מתח בשיחות שוויץ: המשלחת האיראנית מאיימת לעזוב לאחר איומי טראמפ לתקוף את טהראן

מצב של מתח עז שרר במסדרונות השיחות המתקיימות באתר הנופש בורגנשטוק שבשוויץ בין המשלחות האיראנית והאמריקאית, בעקבות דיווחים על עזיבת המשלחת האיראנית את מקום המפגשים ביום ראשון בערב. צעד מפתיע זה הגיע לאחר הצהרות חריפות שהשמיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, בהן איים לתקוף צבאית את הרפובליקה האסלאמית אם חיזבאללה הלבנוני לא יפסיק את מה שכינה 'התגרות בצרות'.

מקורות תקשורת רשמיים בטהראן דיווחו כי המשלחת עזבה את הבניין בו מתקיימים המשא ומתן לאחר כ-80 דקות של דיונים שתוארו כקשים. המקורות הבהירו כי ההודעה שפרסם טראמפ בפלטפורמה החברתית שלו נחשבה 'פוגענית' ופרובוקטיבית, מה שדחף את המשא ומתן האיראנים לנקוט עמדת מחאה על ידי השעיית נוכחותם באולם הישיבות.

מנגד, עלו דיווחים סותרים לגבי אמיתות הנסיגה המלאה, כאשר מקורות דיפלומטיים ציטטו מתווכים קטארים ופקיסטנים כי המשלחת האיראנית עדיין מעורבת בתהליך המשא ומתן. דיפלומט בכיר אישר כי המתווכים לא קיבלו כל הודעה רשמית על כוונה לעזוב סופית, וציין כי מה שאירע עשוי להיות השעיה זמנית של הישיבות במחאה על הרטוריקה המדרדרת המגיעה מוושינגטון.

נשיא ארה"ב פרסם בפלטפורמת 'טרוט סושיאל' אזהרה חריפה שבה דרש מאיראן לרסן מיד את בעלות בריתה באזור. טראמפ איים במכה צבאית שתעלה בעוצמתה על ההתקפות שביצעה ארה"ב בשבוע שעבר, מה שהצד האיראני ראה כערעור יסודות 'הבנות איסלמבאד' שנחתמו לאחרונה בין הצדדים.

מצידו, יו"ר המג'לס האיראני והמנהל הראשי של המשא ומתן, מוחמד באקר קאליבאף, הגיב לאיומים אלה בקריאה לממשל האמריקאי לנקוט זהירות בהצהרותיו. קאליבאף הדגיש כי הכוחות המזוינים האיראניים נמצאים בכוננות עליונה ומוכנים להגיב לכל הרפתקה צבאית באופן בלתי צפוי, והדגיש כי טהראן היא זו שמחזיקה במושכות היוזמה בשטח.

בנוגע להתנהלות השיחות, הטלוויזיה הממלכתית האיראנית הבהירה כי הישיבה הראשונה לא עסקה בסוגיית הגרעין השנויה במחלוקת, אלא התמקדה בעיקר במנגנוני יישום מזכר ההבנות. הדיונים כללו גם את המצב הנפיץ בלבנון ואת הצורך בהפסקת המלחמה בכל החזיתות כתנאי בסיסי למעבר לשלבים מתקדמים של ההסכם הסופי.

למרות האווירה הטעונה, סגן נשיא ארה"ב, ג'יי די ואנס, הביע אופטימיות זהירה לגבי האפשרות לפתוח דף חדש ביחסים הבילטרליים. ואנס, המלווה בצוות בכיר הכולל את ג'ארד קושנר, תיאר את הפגישה כהיסטורית, ותהה אם שני הצדדים יצליחו לחולל שינוי מתמשך במזרח התיכון או שיחזרו לעימותי העבר.

בדוחא, ראש ממשלת קטאר, השייח' מוחמד בן עבד אל-רחמן, בירך על השלמת השיחות בשוויץ, והדגיש את ציפיית ארצו לבנות על צעדים אלה כדי להגיע להסכם מקיף. קטאר, יחד עם פקיסטן, ממלאת תפקיד מרכזי בקירוב עמדות בין טהראן לוושינגטון כדי לסיים את המלחמה ולטפל במחלוקות התלויות ועומדות מזה עשורים.

משא ומתן זה מבוסס על 'מזכר הבנות איסלמבאד' שנכנס לתוקף ב-18 ביוני הנוכחי לאחר חתימה אלקטרונית של הנשיאים פזשקיאן וטראמפ. ההבנות כוללות 14 סעיפים שמטרתם להפסיק את הפעולות הצבאיות, לפתוח מחדש את מצר הורמוז, ולהסיר את המצור הימי האמריקאי שהוטל על נמלי איראן.

אולם, דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאעי, הדגיש כי יישום הסעיף הראשון הנוגע להפסקת המלחמה בכל החזיתות, כולל לבנון, הוא המפתח האמיתי להתקדמות. בקאעי ציין כי ללא ערבויות ברורות להפסקת ההתקפות, לא יהיה ניתן להיכנס לפרטי ההסכם הסופי שאליו שואפים הצדדים הבינלאומיים.

בנוגע לסוגיית הגרעין, נשיא איראן, מסעוד פזשקיאן, הדגיש כי ארצו לא תוותר על זכותה הריבונית להעשיר אורניום למטרות שלום. פזשקיאן הביע את נכונות טהראן להציג ערבויות כתובות המאשרות כי אינה שואפת להחזיק בפצצה גרעינית, בתנאי שזה יתבצע תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ובמסגרת שתשמור על זכויות איראן.

מצד שני, הצד הישראלי עוקב אחר שיחות אלה בזהירות רבה, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו חזר על התחייבויותיו למנוע מאיראן להחזיק בנשק גרעיני בשום אופן. נתניהו הדגיש כי ההתפתחויות הפוליטיות הנוכחיות לא ישנו את האסטרטגיה של ישראל שמטרתה לסכל את השאיפות הגרעיניות של איראן, מה שמוסיף מורכבות חדשה לזירת המשא ומתן.

הדיווחים מצביעים על כך שהישיבה הראשונה בבורגנשטוק כללה בקשה איראנית לעזיבת העיתונאים את האולם לפני תחילת הדיונים הרשמיים, מה שמעיד על רגישות הסוגיות הנדונות. השאלה נותרה פתוחה לגבי יכולת המתווכים להכיל את השלכות הצהרותיו האחרונות של טראמפ ולהחזיר את המומנטום למסלול הדיפלומטי שהחל להתנדנד תחת נטל האיומים ההדדיים.

במקרה של המשך השיחות, צפוי שהן יימשכו 60 יום הניתנים להארכה, בהתאם למזכר ההבנות הראשוני. הקהילה הבינלאומית שואפת באמצעות סבבים אלה לנטרל את הפתיל של התפוצצות אזורית רחבה, במיוחד לאחר סגירת מצר הורמוז והסלמת הפעולות הצבאיות בלבנון המאיימות על יציבות אספקת האנרגיה העולמית.

איראן חייבת להפסיק מיד את שליחיה בלבנון מלהתגרות בצרות, ואם לא תעשה זאת, נכה בה בעוצמה רבה יותר ממה שעשינו בשבוע שעבר.