת עזה, דן הרמטכ"ל הישראלי אייל זמיר עם בכירים צבאיים באפשרות לפתוח במבצע רחב שמטרתו לפרק את חמאס מנשקו. מהלכים אלו מגיעים על רקע דיווחי מודיעין ישראליים המצביעים על גידול בהשפעתה וביכולותיה הארגוניות של התנועה בתוך הרצועה למרות שנות המלחמה הארוכות.

למרות התוכניות הצבאיות המוצעות, שוררת דאגה בתוך הממסד הביטחוני הישראלי מעמדתו של הנשיא טראמפ כלפי כל הסלמה רחבה בעזה. ההערכות צופות כי הבית הלבן יתנגד לכל מבצע צבאי גדול שעלול לערער את ההבנות האזוריות החדשות, או שיגלה גמישות בלתי צפויה כלפי סוגיית נשק הפלגים.

בשטח, הסכם הפסקת האש בעזה, שנחתם באוקטובר 2025, עדיין רואה הפרות ישראליות יומיומיות המתבטאות בהפצצות לסירוגין וירי. הפרות מתמשכות אלו הובילו למאות הרוגים ופצועים, מה שמאיים בקריסת ההרגעה השברירית שהושגה לאחר מלחמה הרסנית שנמשכה למעלה משנתיים.

יש לציין כי התוקפנות הישראלית על רצועת עזה מאז אוקטובר 2023 גבתה מחיר כבד של למעלה מ-73 אלף הרוגים ויותר מ-173 אלף פצועים. הפעולות הצבאיות גם גרמו להרס של כ-90% מהתשתיות האזרחיות, מה שהותיר את הרצועה במשבר הומניטרי חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית.

חוגים פוליטיים בינלאומיים עוקבים אחר מידת מחויבותה של ישראל למגבלות האמריקאיות החדשות, והאם הן אכן יובילו להפחתת ההסלמה באזור. נראה כי השלב הבא יכלול מאבק בין הרצון הישראלי להכרעה צבאית לבין החזון האמריקאי השואף להשיג הישגים דיפלומטיים גדולים לפני הבחירות הקרובות.

המסר שקיבלנו בשבועות האחרונים מהאמריקאים ברור: הייתה לכם הזכות לפעול ללא מגבלות, וזה נגמר.