הארץ: נתניהו מסכן את עתיד ישראל ומערכת התקשורת מגנה עליו מאחריות

דיווחים עיתונאיים עבריים אישרו כי ראש ממשלת הכיבוש, בנימין נתניהו, סיכן את כל הקלפים הפוליטיים שעמדו לרשותו, מה שהעמיד את המדינה מול השלכות קשות. המקורות הבהירו כי הרפתקה זו כללה הימור מוחלט על תמיכה בלתי מוגבלת מדונלד טראמפ וצוותו הפוליטי בניהול הסכסוך עם איראן.

עיתון הארץ סבר כי החברה הישראלית תשלם שוב את מחיר המדיניות הזו, וציין כי קיימת מערכת תקשורתית ופוליטית רחבת היקף שעדיין מספקת הגנה לנתניהו. מערכת זו מונעת מהשלכות הכישלונות הגדולים ברמה הפוליטית והביטחונית להגיע ישירות לראש הממשלה.

מכונת תעמולה זו, על פי הניתוח, פועלת להרחיק אחריות ישירה מנתניהו בכל משבר שמתרחש, תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי גורמים פנימיים או חיצוניים אחרים. גישה זו מונעת למעשה היווצרות של מצב של אחריות ציבורית או לחץ עממי שעלול לדרוש שינוי במדיניות הנוכחית.

המקורות ציינו כי נתניהו הצליח לשמור על לכידות בסיסו הפוליטי והאלקטורלי גם לאחר אירועי השבעה באוקטובר, שתוארו ככישלון חרוץ של המערכת הביטחונית. הדבר נובע מהמערכת המשולבת שבנה סביבו, המפרשת מחדש משברים גדולים כחלק מקנוניות המכוונות נגד המדינה.

ערוצי טלוויזיה ורדיו תומכים, יחד עם צבאות אלקטרוניים ברשתות החברתיות, ממלאים תפקיד מרכזי בהישארותו של נתניהו בשלטון. אמצעים אלה פועלים ליצירת נרטיב חלופי ההופך את הכישלונות למכשולים בלבד הנובעים מלחצים בינלאומיים שאין לנתניהו יד בהם.

הניתוח רואה כי אסטרטגיית נתניהו אינה מתבססת על הצגתו כמנהיג אידיאלי שאינו טועה בפני קהלו, אלא מתמקדת בהפחדתם מהחלופות. הוא תמיד שואף לשכנע את תומכיו שכל דמות פוליטית אחרת תהיה מסוכנת יותר לאינטרסים ולביטחונם האישי מאשר הישארותו בתפקיד.

גישה זו התגלמה בבירור באופן הטיפול בהסכמים הנוגעים לתיק הגרעין האיראני וליחסים עם וושינגטון, כאשר האחריות הוטלה על יועצי הממשל האמריקאי בכל תקלה. לעומת זאת, נשמרת תדמיתו של נתניהו כמנהיג יחיד המסוגל לתמרן במסדרונות הבית הלבן.

העיתון ציין כי הסתירות הבוטות בשיח הפוליטי והתקשורתי התומך בממשלה אינן רק פגמים ספונטניים, אלא מנגנון פעולה מחושב בקפידה. מנגנון זה מאפשר להציג נרטיבים סותרים בו זמנית כדי לשרת את המטרה הפוליטית הרגעית, מה שמבלבל את דעת הקהל ומפזר את הביקורת.

לדוגמה, הסכמים בינלאומיים מתוארים כקטסטרופליים, ובאותה עת מודגש כי ישראל עדיין בשיא כוחה הצבאי. כמו כן, נטען כי איראן השיגה הישגים, אך גם מקודם כי הנזק שנגרם לתוכנית הגרעין שלה בלתי ניתן לתיקון.

מערכת התקשורת מכוונת למבקרים ומתנגדי מדיניות הממשלה, ומטילה עליהם אחריות להחלשת החזית הפנימית בזמני מלחמה. טקטיקה זו נועדה להשתיק קולות אופוזיציה בתוך החברה הישראלית ולסמן אותם כבגידה או חולשה מול איומים חיצוניים.

מודל מנהיגותי זה אפשר לנתניהו להתגבר על המשברים הרצופים שפקדו את ממשלתו בשנים האחרונות מבלי לאבד את לגיטימיותו בקרב הימין. מערכת זו ממשיכה לייצר יריבים מדומים או אמיתיים כדי להסיט את הדיון הציבורי מעניינים מהותיים הקשורים לאחריות הממשלה על החלטותיה.

הניתוח הגיע למסקנה כי הסתמכות יתר על תמיכה חיצונית וחיסון תקשורתי פנימי עשויים להעניק לנתניהו אורך חיים פוליטי ארוך יותר, אך הוא מעמיד את המדינה בפני סיכונים אסטרטגיים חסרי תקדים. המחיר שישולם מאוחר יותר עשוי להיות גדול יותר מיכולת המערכת להצדיק אותו או להסתירו מהציבור.

נתניהו אינו צריך לשכנע את תומכיו שהוא אישיות מושלמת, אלא הוא צריך לשכנע אותם שכל חלופה פוליטית תהיה מסוכנת יותר עבורם.