מרחובות ברזיל לכיכרות ניו יורק.. איך הפכו 'אריות האטלס' לאייקון עולמי של זהות?

מגרשי הכדורגל כבר אינם העדים היחידים לעלייתם של אריות האטלס, אלא ההשפעה התרחבה לשכונות רחוקות בברזיל ובניו יורק, שם הפכה החולצה האדומה עם הכוכב הירוק למראה מוכר בקרב ילדים ובני נוער שאין להם קשר דם למרוקו. תופעה זו, שמשכה תשומת לב, משקפת שינוי עמוק באופן שבו העולם תופס את המוצר הספורטיבי המרוקאי, שחצה את גבולות המגרש הירוק והפך לסמל של זהות, הכרה וייצוג תרבותי במרחב גלובלי מורכב.

ראשיד ג'רמוני, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת מולאי איסמעיל, רואה בעניין הגובר בנבחרת מרוקו פתח לאופקים חדשים באנתרופולוגיה של הספורט, שכן העניין אינו רק עידוד קבוצה מנצחת אלא קשר לזהות סמלית. הנבחרת הצליחה לבנות נרטיב קולקטיבי המאחד שחקנים מקומיים ובני פזורה, ויוצר מודל ייחודי המשלב מקוריות וגלובליות, ומציג תמונה שונה של יכולתן של מדינות הדרום להתחרות ולהצטיין.

בהתבסס על תיאוריות של 'קהילות מדומיינות', מנתחים מסבירים כי הכדורגל יוצר צורות חדשות של שייכות החוצות גבולות פוליטיים מסורתיים, כאשר אוהדים מלאומים שונים חשים שייכות לסיפור ההצלחה המרוקאי. הון סמלי זה, שנצבר מאז מונדיאל קטאר 2022, הפך את הנבחרת למותג עולמי שערכו אינו נמדד רק בשוק הפיננסי, אלא בערכי ההתמדה והמשמעת שהפגינו השחקנים מול ענקי המשחק.

בפירוש לתופעת לבישת חולצת מרוקו על ידי ברזילאים, בולט מושג 'הגיבור החלופי' בדמיון הקולקטיבי, כאשר הקהל נוטה באופן טבעי לתמוך בקבוצות המאתגרות את המערכות הקיימות ושוברות ציפיות מסורתיות. מרוקו הפכה עבור רבים לסמל ההתנגדות הספורטיבית להגמוניה האירופית והדרום אמריקאית, תוך ניצול הצטלבויות תרבותיות עמוקות עם חברות אמריקה הלטינית, כמו קדושת הקשרים המשפחתיים וחגיגה קולקטיבית במרחבים ציבוריים.

ההשפעה המרוקאית לא נעצרה בצד הטכני, אלא התרחבה לכלול את מה שמתואר כ'הון מוסרי', שהתגלם בתמונות חגיגת השחקנים עם אמהותיהם על מגרש המשחק מול עדשות העולם. רגעים אנושיים אלה החיו מחדש את ערכי המשפחה בזירה הספורטיבית הבינלאומית, והציגו נרטיב חיובי ומרגש על התרבות הערבית והאסלאמית, ותרמו לפירוק סטריאוטיפים רווחים ובניית גשרים של אמפתיה אנושית חוצת יבשות.

בעידן 'חברת הרשתות', פלטפורמות דיגיטליות מילאו תפקיד מרכזי בהפיכת מרוקו לכוח רך עולה, כאשר סרטונים ויראליים וסיפורים אנושיים תרמו לכך שהשייכות למרוקו מבוססת על נרטיב וערכים יותר מאשר על גאוגרפיה. חולצת הספורט בהקשר זה הפכה ל'שפה חברתית שקטה', שבאמצעותה הלובש מבטא את הזדהותו עם סיפור מאבק והצלחה המעורר השראה בשוליים ומאלץ את המרכזים המסורתיים להכיר ביכולותיהם.

סיפורם של 'אריות האטלס' מייצג כיום מודל למדינה שאינה מסתפקת בייצוא כישרונות ספורטיביים, אלא מייצאת תרבות, ערכים ונרטיב ניצחון שלם המעורר השראה בעמים השואפים לשינוי. שינוי זה מגיאוגרפיה למשמעות הפך כל אוהד המניף את דגל מרוקו בקצה העולם לשותף בעיצוב תפיסה חדשה של אזרחות ספורטיבית עולמית, המבוססת על צדק סמלי וחגיגת מצוינות בכל מקום שבו היא נמצאת.

נבחרת מרוקו אינה עוד רק קבוצת כדורגל, אלא הפכה למותג עולמי המגלם את הצלחת הדרום הגלובלי בשבירת המונופול המסורתי של המעצמות הגדולות.